מערכת COL
|
יום ח' אדר ב ה׳תשע״ו
18.03.2016
מי האיש שזכה שהרבי יבקש ממנו מתנת יום-הולדת? ● מיוחד
"לעונג היה לי לראות אותך בהתוועדות לרגל י"א בניסן, ולהחליף ברכות 'לחיים'. למרות שזה לא נהוג ולא מתאים לבקש מתנת יום הולדת, אבל בהתחשב בקשרים המיוחדים שלנו, אני מעז לעשות כך, מתוך ביטחון שתטפל בזה ברוח המתאימה"... ● מי היה האיש שזכה לכבוד הגדול? ● כמידי שבוע במגזין שישי של COL: מדור ניצוצות מבית-חיינו - השבוע לפני מתנת יום הולדת לרבי
צילום התמונה העליונה: מנדי הכטמן, COL
ש.ז. ירחי
"כן תהיה גם אתה – חסיד ירא שמיים ולמדן"...
בי"ב באדר תשמ"א, לילד שנכנס ליחידות, שאלו הרבי לשמו. שניאור זלמן, ענה הילד. האם הינך יודע על שם מי אתה נקרא, שאלו הרבי. הילד ענה: הבעל-שם-טוב. אדמו"ר הזקן היה תלמיד ומקבל פנימי של הבעל-שם-טוב, הסביר הרבי לילד, והוא היה חסיד ירא שמיים ולמדן כן תהיה גם אתה – חסיד ירא שמיים ולמדן...
לילד, שהיה כהן, ונכנס ליחידות אמר לו הרבי: מכיוון שאתה כהן – תברך את עם ישראל, ועל ידי זה יברך ה' גם אותך. גם במוצאי ראש-השנה בעת חלוקת ה'כוס של ברכה' אמר לו הרבי שיברך את עם ישראל וכך יבורך גם הוא...
לילד שנכנס ליחידות לרבי והיה "לוי", אמר לו הרבי: היות ואתה משבט לוי שעליהם נאמר "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל", שתגדל תהיה רב, תהיה לך קהילה, ושתשפיע על הקהילה..
פעם בעת היחידות ברך הרבי ילד אחד שיהיה חסיד ירא שמיים ולמדן. הרבי פנה לאביו ושאלו אם הילד יודע מה זה חסיד. הילד ענה שהוא יודע. "שלא רק תדע", אמר הרבי, "שתזכה להיות חסיד גדול"...
אפילו מה'קץ' האחרון שנאמר על-ידי הרבי הריי"צ נ"ע, כבר עברו מאז עשרות שנים, ועדיין לא בא!
פורים ה'תשמ"ז היה פורים מיוחד, ובו גילויים רבים.
באחד השיחות הראשונות דיבר הרבי על "השאלות שהתעוררו לאחרונה על תוכן ההתוועדויות", כמו למשל על עניין הגאולה: מה פשר השינוי דווקא בשנים האחרונות, שבכל התוועדות מדברים באריכות אודות הגאולה, ולעתים קרובות – על הקץ והגאולה?
בשנים שעברו, אמר הרבי, דיברו גדולי ישראל על הגאולה, ואפילו נשיאי חב"ד לדורותיהם עסקו בזה, אך לא עשו מזה – טוענים ה'טוענים' – עיקר גדול כל כך, ואילו עתה – בכל התוועדות ובכל הזדמנות מזכירים את הנושא, ובאריכות.
תחילה אמר הרבי כי טענה זו יכולה להיות גם לגבי 7 מצוות בני נח, שלא מצינו בדורות הקודמים שיתעסקו בזה. הרבי ביאר את העניין באריכות (בצורה מרתקת, ומי שיחפוץ יוכל לעיין בשיחה זו), ולאחר-מכן חזר לנושא הגאולה: הרבי הזכיר שעניין הקיצין לא התחיל בשנת תשמ"ז, אלא עוד בתקופת הגמרא, שכבר אז חישבו את הקיצין. גם אצל רבותינו נשיאנו היה את עניין הקיצין: אצל אדמו"ר הרש"ב היה חישוב הקץ לשנת ה'תרס"ו, אצל הרבי הרייץ בשנות תש"ג ותש"ד.
