הבנות יצאו לדרך ביום שישי בבוקר תוך איסוף כל הבנות ולהבדיל האוכל והציוד בתחנות רבות בדרך: נחלה, צומת קסטינה, גדרה, צומת בילו, לוד, כפר-חב"ד וצומת נתניה ומשם לטברי'ה. הגענו לטברי'ה בשעות הצהרים המוקדמות, האוכל והציוד פורק במלון כשהמתנדבות האחראיות נשארות במלון ע"מ לאחסן את הדרוש אחסון במקררים, להניח את הדרוש חימום על הפלטות ולארגן את החדרים. יצאנו לסבב ביקור ותפילה בקברות הצדיקים בעיר. הגענו לקבר האמהות בו קבורות הנשים הצדקניות: בלהה, וזלפה – נשות יעקב אבינו, יוכבד – אמו של משה רבינו, ציפורה - אשתו של משה ואלישבע – אשתו של אהרון הכהן. נדמה היה כי כל אותן דמויות קדושות מפרשיות התורה שנקראו בשבועות שחלפו עומדות חיות לנגד עיננו. ממקום זה נשקף נוף מדהים: הכינרת וההרים סביב כשבאופק מתנשא לו החרמון העטור שלג בפסגתו. לאחר אמירת פרקי תהילים המשכנו לקברו של התנא רבי עקיבא גם שם התפללו הבנות ברצינות ולאחר מכן דיבר הרב קרניאל על רבי עקיבא ומסירות נפשו. ליד קברו של רבי עקיבא מצוי קברו של הרמח"ל – רבי משה חיים לוצ'אטו בעל "מסילת ישרים" ו"אורחות צדיקים". בדרך לקברו של רבי מאיר בעל הנס הסביר הרב קרניאל על מעלותיו של רבי מאיר ועל כך שסתם משנה ללא שם התנא האומרה היא משנתו של רבי מאיר. הנהג בעל הידיעות הנרחבות הוסיף להסביר על מהות שמו: "רבי מאיר", והרב פריז התייחס להתבטאות מיוחדת של הרבי הריי"צ לאחר ביקורו בארץ הקודש בשנת תרפ"ט ביחס לציונו של רבי מאיר בעל הנס: קיימים שני הבדלים בין ציונו של רשב"י לבין ציונו של "רבי מאיר בעל הנס" האחד ציונו של רשב"י ציון שמח ואילו ציונו של רבי מאיר בעל הנס ציון עצוב והשני בעבר היו רואים הרבה מופתים על ציונו של רשב"י אך כיום לא כך ואולם אצל רבי מאיר בעל הנס גם היום זה כך. לאחר ההסברים מעוררי הנפש לתפילה ובקשת רחמים במקום קדוש זה ירדו הבנות לציונו של רבי מאיר בעל הנס התפללו שם מנחה עם רגש בקשה מיוחד להתגלותו של הרבי לגואלנו בפועל ממש. הציון האחרון בו ביקרנו היה ציונו של הרמב"ם, השוכן בסמוך לקברם של הרבה תנאים שהזכרת שמותיהם הופכת את הגמרא לחי'ה לנגד עיניך. המצאות בקברו של הרמב"ם נותנת לך תחושת שייכות מיוחד בהיותך חלק מתקנת הרבי למוד בכל יום את שיעור הרמב"ם. לאחר סבב התפילה בקברות הצדיקים חזרו הבנות למלון בכניסתם קבלו תיקי'ה המכילה: תכני'ה, צילום שיעורי ספר המצוות לרמב"ם לימי שישי ושבת, סיפור חסידי לקריאה לפני השינה, ושיחה ללימוד בחברותות למחרת לפני תפילת שחרית, העוסקת במסירות נפשו של בעל ההילולא הרבי הריי"צ, המשמשת הוראה לגבינו להבאת הגאולה וכללי התנהגות מלאי הומור וסטירה. בכניסה לכל חדר קידם את פני הבאות שלט ברוכים הבאים ועליו שמות מאוכלסי החדר ולוגו השבת. על השולחן בקבוק שתי'ה, כוסות, קורוסון עטוף ועליו מדבקת לוגו השבת וקערית עם סוכריות ובוטנים. לאחר התארגנות בחדרים לשבת התכנסו כל בנות המכללה בחדר האוכל להדלקת נרות שבת ופעילות חברתית. את הפעילות העבירה הגב' ב.אילן אשתו של ר' אלדד ומנהלת "בית אברהם" בק.