מערכת COL
|
יום י"ג אדר ב ה׳תשע״ו
23.03.2016
ההופעות מול הרבי, ההפתעה בלייקוד והגעגועים ליוסי ● מרגש
בפורים יש מצווה לשמוח ולשמח. ר' אבי פיאמנטה, משמח יהודים במשך כל השנה, והחיוך כבר הפך מזמן לסימן ההיכר שלו... ● בראיון לבבי ומשמח ל-COL, הוא מספר על מה שקרה אתמול בהופעה שקיים בישיבה בלייקוד, מדבר על הגעגועים לאחיו יוסי ע"ה, חוזר לרגעי שמחה בלתי-נשכחים כשהופיע בפני הרבי ומספר על סוד השמחה שלו ● וגם: מה בדיוק הקשר שלו למיזם המדובר ביותר בחב"ד בימים האחרונים?... ● בפנים: קטע נדיר מההופעה בפני הרבי ● מגזין פורים ר' אבי פיאמנטה
למעלה: ר' אבי פיאמנטה בלייקוד, אתמול (באדיבות המצלם). למעלה (צילום: ישראל ברדוגו)
משה בן-חיים
מי שמגיע לחתונה או אירוע שמחה אחר, בו נוטל חלק ר' אבי פיאמנטה ומשמח בחליל הצד שלו, יוקסם למראה: כמו בחור צעיר, ר' אבי מפזז ומשמח במלוא המרץ, גם אם האירוע נמשך שעות ארוכות.
עד הסוף, הוא ימשיך במלוא הערנות, המרץ והשמחה הפנימית, באופן שלא מותיר את המתבונן אדיש, ומקפיץ את החוגגים.
בבוקר בדרך לבית הכנסת, בצהרים במוכלת השכונתית, או סתם ברחוב: תמיד תפגוש את ר' אבי פיאמנטה, והחיוך על שפתיו. חלק-בלתי-נפרד ממנו. ואין מתאים יותר, לפני פורים, לשמוע מר' אבי על הסוד הגדול: סוד השמחה.
סוד השמחה של ר' אבי
מה סוד השמחה בה אתה שרוי? פתחנו בראיון עם ר' אבי פיאמנטה שהשיב על אתר לשאלתנו:
"אני לא מפסיק להודות לה', כמו השיר החב"די הידוע: 'אשרינו מה טוב חלקינו'. זכיתי להגיע לרבי ולחסידות, זה דבר מובן מאליו. זכיתי שילדיי שלוחים במקומות שונים בעולם. מקובל בעולם שהורים רוצים שהילד יגדל ויהיה רופא, או עו"ד מצליח. אצלינו הדבר הכי גדול להתפלל אליו, שהילדים שלנו יגדלו ויהיו שלוחים של הרבי.
"מכל נכדיי, רק שניים נמצאים בארץ. כל השאר מפוזרים בשליחות בכל רחבי העולם. אמנם לא זוכה לראותם גדלים, אבל זוכה לראותם גדלים בשליחות, וזו השמחה הכי גדולה.
"אולי הנקודה שעוזרת לי, היא לראות את הנקודה הטובה בכל יהודי. הרי כולנו לא מושלמים, ועצם המבט על הצדדים הטובים בזולת, זה הצד שבא איתך במגע. אתה רואה אנשים, כמה שהם כן טובים, לא משנה איך הם נראים ואיפה נמצאים.
(צילום: חיילי הרבי)
"יש שיחות של הרבי שם הרבי מסביר שיהודי לא שייך למשהו ההיפך מתורה ומצוות, ומטוב. 'נורא עלילה על בני אדם', הקב"ה שם כל אחד במקומות ובמצבים שדווקא ממקומות אלו, הם מביאים עלייה לעצמם ולכל העולם. אני זכיתי, להתעסק במשהו שמשמח אנשים.
"הרב שניאור זלמן גפני, מי שהיה ראש ישיבת "אור תמימים" בכפר חב"ד, אמר לי פעם: 'תמיד כשאתה מנגן ומשמח יהודים, תדע שהזמן הזה הוא עת רצון, וזמן לבקש עליך ועל כל מי שצריך". לעיתים תוך כדי הנגינה, אני נזכר בדבריו אלה ומבין ומרגיש עד כמה הם צודקים'.
