כתב: ר' ברוך גורין ממוסקבה
תרגום: אחד השלוחים

בתמונה: ביהכנ"ס הגדול במוסקבה, שנת תשמ"ז.

צלם: פיטר טיורלין.

בתמונה - ר' אברהם מילר. דמות אגדית ביהדות מוסקבה באותן שנים. כבר זקן, תלמיד ה'חפץ-חיים', שישב במאסר פעמיים, וביכלתו היה למסור שיעור בגמרא בשפה הרוסית (לא ברור מאליו. בגיל הזה, באותן שנים, לא כולם יכלו הן ללמד גמרא היטב, והן ידעו רוסית היטב. מ.א.) וכך יצר יקום שלם של תלמידים מהדור החדש.

סיפרו לי שפעם קראו לו 'לאן שצריך', והזהירו אותו בחומרה שגמרא הוא יכול ללמד רק באידיש, לזקנים. "ואם לא -- נשלח אותך רחוק.." הוא הסכים למלא אחר בקשת ההנהלה.

בשיעור הבא, הוא לימד באידיש. אך הצעירים לא הבינו את הכלל החדש, ואת השאלות הם שאלו ברוסית. הוא ענה ברוסית, ובתוך זמן קצר עבר לדבר לגמרי ברוסית. שוב קראו לו:

"-- הרי סיכמנו..!"

ר' אברהם ענה להם כך:

"-- חשבתי לעצמי: לאן כבר ישלחו אותי? יותר רחוק ממלחובקה לא ישלחו. ואני כבר ממילא בדרך לשם, די בקרוב".

יותר לא קראו לו.

במלחובקה יש היום בית-עלמין יהודי".