כאשר מתבוננים בכל ה'קיצין' שהיו במשך כל הדורות, ומשיח עדיין לא הגיע, מתעוררת השאלה מיד, אמר הרבי – עד מתי? אפילו מה'קץ' האחרון שנאמר על-ידי הרבי הריי"צ נ"ע, כבר עברו מאז עשרות שנים, ועדיין לא בא!
חיפשתי, גילה הרבי, מה יכול להיות הביאור לדבר, עד שמצאתי ביאור אחד: מעתה, העניין עובר מ"הנשיא הוא הכל" אל "הכל" – לכל אחד ואחד מבני ישראל...
העברת העניין לכל אחד ואחת, זהו הביאור היחיד שמצאתי, אמר הרבי, לתמיה הגדולה, מדוע משיח טרם הגיע. יש לפרסם איפוא, ביתר שאת וביתר עז, עד שעניין הגאולה יגיע לכל יהודי בכל מקום שהוא, שלעולם יראה האדם, כפסק הרמב"ם שהעולם שקול חציו זכאי וחציו וכו', ופעולה אחת בלבד, ואפילו מחשבה טובה אחת, ביכולתה להביא ישועה והצלה לעולם כולו!!
לכן, אין כל ברירה, ומוכרחים לדבר פעם אחר פעם ולהרעיש ללא הרף אודות הקיצין, על ימות המשיח עם כל הפרטים שבזה, כדי שכל העולם יידע שהגאולה זה לא רק בספרים, אלא בפועל ממש. כדאי ונכון, הכריז הרבי, שבכל התכנסות יזכירו ויעוררו:
הקשיבו יהודים!
הוספת מעשה אחד על-ידי כל אחד ואחת מכם, ובפרט על-ידי שלושה יהודים ביחד – יכולה להיות המעשה שיהיה "המכה בפטיש", לפני הגאולה אמיתית והשלימה!!!
ריבוי הדיבור אודות הגאולה, הוסיף הרבי, הוא משום שעצם הדיבור בדבר מתבטל פתויי היצר הרע שבא וטוען שעדיין חסרים לו עניינים אחרים ולמה לו לדאוג אודות משיח צדקנו והגאולה... בני ישראל כבר היו בגלות כל כך הרבה שנים, הם יכולים לשהות בגלות עוד כמה שנים, ואפילו אם הגלות תמשך עוד אלף ותשע מאות שנה, גם לא איכפת לו, הוא עסוק בעניינים שלו!
לקראת סיום השיחה הורה הרבי, שעל כל אחד ואחת לפרסם שעומדים בזמן המתאים ביותר להכין את העולם כולו להיות ראויים לגאולה האמיתית והשלמה.
"מעשה אבות סימן לבנים"
להלן מכתב – שמקורו באידיש ותורגם ללשון הקודש – בו מסביר הרבי לחייל בצבא כיצד ניתן להיפטר מה'המן'ים שבכל דור ודור. שימו לב ללשון המכתב המתאים לרמתו של אותו חייל וחבריו.
"שימחני מאד לראות מתוך מכתבו את ההתעניינות שלו בחייהם המוסריים-דתיים של חבריו, וגם ההתעניינות שמביע בדבר ארגוננו...
"..בימים אלו שלפני-פורים ופורים, צריכים אנו להתבונן במסר של אותם הימים - "בימים ההם בזמן הזה". נעמד אז "המן" - שביקש להשמיד את כל היהודים ביום אחד. אומרת אז אסתר המלכה: "לך כנוס את כל היהודים.. וצומו", ולאחר מכן היא תנסה לבטל את הגזרה.
"הולך מרדכי ומקבץ יחדיו עשרות אלפים יהודים ולומד עמם תורה. הוא לומד עמם איך יקריבו את מנחת העומר כאשר בית-המקדש ייבנה מחדש בשלימות.
"כל היהודים נתפסים בזה כל כך, עד שאפילו בראותם סכנת-מות מול עיניהם - מכריזים הם כולם: "אתך אנחנו - עם מרדכי ועם התורה - לחיים או למות". ובאותו היום מתבטלת הגזרה. המפלה של המן חתומה וההצלה של היהודים שלימה, אף שנודעים מזה רק בעבור כמה וכמה חודשים.
"מעשה אבות סימן לבנים - המאורעות שקרו עם אבותינו הם הוראה עבור הבנים. עת צרה היא ליעקב. קם "המן" חדש שהוציא גזרה להשמיד, חס ושלום, את היהודים.