"אתמול ניגנתי בליקווד, מעוז הישיבות הליטאיות אולי הגדול בעולם. ה' זיכה אותי לראות את ההשפעה העצומה של חב"ד בעולם, לא תמיד אנחנו יודעים עד כמה. ביקשו ממני כל הזמן לנגן ניגוני חב"ד, וכשנגינו ניגון אדמוה"ז, גם ראשי הישיבות שם עצמו עיניים וניגנו בדביקות"...
רגעי אושר מיוחדים
מה היה הרגע המשמח ביותר עבורך?
"יש רגעים רבים, קשה לבחור. הולדת הבן יהודה. רגע של עומק השמחה. כיום הוא מנגן גם הוא בחליל צד, וגם לעיתים מופיע לצידי באירועים יחד. הוא גם עוסק באתר גיוס הכספים באתר 'צארדי' שמסייע לבתי חב"ד בעולם. מה שבית חב"ד אוסף בכמה שנים, נאסף בתוך 24 שעות! אני רואה בכך כלי גאולתי.
"הרבי אומר שנפעלו כבר כל ענייני הגאולה בעולם וצריך לפקוח את העיניים, זה אחד הדברים הגאולתיים שראיתי. בני מנחם מנדל, גם הוא עוסק במוזיקה, כעת הוא מדריך בישיבה בבופאלו, וגם מלחין ומחבר שירים".
יש יהודים שהתקרבו לשמירת מצוות בזכות הנגינה שלך?
"יצא לנו, לי ולאחי יוסי ע"ה, לנגן לפני הרבי בראלי חנוכה ובעוד מספר מיני הזדמנויות. יום אחד מגיע אלי מישהו עם מגבעת וחליפה ואומר לי: 'זה שאני ככה זה בגללך. כשבאתי לביקור בקראון הייטס שמעתי אתכם מנגנים'.
"הוא דיבר על ראלי חנוכה כשניגנו ליד הרבי. הוא שמע עלינו מהארץ, ולא האמין שזה אנחנו. 'הדבר הזה גרם לי לעשות את ההחלטה ולהיות כיום שומר תומ"צ', אמר לי בהתרגשות".
הפתעה מדהימה בנתב"ג
והנה סיפור-קירוב 'פיקנטי' מהשנים האחרונות: "אני עושה מבצעים בשדה התעופה. יום אחד אני רואה בחור ישראלי. שאלתי אותו אם הניח תפילין והוא סירב. ניסיתי לפתח איתו שיחה. 'לא הנחתי מעולם ולא אניח', אמר בפסקנות. כשאתה שומע 'קרקפתא', זה רגע גורלי שאתה יכול לעשות את ההבדל אצל אותו יהודי.
"כששמעתי זאת, יצאתי ושאלתי את עצמי: 'מה אני יכול לעשות עכשיו'. תוך כדי שאני חושב, הוא פתאום אומר לי: 'יש לי מישהו שאני מכיר בכפר חב"ד'. התפלאתי. שאלתי 'מי זה החבר שלך?', והוא עונה לי: 'אבי פיאמנטה'.
"קיבלתי שוק. 'איך אתה מכיר את אבי פיאמנטה?', שאלתי מופתע. והוא ענה: 'הייתי בהופעה שלו לפני כמה חודשים בתל אביב'. אמרתי לו: 'אם הייתי אומר לך שאני זה אבי פיאמנטה, איזה דבר מדהים זה? אה? תניח תפילין?'.
צילום: ישראל ברדוגו
"לא, אמר לי, אין קשר בין שני הדברים. אמרתי לו אתה יודע מה? דיל. יש איזה שיר שהקלטתי ולא שמעו אותו בעולם, אני מוכן לשלוח לך את השיר הזה, ובזכות זה תניח תפילין? הוא הסתכל אליי, חשב, ובסוף אמר בסדר, אני מוכן. הפשיל את שרוולו והניח תפילין, לראשונה בחייו...