מלאכי. הבנות התחלקו לקבוצות כשכל קבוצה מקבלת סיפור על חסיד/ה ידועים המבטא פאן של התקשרות ללא מעצורים לרבי. לאחר שכל קבוצה הכירה את החסיד "שלה" נשאלה עד 21 שאלות כשהתשובה עליהן היא כן/לא. הפעילות הסתיימה בזיהוי דמויות מהווי המכללה. הבנות התפללו תפילת ערבית לשבת משותפת מלווה בשירה. השולחנות נערכו לסעודה בטוב טעם מלאים בכל טוב ע"י בנות המכללה, שעבדו בצורה נפלאה בחלוקה לצוותי ארגון ועבודה תוך סיוע בהתנדבות של כל הבנות. בסיום הסעודה הגיע לדבר בפני הבנות שליח הרבי לעיר טבריה הרב יוסף קרמר אשר דיבר על יחוד השילוב של המקום - טברי'ה הזמן – שבת הכנה לי' שבט והפרשה – בא, שעניינים הפצת המעיינות בכלל ובשורת הגאולה בפרט תוך תיבול דבריו בסיפורים מהווי השליחות. לאחר הפסקה קצרה התכנסו הבנות להתוועדות חסידית עם הגב' ב.אילן, אשר שולבה בסיפור אישי על מסכת חיים מרתקת עד למציאת המקום האמיתי בחב"ד עם הרבי. בתחילת דבריה ציינה כי כל ההתרחשויות האדירות שקרו בסך הכל בתוך חמש השנים האחרונות נעשו תודות לרבי ובזכותו. ההתוועדות נמשכה עד לשעות הקטנות של הלילה כשהבנות יושבות ומנגנות ניגונים ללא הפסקה כמחרוזת אחת גדולה, שנראה היה כי לא תסתיים לעולם... כשעלינו במדרגות לחדרים נשמעה בת השואלת: למישהו יש רמב"ם? התשובה: כן, הוא מצולם בתיקיה. למחרת בבוקר שהיה יום גשום אך נעים, למדו הבנות שיחה בחברותות כהכנה לתפילה, והתפללו שחרית. לאחר התפילה התקיימה סעודת היום, במהלכה חזרה אחת התלמידות על שיחה של הרבי, שבה מבאר הרבי את ייחודה של מכת בכורות בשונה מכל מכה אחרת. הסעודה נמשכה להתוועדות מלאת תוכן ע"י הרב בנימין קרניאל, שדיבר על עניינה של התוועדות חסידית אשר עניינה לגרום לנמצא בה לצאת שונה מכפי שנכנס אליה. כמו כן דיבר הרב קרניאל על הזכות שנפלה בחלקנו, שהרבי בחר דווקא בנו לבצע את דברו ושאיפתה של כל בת מהיושבות כאן לזכות להיות שליחה של הרבי - צורת חיים המשפיעה ומשנה את כל חיי האדם גם בתחומים הגשמיים. הבנות ישבו מרותקות תוך החלטה פנימית ונפשית. לאחר ברכת המזון, ניצלו רוב הבנות את ההפסקה לצעידה רגלית לכינרת, ליהנות מיפי הבריאה "מה רבו מעשיך ה'". לקראת שקיעה, התכנסו הבנות לתפילת מנחה והתוועדות רעוא דרעוין שכללה סדר ניגונים, כשלפני כל ניגון סיפרה אחת הבנות סיפור על הרבי שהניגון שייך אליו. התוועדות שנמשכה עד להבדלה. לאחר ההבדלה עלו הבנות לארגן את התיקים וחזרו להתוועדות עם שליחת הרבי בתענך – הגב' שרה רבקה ששונקין. הגב' ששונקין הידועה במאור הפנים שלה, בשמחה הקורנת מפניה, בפתיחותה, סיפרה לבנות על הוריה ושליחותם בשליחות הרבי הריי"צ, על חייה כילדת שלוחים אי שם בסביבה שונה, על יחידות לה זכתה עם משפחתה אצל הרבי הריי"צ, יחידות אצל הרבי וכמובן לזכותה הגדולה שזכתה שהרבי יסדר לה קידושין - מה שחברתה ביטאה כמשאלה שהמשיח יסדר לה קידושין, התקיים בפועל אצלה. את חוויות השבת חתמו הבנות בשייט בכינרת על סירה נפרדת רקדו לצלילם של ניגונים חסידיים מתוך אמונה בדברי הרבי ששמחה מקרבת את הגאולה. מיותר לציין כי הייתה זו שבת נפלאה, גדושה חוויות ותכנים שאורגנה ברמה גשמית גבוהה, שהייתה כלי להשפעה רוחנית אדירה. אין ספק כי הצלחת השבת נזקפת לזכותן של בנות המכללה שארגנו את השבת על כל פרטיה בצורה יוצאת מן הכלל, עבדו בשיתוף פעולה ובסיוע הדדי. הלך הרוח של השבת היה: אני משתתפת ומסייעת כי אני רוצה, כי זה המקום שלי, והשאלה מתי תתקיים השבת הבאה כבר מהדהדת בחלל, כשהתשובה המתבקשת היא בשבת הקרובה בביהמ"ק עם הרבי.