"צריכים אנו לדעת, שא'[חד] האמצעים הכי עיקריים לביטול הגזרה - שהמן יקבל את המפלה הראוי' לו ושליהודים יהיו "אורה ושמחה" - הוא לקבץ יהודים סביבו וללמוד עמם תורה ויהדות: לספר להם אשר הגאולה השלמה מונחת בידינו אנו, ובמילא אין מקום ליאוש, כי תיכף כאשר יהודים עושים תשובה - מיד [הן] נגאלין; לספר שבמהרה ייבנה בית המקדש, ואנו כולנו צריכים להיות ראויים ומוכנים לשרת בו את הקב"ה.
"ובאותו היום שהיהודים חדורים יהיו ברוח זו, כשיהיו מוכנים להכריז "אתך - עם התורה - אנחנו" - באותו היום, מבטיחה לנו התורה, הגזרה מתבטלת: המן מקבל את סופו המתועב, ואצל כל היהודים תהיה במהרה בימינו אורה ושמחה וששון ויקר.
"באיחול לניצחון מהיר על כלל שונאינו, ושהוא וכל חבריו יחזרו בריאים ושלמים להוריהם ומשפחתם, ובאיחול לפורים שמח - שאני מבקש גם להעביר לחבריו". עד כאן מכתב הרבי.
הרבי מבקש "מתנת יום-הולדת"
ב'כפר חב"ד', גיליון 947 (י"א בניסן תשס"א) פרסם הת' ד"ה זקליקובסקי חליפת מכתבים בין הרבי ומר דוד צ'ייס, מראשי ידידי חב"ד בניו-ג'רסי (בראשות הרב משה הרסון), ולימים מראשי הקרן לעזרת שלוחי הרבי. חלק חשוב בהתכתבות זו עסק בעניין הנחת תפילין דבר שבא באתערותא דלעילא, כלומר מצדו של הרבי, והרי ביטוי להשתתפות מיוחדת ב"מבצע תפילין".
סיפר מר צ'ייס בשעתו:
"יום אחד אני מקבל מהרבי מכתב מרגש מאוד. הדבר היה זמן קצר לאחר י"א בניסן והרבי כתב לי כך: 'לא נהוג שמישהו יבקש לעצמו מתנת יום הולדת, אבל אני רוצה לנהוג בצורה יוצאת-מן-הכלל, ולקראת יום הולדתי המתקרב, לבקש ממך מתנה - להניח תפילין בכל יום, ואני מקווה שתסכים לקבל ממני במתנה זוג תפילין'.
"מיהרתי לענות שאני מסכים לתת את המתנה המבוקשת ובאשר לתפילין, אני לא מבקש זוג אחד אלא שלושה, אחד לשימוש בביתי, אחד ליאכטה הפרטית שלי, שבה אני שוהה לעיתים קרובות, ואחד שיהיה אתי כשאני בדרכים. אחר כך הוספתי וכתבתי לרבי שהמתנה שהוא מבקש לתת לי חביבה עליי מאוד, אבל מאחר שהיא יקרה והכסף הזה סוף סוף יחסר ממשהו אחר בפעילות הרבי - רצוני לממן את עשיית שלושת זוגות התפילין, וצירפתי צ'ק על סכום לא גדול, לפי מה ששיערתי שיעלו שלושת זוגות התפילין - כי לא רציתי לערב את נושא התפילין עם שום דבר אחר.
"מאז, תודה לא-ל, לא החסרתי הנחת תפילין אפילו יום אחד. הרב ישראל גורדון מהצוות במוריסטאון נותן לי אחת לשנה רשימה ברורה של הימים שבהם לא מניחים תפילין, ומלבדם, ומלבד שבת-קודש, אינני מחסיר אף יום אחד".
הנה חלק מהמכתב הרבי:
נ.ב. לעונג היה לי לראות אותך בהתוועדות לרגל י"א בניסן, ולהחליף ברכות 'לחיים'.
למרות שזה לא נהוג ולא מתאים לבקש מתנת יום הולדת, אבל בהתחשב בקשרים המיוחדים שלנו, אני מעז לעשות כך, מתוך ביטחון שתטפל בזה ברוח המתאימה.