"שלחתי לו שיר שטרם נשמע בעולם. השגחה פרטית כזו מופלאה שאי אפשר לתאר. בהופעה שהוא סיפר עליה בתל אביב, אני אמרתי על הבמה בסתמיות שאני מכפר חב"ד. אבל איך שהוא אמר לי יש לי חבר בכפר חב"ד... אם זה לא היה קורה לי, לא הייתי יכול להאמין שיכול לקרות".
חוויות בבופאלו
עוד מספר ר' אבי: "באחד מביקורי בבופאלו, הייתי צריך להתפלל מנחה. השעה היתה מאוחרת. התקשרתי לאחייני ושאלתיו איפה אפשר 'לתפוס' מניין והשיב: בבית-הכנסת 'יד יזראל'. הוא שלח לי הכתובת ואני עדכנתי בתוכנת ה'ווייז'. אני נוסע לפי ההוראות ולפתע מגיע למקום מוזר עם כנסייה ואין שום בית כנסת בסביבה. התברר שהווייז הביא אותי למקום אחר בכלל.
"אמרתי לעצמי: הכל בהשגחה פרטית. איך שאני אומר את זה, עובר בחור עם כלב ועגיל ולראשו שיער ארוך. שאלתי אותו באנגלית: אתה יהודי? אמר לי: אני לא, אבל אמא שלי היתה יהודייה...
"אמרתי לו רק רגע חכה. יש משהו מסויים שכל יהודי צריך לעשות רק פעם בחיים. אני פותח המכונית ומוציא זוג תפילין. אתה יודע מה זה, שאלתי. והוא עונה 'לא'. הסברתי לו שזה שיש מצווה שכל יהודי צריך לעשות לפחות פעם אחת בחייו, והוא הסכים. הוא לא ידע מה זה, גם כשאמרתי איתו את מילות התפילה, ראיתי שמעולם לא אמר הברות כאלה. הובלתי כביכול בטעות למקום נידח כדי שאותה נשמה תזכה לדעת שהוא יהודי ולהניח תפילין".
ההופעה בפני הרבי
זכית להופיע בפני הרבי יחד עם אחיך יוסי ע"ה. ספר לנו על כך.
"קודם כל יוסי ואני מנגנים מגיל צעיר, כשהייתי לערך בן 17-18. הוא היה מבוגר ממני בחמש שנים, ומאז לא נפרדנו. בזמנו נסענו לארה"ב וקנדה לייצג את ישראל בקהילות. תמיד הרגשנו שליחות, עוד לפני שהתקרבנו לתורה וחסידות, קרבנו יהודים למקור ולשורש שלהם. יוסי בזמנו חיבר 'מצווה גוררת מצווה' והופענו עם השיר הזה עוד לפני שהתקרבנו. תמיד היתה הרגשת שליחות.
"יוסי זה אחד האנשים הכי מדהימים, כמו שאומרים על 'צדיקים שהם מועטים', אין עוד אנשים כמו יוסי. אמיתי, ועם לב יותר גדול מהעולם וכישרון מדהים. הוא הגיע עם הגיטרה להישגים והכלי נגינה הפך לחלק ממנו. הפך לדבר אחד, וברמות הכי גבוהות.
"כל השנים היינו יחד. זכינו להגיע לרבי דרך הרב יעקב יהודה הכט. ההופעה בפני הרבי התרחשה בעקבות הופעה שקיימנו עבור בית חב"ד בקליפורניה לפני 35 שנה (שם גם הכרנו לראשונה את מרדכי בן דוד - ורדיגר, כשהופענו על אותה במה). הרב הכט שמע עלינו והוא אמר 'אתם צריכים לנגן לרבי'.
"היינו להקה כזאת ישראלית, לא נראים חסידים בלשון המעטה... ובכל זאת, הוא הזמין אותנו לנגן וזה היה דבר שאף אחד לא היה מאמין שפתאום כאלה מוזיקאים יבואו לנגן במקום חסידי כמו 770. ככה הכל התחיל. בהמשך הופענו גם בראלי ילדים בהשתתפות הרבי, במעמד 'כוס של ברכה' וגם מספר פעמים בתהלוכת ל"ג בעומר עם הרבי. זכות כזאת אי אפשר לתאר ולשער.
