שלושים יום קודם ● טורו של מנדי גרוזמן
מנדי גרוזמן
1. פורים מתקרב וכל שיחת טלפון מחבר-מהישיבה-שהיום-הוא-שליח הופכת לחשודה. החל משלושים יום לפני החג, אין שום דבר תמים בשכנך לספסל הלימודים שמתקשר להתעניין בשלומך. אל תתבלבלו. גם אם שעה שלמה אתם מעלים זכרונות מהישיבה, לא זו המטרה. בסוף זה יבוא. אחרי שעה שיחה, אחרי שעתיים, אחרי שלוש. המטרה ברורה. תאמינו לי, לשלוחים אין זמן לפטפט אתכם סתם. הם ממוקדים. רגע לפני הסיום, תגיע הבקשה: "נו, כמה אתה יכול לתת לי למבצע פורים?"
2. פורים עוד שבועיים והשבוע כבר הספקתי לקבל שלוש שיחות כאלה. ואני עני מרוד, תחשבו כמה שיחות מקבלים הגבירים או סתם אלו שמצליחים לסגור את החודש. האמת, זה קצת כיף. פתאום אתה מרגיש גביר גדול. פתאום החבר שלך שהתחתן בזמן ויצא לשליחות - ביי דה בוק, מה שנקרא - צריך אותך. המאתיים שקל המסכנים שלך יכולים לסגור לו פינה.
3. שלוש שיחות קיבלתי, וכל אחת התנהלה בצורה אחרת. אחד התנהג כמו חבר, שלח סמס. "שישים שקל עולה לי מנה לסעודת פורים, כמה מנות אתה נותן?". בלי משחקים, בלי הצגות. אפילו בבקשה הוא לא כתב. וגם לא שאל אם אני יכול לעזור. שאל כמה אני נותן. אני לא באמת עושה לו טובה, הוא עושה לי. השיחה השנייה התנהלה בצורה קצת פחות חברית, אבל סבירה.
"שלום מנדי, זוכר אותי?" "ודאי, שנים שנים" "אז איפה אתה היום?" "ואתה?" ועוד כמה שאלות לא מעניינות כאלה, ותוך שתי דקות הגיע למטרה. צריכים עזרה במבצע פורים, אתן משהו, שלום וכל טוב.
4. השיחה השלישית הייתה נקודת משבר. המחייג היה דווקא אחד מחבריי הטובים בישיבה, אחד מחבריי הטובים כיום, הדוגריות הייתה מנת חלקנו ומאז ומתמיד. הכל בפרצוף, בלי הנחות. רבנו איזה חמשת אלפים פעם, וכשהשלמנו היינו מתכננים כבר את המריבה הבאה. מי חלם שדווקא הוא ישחק את המשחק הנוראי הזה. הוא התקשר אליי, ואני עניתי. שעתיים תמימות דיברנו. על מה? על מה לא. על הכול בערך. על העבר וההווה והעתיד. על המשפיע ההוא והר"מ הזה, ועל כמה שאנחנו היינו חכמים והיום קצת פחות. שעתיים נהדרות, יופי של פאבריינגען. ואז זה הגיע.
"תקשיב, יש לי מבצע פורים על הראש, תעשה טובה תן משהו". הייתי בהלם. "כל השיחה הייתה בשביל זה?", שאלתי, והוא במבוכה אמר ש"גם בשביל זה". שתבינו, לא שהפריע לי שהוא השלה אותי בשעתיים שיחה לטובת מאתיים שקל. בכיף, זה דרך העולם. הפריע לי שהוא חשב שהוא צריך את המשחק הזה כדי להגיד לי לתת לו מאתיים שקל. חשבתי שאנחנו מספיק קרובים כדי לדלג על הנימוס המגוחך הזה. "אנחנו עכשיו ננתק ולא תקבל פרוטה", אמרתי לו, ונתתי לו את דרך הפעולה היחידה שאולי תעבוד לו: "יום לפני פורים, תשלח לי סמס 'גרוזמן, ז'ארזע, נותן לך מספר חשבון, תעביר לשם אלף שקל. זה הרי לא שיש לך מה לעשות עם המשכורת שלך'".
5. איך שאני מכיר אותו, הוא לא יסתפק בז'ארז'ע. הוא יוסיף עוד כמה מילים נחמדות. מצפה בקוצר רוח לסמס.
מאפשרים לכם לקבל