מתנת יום ההולדת שעולה במוחי, ואשר הייתי מחשיב אותה לכבוד לי, כמו גם לעונג רב, היא שתקדיש רבע שעה מזמנך בכל בוקר של יום חול ותייחד זאת למטרה הקדושה של הנחת תפילין, יחד עם התפילה המתאימה שנלווית לכך, כמו 'שמע' וכיוצא בזה. התפילה האחרונה אינה חייבת להיאמר בעברית, אם אתה יכול לארגן זאת בתוך עשר דקות, אני מוכן לוותר לך על חמש דקות ושזה יהיה רק עשר דקות מזמנך.
בנוסף לעצם הדבר, שהוא אחת המצוות הגדולות ביותר כפי שחז"ל אמרו שכל התורה הוקשה לכך, למצווה של הנחת תפילין על הזרוע השמאלית, כנגד הלב, ועל הראש, מקום מושבו של המוח, יש איכות אלוקית מיוחדת, של זיכוך הלב והמוח, הרגש והשכל, ולהביא אותם לידי איזון נכון והרמוניה. בשעה שדבר זה חשוב עבור כל יהודי, בוודאי יש לזה משמעות מיוחדת עבור מי שבפעילויותיו מעורבות בדרך כלל בהרבה לחץ שכלי ורגשי, וישנה חשיבות עליונה שהם יהיו באיזון נכון במידה מרבית של יעילות.
האמור למעלה מקבל משמעות נוספת במקרה שלך בתור יו"ר ועד ההנהלה של 'רביניקל קולג' אוף אמריקה', שבו הייתה לך הצלחה יוצאת מן הכלל, בעזרת השם, והיית מסוגל לערב רבים אחרים שילכו בדרכיך. ולכן, ל'מתנת יום הולדת' זו תהיה גם השפעה מועילה על 'רביניקל קולג', הנהלת המוסד ותלמידיו, ולהרחיב עוד יותר את הצינורות עבור כל אלה שמעוניינים לקבל את ברכות השם בגשמיות וברוחניות.
אני מאמין שאתה מניח תפילין מדי יום בכל מקרה, והסיבה לכך שאני מבקש את הבקשה האמורה היא רק כדי שתעשה זאת לנקודה קבועה בלוח שלך, כדי לוודא שהעיסוק המוגבר שלך בעסקיך האישיים ובעסקים של 'רביניקל קולג' לא יפריע לך אפילו פעם אחת ויגרום שלא תשים לב להנחת התפילין, והיה זה שכרי.
"ידעתי אבא ידעתי"
מר דוד צייס קיבל את הצעת הרבי במכתב בהתלהבות, וזמן קצר לאחר מכן, ב-24 ביוני 1981, כתב לרבי את המכתב הבא:
"רבי יקר,
"במענה למכתבך מיום י"ב בניסן תשמ"א. לאחר שקראתי את תוכן המכתב, הייתי אפוף הרגשה של שמחה, גאווה וענווה.
"ההתייחסות שלך לקשרים המיוחדים שלנו והבקשה שלך לקבל ממני מתנת יום-הולדת - עשו עלי רושם עמוק מאוד ואני מזדרז לדווח לך שהתחלתי להניח תפילין בתפילות הבוקר שלי מיד ביום שלאחר מכן.
"מאחר שמאורע זה ללא ספק ישנה את כל מהלך החיים שלי, אבקש את סליחתך על כך שאני מתחצף ומבקש ממך מתנת יום-הולדת.
"לכבוד רב ולזכות גדולה יהיה לי אם אתה תשיג עבורי באמצעות נציגך, שלושה זוגות תפילין, אחד שבו אשתמש בביתי שבצפון, אחד עבור מקום מגוריי הדרומי והאחד (זוג קטן) שאותו אקח בנסיעותיי.
"מאחר שאני מבקש מתנה, אך אינני רוצה למנוע ממישהו צורך חומרי שהוא או היא עשויים להזדקק לו הרבה יותר מכפי שאני זקוק לו, אני מצרף למכתב זה, ברשותך צ'ק של 1800$. 1800 הוא "חי", וזה מתייחס להצהרה הקודמת שלי לגבי כיוון חדש בחיים שלי.