"אני זוכר אנקדוטה שמלווה אותי עד היום: אנחנו מנגנים והרבי מעודד בידיים. מרגע לרגע הרבי מעודד יותר מהר ויותר מהר, ואנחנו צריכים 'להדביק' את הקצב... הגעתי למצב שאני לא יכול... יש מתופף, קלידן, גיטרה, וחליל. מצאתי את עצמי מתמקד בידיים של הרבי, בלי להתחשב בכלים האחרים, ומנגן לפי קצב העידוד...
"זו אחת מהחוויות בהתקשרות שלי לרבי, להיות בקצב שלו, לא לפספס את רמת ההתלהבות והמהירות שהרבי עשה את זה. זה אולי סמלי, אבל אני מתפלל להיות בקצב של הרבי בכל העניינים ובעניין הכי עיקרי - בקבלת פני משיח".
געגועים ליוסי
עדיין לא חלפה שנה מאז פטירת אחיך יוסי. יש רגעים של געגוע?
"אתמול בלילה ניגנתי את אחד מהשירים והקהל רקד. זה היה שיר שניגנתי לראשונה מאז שיוסי איננו. נזכרתי במאות פעמים שיחד שרנו את השיר. לרגע מסויים 'החלקתי' דמעה ואף-אחד לא הרגיש. דווקא אתמול זה קרה לי.
האחים פיאמנטה מופיעים בפני הרבי
"פעמים רבות רקדנו ושימחנו ופתאום זה קרה לי אתמול. דווקא ברגע הכי שמח, דווקא כשאתה משמח אנשים ומרקיד אותם. אנחנו יודעים, בעיקר בתקופה הזאת, שכל מי שעוזב אותנו זה זמני ביותר. בעזרת השם ניפגש בנגינה בבית המקדש, יוסי ואני. אני יגיע מכאן והוא משם, וננגן שם יחד".
איך באמת, מתגברים על משברים ועל עצב בחיים?
"צריך לדעת שלא תמיד קל כשקורה משהו, עם זאת, אנחנו יודעים שאין רע יורד מלמעלה. מאחר שאנו מוגבלים, אז לא רואים הטוב שמוסתר בכל דבר. בכל החיים צריך לדעת שה' רק טוב, ורק טוב יוצא ממנו. לפעמים זה לא נראה לנו, אבל כעת אחרי שהרבי אמר שכל ענייני הגאולה בעולם, ורק צריך לפקוח את העיניים, יותר קל להבין שמה שרואים הוא רק לעינינו והוא זמני, ומקווים שבמהרה נראה את זה בגלוי".
לסיום, נרצה לשמוע מסר של שמחה לרגל פורים ולימנו אלה.
"הרבי אומר לנו שכשהגאולה תגיע לעולם זה לא יהיה עולם אחר. אלה הגאולה תבוא לעולם הזה כמו שהוא, זה הא' בתוך הגאולה. עכשיו יש דבר שממחיש את זה. איך אפשר לחשוב שהגאולה תגיע לעולם עם כל הדברים הרעים שיש בעולם, ופתאום תראה שזה כן גאולה?
(צילום: חיילי הרבי)
"יש משהו בתורה שממחיש את זה: וזה עניין יוסף ואחיו. הם נמצאים בצרה גדולה מאוד, וכל עולמם נחרב. יהודה הבטיח את העולם הזה והעולם הבא, הם מוכנים כבר להיות עבדים, והכל 'מתפקשש' עד כדי כך שיהודה מחליט למסור את הנפש. ברגע השיא הכי גרוע, ומוכנים להרוג ולההירג, בתוך עשירית השניה, אותו חדר עם אותו גורם מאיים נהפך למצב הכי גאולתי שיש, כשאך רגע קודם היה המצב הכי גלותי.
