משה בן-חיים

זה התחיל מ'יוזמה מקומית' של הגננת רחל לרר מכפר-חב"ד כדי לשמח את הרבי, לאחר הסתלקותה של הרבנית בשנת תשמ"ח. המשיך במשך השנים במחסן זה או אחר ברחבי הכפר ועם הזמן גדל והתפתח למבצע של ממש, שמעורבים בו ילדות הגן, ילדים מתנדבים, חברות ייצור של תחפושות, והעיקר: שילדי הכפר יהיו מרוצים, עם תחפושת נבחרת לפורים, ועם הרבה אור בעיניים.


עם הרבה אור בעיניים: ילדים מחופשים בכפר חב"ד (ארכיון: מאיר דהן)

גמ"ח שמ"ח, בהיפוך ר"ת על שם הרבנית הצדקנית חיה מושקא. כשמו כן הוא: משמח.

מספרת הגב' רחל לרר: "הכל התחיל בשנת תשמ"ח לאחר ה'שבעה' על פטירת הרבנית. כל אחד רצה לעשות משהו לזכרה, רציתי לעשות משהו שישמח את הרבי. זה היה זמן קצר לפני פורים, ועלה לי רעיון: הרי תמיד יש בגן כאלה שיש להן תחפושת יפה ומושקעת, וכאלה שלא. כתבתי לרבי שאני רוצה להקים גמ"ח שמ"ח – בהיפוך אותיות שמה של הרבנית חיה מושקא, ושמח – שיביא שמחה בכפר, ויתן גם למי שאין לו.

ממשיכה לספר הגב' לרר: "לא עבר זמן רב, והמזכיר של הרבי הרב בנימין קליין התקשר, והקריא את תשובת הרבי: 'תשואות חן, תשואות חן. כן תבשר טוב כל הימים. אזכיר על הציון'.

כך יצא לדרך הגמ"ח, שהתחיל בראשית דרכו עם 50 תחפושות, התגלגל ממקום למקום, במקביל להתרחבותו. "היום אני כבר הפסקתי לספור בכמה תחפושות מדובר", מציינת הגב' לרר. "התחיל בגן ובהמשך עבר למחסנים ברחבי הכפר. הארגזים נדדו ממקום למקום".

מעבר למעשה החסד בפני עצמו, התהליך שיתף את הילדות. "הן כתבו שלטים, מיינו תחפושות לפי סוגים, דמויות מהתורה, פרחים, וגם כמובן של בעלי חיים טהורים. למדו מזה המון".

הגמ"ח לא פרש לגמלאות

"גן רחל" הפך למותג בכפר, ושם דבר. לאחר 32 שנה כגננת, בשנה שעברה הגב' לרר פרשה לגימלאות. אבל תושבי הכפר לא וויתרו בקלות על הגמ"ח שמשמח מידי שנה. "אנשים בכפר ביקשו שלא אעזוב את ניהול הגמ"ח, ובעזרתם של נדבנים בכפר, ובעזרת ילדי הכפר והגננות, גם השנה ילדי הכפר יוכלו ליהנות ממבחר תחפושות גדול".

כאן הגב' לרר מציינת לשבח את צוות הגננות המסור, שהתגייס למשימה מכל הלב. "הגב' חוה ציקוושוילי, הגב' אביבה צוברי, והגב' רחל פינטו נתנו יד ואת הלב, ובזכותן זה ממשיך".

והנה סיפור מרגש 'מהשטח': "יום אחד קיבלתי טלפון ממישהו לגבי ילד שהיה מרותק למיטת חוליו ואין לו תחפושת. דאגנו לו לתחפושת מתאימה. קשה לתאר איך הילד קרן מאושר".

במקרה אחר, הבחינה הגב' לרר בילד שבחר לעצמו תחפושת, ואז... הגיע מישהו ולקח לו את התחפושת מהיד. "נוצרה בעיה: התחפושת הייתה אצלי יחידה מסוגה, וראיתי לו את האכזבה בעיניים. רכשתי לו תחפושת זהה בדיוק, היו ראה 'כוכבים' מרוב אושר..."

חיוך על הפנים

על האווירה המיוחדת בגמ"ח התחפושות, היא מספרת: "מידי שנה מתנדב ר' יודי ריבקין לארגן מוזיקה נעימה. כל ילד יוצא עם תחפושת נבחרת עבורו, סוכריה ביד, וחיוך על הפנים.

"בהזדמנות זו אני רוצה להודות לצוות הגן ובמיוחד לגב' אביבה צוברי שהיתה שותפה לדרך, מלווה ועוזרת בכל תחום, לבלה ויינפלד, ולבני שסייעו מאוד השנה. גם למספר ילדים שבאים לעזור ולארגן. יישר כח גדול לכל התורמים שדואגים שכל ילד יצא שמח".

ואי אפשר שלא לשמוע על היבט חינוכי מ'הגננת' של כפר חב"ד: "תחפושת זה דבר מאוד מעצים את הילד. בנים נמשכים לתחפושות המשקפות גבורה. יש הרבה ילדים שמאוד מתחברים לערך 'צדקות' עם תחפושות לבוש ירושלמי, שטריימל וכדו', ערכים שגדלו עליהם בבית. ילד שמתחפש לאריה למשל, מזדהה עם ערך 'גבורה'. היום מדברים על 'דמיון מודרך' ותחפושת מאוד מעצימה את הרגשות והרצונות של הילד.

"גם ההתנהגות של הילד משתנה בהתאם, והוא פועל כדמות שהוא מחופש אליה. לכן כה חשוב שהתחפושות יהיו עם ערך חינוכי".


בנות 'גן רחל' במבצע משלוח מנות לחיילים בלטרון (ארכיון)

למרות שגמ"ח התחפושות נמשך כמידי שנה בשנה, 'משהו' בכל זאת חסר לגב' רחל לרר: "היינו יוצאים מידי שנה עם ילדות הגן לחלק משלוחי מנות לחיילים בבסיס לטרון. זה קצת חסר לי...".