"מכתבך נקרא ושוב נקרא על ידי פעמים רבות, ושני דברים עלו במחשבתי. האחד, ההצהרה התנ"כית של יעקב אבינו שביטא את התגובה "ידעתי בני ידעתי", ואני מפרש זאת שהוא לא רק כיוון את מחשבותיו למקבל התגובה שלו אלא הוא גם הכיר היטב את האיש שאליו הוא דיבר.
"תגובתי הספונטנית לבקשתך תואמת לאפיזודה תנ"כית זו ותגובתי היא (סלח לי על חוצפתי) "ידעתי אבא ידעתי".
"כן תהיה גם אתה – חסיד ירא שמיים ולמדן"...
בי"ב באדר תשמ"א, לילד שנכנס ליחידות, שאלו הרבי לשמו. שניאור זלמן, ענה הילד. האם הינך יודע על שם מי אתה נקרא, שאלו הרבי. הילד ענה: הבעל-שם-טוב. אדמו"ר הזקן היה תלמיד ומקבל פנימי של הבעל-שם-טוב, הסביר הרבי לילד, והוא היה חסיד ירא שמיים ולמדן כן תהיה גם אתה – חסיד ירא שמיים ולמדן...
לילד, שהיה כהן, ונכנס ליחידות אמר לו הרבי: מכיוון שאתה כהן – תברך את עם ישראל, ועל ידי זה יברך ה' גם אותך. גם במוצאי ראש-השנה בעת חלוקת ה'כוס של ברכה' אמר לו הרבי שיברך את עם ישראל וכך יבורך גם הוא...
לילד שנכנס ליחידות לרבי והיה "לוי", אמר לו הרבי: היות ואתה משבט לוי שעליהם נאמר "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל", שתגדל תהיה רב, תהיה לך קהילה, ושתשפיע על הקהילה..
פעם בעת היחידות ברך הרבי ילד אחד שיהיה חסיד ירא שמיים ולמדן. הרבי פנה לאביו ושאלו אם הילד יודע מה זה חסיד. הילד ענה שהוא יודע. "שלא רק תדע", אמר הרבי, "שתזכה להיות חסיד גדול"...
אפילו מה'קץ' האחרון שנאמר על-ידי הרבי הריי"צ נ"ע, כבר עברו מאז עשרות שנים, ועדיין לא בא!
פורים ה'תשמ"ז היה פורים מיוחד, ובו גילויים רבים.
באחד השיחות הראשונות דיבר הרבי על "השאלות שהתעוררו לאחרונה על תוכן ההתוועדויות", כמו למשל על עניין הגאולה: מה פשר השינוי דווקא בשנים האחרונות, שבכל התוועדות מדברים באריכות אודות הגאולה, ולעתים קרובות – על הקץ והגאולה?
בשנים שעברו, אמר הרבי, דיברו גדולי ישראל על הגאולה, ואפילו נשיאי חב"ד לדורותיהם עסקו בזה, אך לא עשו מזה – טוענים ה'טוענים' – עיקר גדול כל כך, ואילו עתה – בכל התוועדות ובכל הזדמנות מזכירים את הנושא, ובאריכות.
תחילה אמר הרבי כי טענה זו יכולה להיות גם לגבי 7 מצוות בני נח, שלא מצינו בדורות הקודמים שיתעסקו בזה. הרבי ביאר את העניין באריכות (בצורה מרתקת, ומי שיחפוץ יוכל לעיין בשיחה זו), ולאחר-מכן חזר לנושא הגאולה: הרבי הזכיר שעניין הקיצין לא התחיל בשנת תשמ"ז, אלא עוד בתקופת הגמרא, שכבר אז חישבו את הקיצין. גם אצל רבותינו נשיאנו היה את עניין הקיצין: אצל אדמו"ר הרש"ב היה חישוב הקץ לשנת ה'תרס"ו, אצל הרבי הרייץ בשנות תש"ג ותש"ד.
כאשר מתבוננים בכל ה'קיצין' שהיו במשך כל הדורות, ומשיח עדיין לא הגיע, מתעוררת השאלה מיד, אמר הרבי – עד מתי? אפילו מה'קץ' האחרון שנאמר על-ידי הרבי הריי"צ נ"ע, כבר עברו מאז עשרות שנים, ועדיין לא בא!
חיפשתי, גילה הרבי, מה יכול להיות הביאור לדבר, עד שמצאתי ביאור אחד: מעתה, העניין עובר מ"הנשיא הוא הכל" אל "הכל" – לכל אחד ואחד מבני ישראל...