"בפורים יש עניין של תחפושת. המסר שלי לפורים: שהעולם והדברים הלא חיובים זה רק תחפושת, כמו עם יוסף ואחיו, רגע לפני שגילה שהוא יוסף. בסיפור הזה, הרבי הוא זה שכמו שיוסף ראה את ההמשך, הוא מסתכל מהצד עד הרגע שמחליט להתגלות. כל מה שהרבי אומר על הגאולה, הוא רואה את הסוף. העולם זה רק תחפושת, והאמת בקרוב תתגלה שאנו מגיעים לגאולה האמיתית והשלימה".
מי שמגיע לחתונה או אירוע שמחה אחר, בו נוטל חלק ר' אבי פיאמנטה ומשמח בחליל הצד שלו, יוקסם למראה: כמו בחור צעיר, ר' אבי מפזז ומשמח במלוא המרץ, גם אם האירוע נמשך שעות ארוכות.
עד הסוף, הוא ימשיך במלוא הערנות, המרץ והשמחה הפנימית, באופן שלא מותיר את המתבונן אדיש, ומקפיץ את החוגגים.
בבוקר בדרך לבית הכנסת, בצהרים במוכלת השכונתית, או סתם ברחוב: תמיד תפגוש את ר' אבי פיאמנטה, והחיוך על שפתיו. חלק-בלתי-נפרד ממנו. ואין מתאים יותר, לפני פורים, לשמוע מר' אבי על הסוד הגדול: סוד השמחה.
סוד השמחה של ר' אבי
מה סוד השמחה בה אתה שרוי? פתחנו בראיון עם ר' אבי פיאמנטה שהשיב על אתר לשאלתנו:
"אני לא מפסיק להודות לה', כמו השיר החב"די הידוע: 'אשרינו מה טוב חלקינו'. זכיתי להגיע לרבי ולחסידות, זה דבר מובן מאליו. זכיתי שילדיי שלוחים במקומות שונים בעולם. מקובל בעולם שהורים רוצים שהילד יגדל ויהיה רופא, או עו"ד מצליח. אצלינו הדבר הכי גדול להתפלל אליו, שהילדים שלנו יגדלו ויהיו שלוחים של הרבי.
"מכל נכדיי, רק שניים נמצאים בארץ. כל השאר מפוזרים בשליחות בכל רחבי העולם. אמנם לא זוכה לראותם גדלים, אבל זוכה לראותם גדלים בשליחות, וזו השמחה הכי גדולה.
"אולי הנקודה שעוזרת לי, היא לראות את הנקודה הטובה בכל יהודי. הרי כולנו לא מושלמים, ועצם המבט על הצדדים הטובים בזולת, זה הצד שבא איתך במגע. אתה רואה אנשים, כמה שהם כן טובים, לא משנה איך הם נראים ואיפה נמצאים.
(צילום: חיילי הרבי)
"יש שיחות של הרבי שם הרבי מסביר שיהודי לא שייך למשהו ההיפך מתורה ומצוות, ומטוב. 'נורא עלילה על בני אדם', הקב"ה שם כל אחד במקומות ובמצבים שדווקא ממקומות אלו, הם מביאים עלייה לעצמם ולכל העולם. אני זכיתי, להתעסק במשהו שמשמח אנשים.
"הרב שניאור זלמן גפני, מי שהיה ראש ישיבת "אור תמימים" בכפר חב"ד, אמר לי פעם: 'תמיד כשאתה מנגן ומשמח יהודים, תדע שהזמן הזה הוא עת רצון, וזמן לבקש עליך ועל כל מי שצריך". לעיתים תוך כדי הנגינה, אני נזכר בדבריו אלה ומבין ומרגיש עד כמה הם צודקים'.
"אתמול ניגנתי בליקווד, מעוז הישיבות הליטאיות אולי הגדול בעולם. ה' זיכה אותי לראות את ההשפעה העצומה של חב"ד בעולם, לא תמיד אנחנו יודעים עד כמה. ביקשו ממני כל הזמן לנגן ניגוני חב"ד, וכשנגינו ניגון אדמוה"ז, גם ראשי הישיבות שם עצמו עיניים וניגנו בדביקות"...
רגעי אושר מיוחדים
מה היה הרגע המשמח ביותר עבורך?
"יש רגעים רבים, קשה לבחור. הולדת הבן יהודה. רגע של עומק השמחה. כיום הוא מנגן גם הוא בחליל צד, וגם לעיתים מופיע לצידי באירועים יחד. הוא גם עוסק באתר גיוס הכספים באתר 'צארדי' שמסייע לבתי חב"ד בעולם. מה שבית חב"ד אוסף בכמה שנים, נאסף בתוך 24 שעות! אני רואה בכך כלי גאולתי.
"הרבי אומר שנפעלו כבר כל ענייני הגאולה בעולם וצריך לפקוח את העיניים, זה אחד הדברים הגאולתיים שראיתי. בני מנחם מנדל, גם הוא עוסק במוזיקה, כעת הוא מדריך בישיבה בבופאלו, וגם מלחין ומחבר שירים".
יש יהודים שהתקרבו לשמירת מצוות בזכות הנגינה שלך?
"יצא לנו, לי ולאחי יוסי ע"ה, לנגן לפני הרבי בראלי חנוכה ובעוד מספר מיני הזדמנויות. יום אחד מגיע אלי מישהו עם מגבעת וחליפה ואומר לי: 'זה שאני ככה זה בגללך. כשבאתי לביקור בקראון הייטס שמעתי אתכם מנגנים'.
"הוא דיבר על ראלי חנוכה כשניגנו ליד הרבי. הוא שמע עלינו מהארץ, ולא האמין שזה אנחנו. 'הדבר הזה גרם לי לעשות את ההחלטה ולהיות כיום שומר תומ"צ', אמר לי בהתרגשות".
הפתעה מדהימה בנתב"ג
והנה סיפור-קירוב 'פיקנטי' מהשנים האחרונות: "אני עושה מבצעים בשדה התעופה. יום אחד אני רואה בחור ישראלי. שאלתי אותו אם הניח תפילין והוא סירב. ניסיתי לפתח איתו שיחה. 'לא הנחתי מעולם ולא אניח', אמר בפסקנות. כשאתה שומע 'קרקפתא', זה רגע גורלי שאתה יכול לעשות את ההבדל אצל אותו יהודי.
"כששמעתי זאת, יצאתי ושאלתי את עצמי: 'מה אני יכול לעשות עכשיו'. תוך כדי שאני חושב, הוא פתאום אומר לי: 'יש לי מישהו שאני מכיר בכפר חב"ד'. התפלאתי. שאלתי 'מי זה החבר שלך?', והוא עונה לי: 'אבי פיאמנטה'.
"קיבלתי שוק. 'איך אתה מכיר את אבי פיאמנטה?', שאלתי מופתע. והוא ענה: 'הייתי בהופעה שלו לפני כמה חודשים בתל אביב'. אמרתי לו: 'אם הייתי אומר לך שאני זה אבי פיאמנטה, איזה דבר מדהים זה? אה? תניח תפילין?'.
צילום: ישראל ברדוגו
"לא, אמר לי, אין קשר בין שני הדברים. אמרתי לו אתה יודע מה? דיל. יש איזה שיר שהקלטתי ולא שמעו אותו בעולם, אני מוכן לשלוח לך את השיר הזה, ובזכות זה תניח תפילין? הוא הסתכל אליי, חשב, ובסוף אמר בסדר, אני מוכן. הפשיל את שרוולו והניח תפילין, לראשונה בחייו...
"שלחתי לו שיר שטרם נשמע בעולם. השגחה פרטית כזו מופלאה שאי אפשר לתאר. בהופעה שהוא סיפר עליה בתל אביב, אני אמרתי על הבמה בסתמיות שאני מכפר חב"ד. אבל איך שהוא אמר לי יש לי חבר בכפר חב"ד... אם זה לא היה קורה לי, לא הייתי יכול להאמין שיכול לקרות".