העברת העניין לכל אחד ואחת, זהו הביאור היחיד שמצאתי, אמר הרבי, לתמיה הגדולה, מדוע משיח טרם הגיע. יש לפרסם איפוא, ביתר שאת וביתר עז, עד שעניין הגאולה יגיע לכל יהודי בכל מקום שהוא, שלעולם יראה האדם, כפסק הרמב"ם שהעולם שקול חציו זכאי וחציו וכו', ופעולה אחת בלבד, ואפילו מחשבה טובה אחת, ביכולתה להביא ישועה והצלה לעולם כולו!!
לכן, אין כל ברירה, ומוכרחים לדבר פעם אחר פעם ולהרעיש ללא הרף אודות הקיצין, על ימות המשיח עם כל הפרטים שבזה, כדי שכל העולם יידע שהגאולה זה לא רק בספרים, אלא בפועל ממש. כדאי ונכון, הכריז הרבי, שבכל התכנסות יזכירו ויעוררו:
הקשיבו יהודים!
הוספת מעשה אחד על-ידי כל אחד ואחת מכם, ובפרט על-ידי שלושה יהודים ביחד – יכולה להיות המעשה שיהיה "המכה בפטיש", לפני הגאולה אמיתית והשלימה!!!
ריבוי הדיבור אודות הגאולה, הוסיף הרבי, הוא משום שעצם הדיבור בדבר מתבטל פתויי היצר הרע שבא וטוען שעדיין חסרים לו עניינים אחרים ולמה לו לדאוג אודות משיח צדקנו והגאולה... בני ישראל כבר היו בגלות כל כך הרבה שנים, הם יכולים לשהות בגלות עוד כמה שנים, ואפילו אם הגלות תמשך עוד אלף ותשע מאות שנה, גם לא איכפת לו, הוא עסוק בעניינים שלו!
לקראת סיום השיחה הורה הרבי, שעל כל אחד ואחת לפרסם שעומדים בזמן המתאים ביותר להכין את העולם כולו להיות ראויים לגאולה האמיתית והשלמה.
"מעשה אבות סימן לבנים"
להלן מכתב – שמקורו באידיש ותורגם ללשון הקודש – בו מסביר הרבי לחייל בצבא כיצד ניתן להיפטר מה'המן'ים שבכל דור ודור. שימו לב ללשון המכתב המתאים לרמתו של אותו חייל וחבריו.
"שימחני מאד לראות מתוך מכתבו את ההתעניינות שלו בחייהם המוסריים-דתיים של חבריו, וגם ההתעניינות שמביע בדבר ארגוננו...
"..בימים אלו שלפני-פורים ופורים, צריכים אנו להתבונן במסר של אותם הימים - "בימים ההם בזמן הזה". נעמד אז "המן" - שביקש להשמיד את כל היהודים ביום אחד. אומרת אז אסתר המלכה: "לך כנוס את כל היהודים.. וצומו", ולאחר מכן היא תנסה לבטל את הגזרה.
"הולך מרדכי ומקבץ יחדיו עשרות אלפים יהודים ולומד עמם תורה. הוא לומד עמם איך יקריבו את מנחת העומר כאשר בית-המקדש ייבנה מחדש בשלימות.
"כל היהודים נתפסים בזה כל כך, עד שאפילו בראותם סכנת-מות מול עיניהם - מכריזים הם כולם: "אתך אנחנו - עם מרדכי ועם התורה - לחיים או למות". ובאותו היום מתבטלת הגזרה. המפלה של המן חתומה וההצלה של היהודים שלימה, אף שנודעים מזה רק בעבור כמה וכמה חודשים.
"מעשה אבות סימן לבנים - המאורעות שקרו עם אבותינו הם הוראה עבור הבנים. עת צרה היא ליעקב. קם "המן" חדש שהוציא גזרה להשמיד, חס ושלום, את היהודים.
"צריכים אנו לדעת, שא'[חד] האמצעים הכי עיקריים לביטול הגזרה - שהמן יקבל את המפלה הראוי' לו ושליהודים יהיו "אורה ושמחה" - הוא לקבץ יהודים סביבו וללמוד עמם תורה ויהדות: לספר להם אשר הגאולה השלמה מונחת בידינו אנו, ובמילא אין מקום ליאוש, כי תיכף כאשר יהודים עושים תשובה - מיד [הן] נגאלין; לספר שבמהרה ייבנה בית המקדש, ואנו כולנו צריכים להיות ראויים ומוכנים לשרת בו את הקב"ה.
"ובאותו היום שהיהודים חדורים יהיו ברוח זו, כשיהיו מוכנים להכריז "אתך - עם התורה - אנחנו" - באותו היום, מבטיחה לנו התורה, הגזרה מתבטלת: המן מקבל את סופו המתועב, ואצל כל היהודים תהיה במהרה בימינו אורה ושמחה וששון ויקר.
"באיחול לניצחון מהיר על כלל שונאינו, ושהוא וכל חבריו יחזרו בריאים ושלמים להוריהם ומשפחתם, ובאיחול לפורים שמח - שאני מבקש גם להעביר לחבריו". עד כאן מכתב הרבי.
הרבי מבקש "מתנת יום-הולדת"
ב'כפר חב"ד', גיליון 947 (י"א בניסן תשס"א) פרסם הת' ד"ה זקליקובסקי חליפת מכתבים בין הרבי ומר דוד צ'ייס, מראשי ידידי חב"ד בניו-ג'רסי (בראשות הרב משה הרסון), ולימים מראשי הקרן לעזרת שלוחי הרבי. חלק חשוב בהתכתבות זו עסק בעניין הנחת תפילין דבר שבא באתערותא דלעילא, כלומר מצדו של הרבי, והרי ביטוי להשתתפות מיוחדת ב"מבצע תפילין".
סיפר מר צ'ייס בשעתו:
"יום אחד אני מקבל מהרבי מכתב מרגש מאוד. הדבר היה זמן קצר לאחר י"א בניסן והרבי כתב לי כך: 'לא נהוג שמישהו יבקש לעצמו מתנת יום הולדת, אבל אני רוצה לנהוג בצורה יוצאת-מן-הכלל, ולקראת יום הולדתי המתקרב, לבקש ממך מתנה - להניח תפילין בכל יום, ואני מקווה שתסכים לקבל ממני במתנה זוג תפילין'.
"מיהרתי לענות שאני מסכים לתת את המתנה המבוקשת ובאשר לתפילין, אני לא מבקש זוג אחד אלא שלושה, אחד לשימוש בביתי, אחד ליאכטה הפרטית שלי, שבה אני שוהה לעיתים קרובות, ואחד שיהיה אתי כשאני בדרכים. אחר כך הוספתי וכתבתי לרבי שהמתנה שהוא מבקש לתת לי חביבה עליי מאוד, אבל מאחר שהיא יקרה והכסף הזה סוף סוף יחסר ממשהו אחר בפעילות הרבי - רצוני לממן את עשיית שלושת זוגות התפילין, וצירפתי צ'ק על סכום לא גדול, לפי מה ששיערתי שיעלו שלושת זוגות התפילין - כי לא רציתי לערב את נושא התפילין עם שום דבר אחר.
"מאז, תודה לא-ל, לא החסרתי הנחת תפילין אפילו יום אחד. הרב ישראל גורדון מהצוות במוריסטאון נותן לי אחת לשנה רשימה ברורה של הימים שבהם לא מניחים תפילין, ומלבדם, ומלבד שבת-קודש, אינני מחסיר אף יום אחד".
הנה חלק מהמכתב הרבי:
נ.ב. לעונג היה לי לראות אותך בהתוועדות לרגל י"א בניסן, ולהחליף ברכות 'לחיים'.
למרות שזה לא נהוג ולא מתאים לבקש מתנת יום הולדת, אבל בהתחשב בקשרים המיוחדים שלנו, אני מעז לעשות כך, מתוך ביטחון שתטפל בזה ברוח המתאימה.
מתנת יום ההולדת שעולה במוחי, ואשר הייתי מחשיב אותה לכבוד לי, כמו גם לעונג רב, היא שתקדיש רבע שעה מזמנך בכל בוקר של יום חול ותייחד זאת למטרה הקדושה של הנחת תפילין, יחד עם התפילה המתאימה שנלווית לכך, כמו 'שמע' וכיוצא בזה. התפילה האחרונה אינה חייבת להיאמר בעברית, אם אתה יכול לארגן זאת בתוך עשר דקות, אני מוכן לוותר לך על חמש דקות ושזה יהיה רק עשר דקות מזמנך.