חוויות בבופאלו
עוד מספר ר' אבי: "באחד מביקורי בבופאלו, הייתי צריך להתפלל מנחה. השעה היתה מאוחרת. התקשרתי לאחייני ושאלתיו איפה אפשר 'לתפוס' מניין והשיב: בבית-הכנסת 'יד יזראל'. הוא שלח לי הכתובת ואני עדכנתי בתוכנת ה'ווייז'. אני נוסע לפי ההוראות ולפתע מגיע למקום מוזר עם כנסייה ואין שום בית כנסת בסביבה. התברר שהווייז הביא אותי למקום אחר בכלל.
"אמרתי לעצמי: הכל בהשגחה פרטית. איך שאני אומר את זה, עובר בחור עם כלב ועגיל ולראשו שיער ארוך. שאלתי אותו באנגלית: אתה יהודי? אמר לי: אני לא, אבל אמא שלי היתה יהודייה...
"אמרתי לו רק רגע חכה. יש משהו מסויים שכל יהודי צריך לעשות רק פעם בחיים. אני פותח המכונית ומוציא זוג תפילין. אתה יודע מה זה, שאלתי. והוא עונה 'לא'. הסברתי לו שזה שיש מצווה שכל יהודי צריך לעשות לפחות פעם אחת בחייו, והוא הסכים. הוא לא ידע מה זה, גם כשאמרתי איתו את מילות התפילה, ראיתי שמעולם לא אמר הברות כאלה. הובלתי כביכול בטעות למקום נידח כדי שאותה נשמה תזכה לדעת שהוא יהודי ולהניח תפילין".
ההופעה בפני הרבי
זכית להופיע בפני הרבי יחד עם אחיך יוסי ע"ה. ספר לנו על כך.
"קודם כל יוסי ואני מנגנים מגיל צעיר, כשהייתי לערך בן 17-18. הוא היה מבוגר ממני בחמש שנים, ומאז לא נפרדנו. בזמנו נסענו לארה"ב וקנדה לייצג את ישראל בקהילות. תמיד הרגשנו שליחות, עוד לפני שהתקרבנו לתורה וחסידות, קרבנו יהודים למקור ולשורש שלהם. יוסי בזמנו חיבר 'מצווה גוררת מצווה' והופענו עם השיר הזה עוד לפני שהתקרבנו. תמיד היתה הרגשת שליחות.
"יוסי זה אחד האנשים הכי מדהימים, כמו שאומרים על 'צדיקים שהם מועטים', אין עוד אנשים כמו יוסי. אמיתי, ועם לב יותר גדול מהעולם וכישרון מדהים. הוא הגיע עם הגיטרה להישגים והכלי נגינה הפך לחלק ממנו. הפך לדבר אחד, וברמות הכי גבוהות.
"כל השנים היינו יחד. זכינו להגיע לרבי דרך הרב יעקב יהודה הכט. ההופעה בפני הרבי התרחשה בעקבות הופעה שקיימנו עבור בית חב"ד בקליפורניה לפני 35 שנה (שם גם הכרנו לראשונה את מרדכי בן דוד - ורדיגר, כשהופענו על אותה במה). הרב הכט שמע עלינו והוא אמר 'אתם צריכים לנגן לרבי'.
"היינו להקה כזאת ישראלית, לא נראים חסידים בלשון המעטה... ובכל זאת, הוא הזמין אותנו לנגן וזה היה דבר שאף אחד לא היה מאמין שפתאום כאלה מוזיקאים יבואו לנגן במקום חסידי כמו 770. ככה הכל התחיל. בהמשך הופענו גם בראלי ילדים בהשתתפות הרבי, במעמד 'כוס של ברכה' וגם מספר פעמים בתהלוכת ל"ג בעומר עם הרבי. זכות כזאת אי אפשר לתאר ולשער.
"אני זוכר אנקדוטה שמלווה אותי עד היום: אנחנו מנגנים והרבי מעודד בידיים. מרגע לרגע הרבי מעודד יותר מהר ויותר מהר, ואנחנו צריכים 'להדביק' את הקצב... הגעתי למצב שאני לא יכול... יש מתופף, קלידן, גיטרה, וחליל. מצאתי את עצמי מתמקד בידיים של הרבי, בלי להתחשב בכלים האחרים, ומנגן לפי קצב העידוד...