בנוסף לעצם הדבר, שהוא אחת המצוות הגדולות ביותר כפי שחז"ל אמרו שכל התורה הוקשה לכך, למצווה של הנחת תפילין על הזרוע השמאלית, כנגד הלב, ועל הראש, מקום מושבו של המוח, יש איכות אלוקית מיוחדת, של זיכוך הלב והמוח, הרגש והשכל, ולהביא אותם לידי איזון נכון והרמוניה. בשעה שדבר זה חשוב עבור כל יהודי, בוודאי יש לזה משמעות מיוחדת עבור מי שבפעילויותיו מעורבות בדרך כלל בהרבה לחץ שכלי ורגשי, וישנה חשיבות עליונה שהם יהיו באיזון נכון במידה מרבית של יעילות.
האמור למעלה מקבל משמעות נוספת במקרה שלך בתור יו"ר ועד ההנהלה של 'רביניקל קולג' אוף אמריקה', שבו הייתה לך הצלחה יוצאת מן הכלל, בעזרת השם, והיית מסוגל לערב רבים אחרים שילכו בדרכיך. ולכן, ל'מתנת יום הולדת' זו תהיה גם השפעה מועילה על 'רביניקל קולג', הנהלת המוסד ותלמידיו, ולהרחיב עוד יותר את הצינורות עבור כל אלה שמעוניינים לקבל את ברכות השם בגשמיות וברוחניות.
אני מאמין שאתה מניח תפילין מדי יום בכל מקרה, והסיבה לכך שאני מבקש את הבקשה האמורה היא רק כדי שתעשה זאת לנקודה קבועה בלוח שלך, כדי לוודא שהעיסוק המוגבר שלך בעסקיך האישיים ובעסקים של 'רביניקל קולג' לא יפריע לך אפילו פעם אחת ויגרום שלא תשים לב להנחת התפילין, והיה זה שכרי.
"ידעתי אבא ידעתי"
מר דוד צייס קיבל את הצעת הרבי במכתב בהתלהבות, וזמן קצר לאחר מכן, ב-24 ביוני 1981, כתב לרבי את המכתב הבא:
"רבי יקר,
"במענה למכתבך מיום י"ב בניסן תשמ"א. לאחר שקראתי את תוכן המכתב, הייתי אפוף הרגשה של שמחה, גאווה וענווה.
"ההתייחסות שלך לקשרים המיוחדים שלנו והבקשה שלך לקבל ממני מתנת יום-הולדת - עשו עלי רושם עמוק מאוד ואני מזדרז לדווח לך שהתחלתי להניח תפילין בתפילות הבוקר שלי מיד ביום שלאחר מכן.
"מאחר שמאורע זה ללא ספק ישנה את כל מהלך החיים שלי, אבקש את סליחתך על כך שאני מתחצף ומבקש ממך מתנת יום-הולדת.
"לכבוד רב ולזכות גדולה יהיה לי אם אתה תשיג עבורי באמצעות נציגך, שלושה זוגות תפילין, אחד שבו אשתמש בביתי שבצפון, אחד עבור מקום מגוריי הדרומי והאחד (זוג קטן) שאותו אקח בנסיעותיי.
"מאחר שאני מבקש מתנה, אך אינני רוצה למנוע ממישהו צורך חומרי שהוא או היא עשויים להזדקק לו הרבה יותר מכפי שאני זקוק לו, אני מצרף למכתב זה, ברשותך צ'ק של 1800$. 1800 הוא "חי", וזה מתייחס להצהרה הקודמת שלי לגבי כיוון חדש בחיים שלי.
"מכתבך נקרא ושוב נקרא על ידי פעמים רבות, ושני דברים עלו במחשבתי. האחד, ההצהרה התנ"כית של יעקב אבינו שביטא את התגובה "ידעתי בני ידעתי", ואני מפרש זאת שהוא לא רק כיוון את מחשבותיו למקבל התגובה שלו אלא הוא גם הכיר היטב את האיש שאליו הוא דיבר.
"תגובתי הספונטנית לבקשתך תואמת לאפיזודה תנ"כית זו ותגובתי היא (סלח לי על חוצפתי) "ידעתי אבא ידעתי".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