"זו אחת מהחוויות בהתקשרות שלי לרבי, להיות בקצב שלו, לא לפספס את רמת ההתלהבות והמהירות שהרבי עשה את זה. זה אולי סמלי, אבל אני מתפלל להיות בקצב של הרבי בכל העניינים ובעניין הכי עיקרי - בקבלת פני משיח".
געגועים ליוסי
עדיין לא חלפה שנה מאז פטירת אחיך יוסי. יש רגעים של געגוע?
"אתמול בלילה ניגנתי את אחד מהשירים והקהל רקד. זה היה שיר שניגנתי לראשונה מאז שיוסי איננו. נזכרתי במאות פעמים שיחד שרנו את השיר. לרגע מסויים 'החלקתי' דמעה ואף-אחד לא הרגיש. דווקא אתמול זה קרה לי.
האחים פיאמנטה מופיעים בפני הרבי
"פעמים רבות רקדנו ושימחנו ופתאום זה קרה לי אתמול. דווקא ברגע הכי שמח, דווקא כשאתה משמח אנשים ומרקיד אותם. אנחנו יודעים, בעיקר בתקופה הזאת, שכל מי שעוזב אותנו זה זמני ביותר. בעזרת השם ניפגש בנגינה בבית המקדש, יוסי ואני. אני יגיע מכאן והוא משם, וננגן שם יחד".
איך באמת, מתגברים על משברים ועל עצב בחיים?
"צריך לדעת שלא תמיד קל כשקורה משהו, עם זאת, אנחנו יודעים שאין רע יורד מלמעלה. מאחר שאנו מוגבלים, אז לא רואים הטוב שמוסתר בכל דבר. בכל החיים צריך לדעת שה' רק טוב, ורק טוב יוצא ממנו. לפעמים זה לא נראה לנו, אבל כעת אחרי שהרבי אמר שכל ענייני הגאולה בעולם, ורק צריך לפקוח את העיניים, יותר קל להבין שמה שרואים הוא רק לעינינו והוא זמני, ומקווים שבמהרה נראה את זה בגלוי".
לסיום, נרצה לשמוע מסר של שמחה לרגל פורים ולימנו אלה.
"הרבי אומר לנו שכשהגאולה תגיע לעולם זה לא יהיה עולם אחר. אלה הגאולה תבוא לעולם הזה כמו שהוא, זה הא' בתוך הגאולה. עכשיו יש דבר שממחיש את זה. איך אפשר לחשוב שהגאולה תגיע לעולם עם כל הדברים הרעים שיש בעולם, ופתאום תראה שזה כן גאולה?
(צילום: חיילי הרבי)
"יש משהו בתורה שממחיש את זה: וזה עניין יוסף ואחיו. הם נמצאים בצרה גדולה מאוד, וכל עולמם נחרב. יהודה הבטיח את העולם הזה והעולם הבא, הם מוכנים כבר להיות עבדים, והכל 'מתפקשש' עד כדי כך שיהודה מחליט למסור את הנפש. ברגע השיא הכי גרוע, ומוכנים להרוג ולההירג, בתוך עשירית השניה, אותו חדר עם אותו גורם מאיים נהפך למצב הכי גאולתי שיש, כשאך רגע קודם היה המצב הכי גלותי.
"בפורים יש עניין של תחפושת. המסר שלי לפורים: שהעולם והדברים הלא חיובים זה רק תחפושת, כמו עם יוסף ואחיו, רגע לפני שגילה שהוא יוסף. בסיפור הזה, הרבי הוא זה שכמו שיוסף ראה את ההמשך, הוא מסתכל מהצד עד הרגע שמחליט להתגלות. כל מה שהרבי אומר על הגאולה, הוא רואה את הסוף. העולם זה רק תחפושת, והאמת בקרוב תתגלה שאנו מגיעים לגאולה האמיתית והשלימה".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
