מערכת COL | יום י"א שבט ה׳תשס״ה 21.01.2005

בצילו של שחר אדום

מאז עזיבת צה"ל את עזה שידרגו המחבלים את כלי המשחית שלהם ומשתכפו התקפות הקסאמים, נהפכו תושבי שדרות ל'פגועי הלם'. אלה שמעיזים לצאת מהבית רועדים מפחד, אך גם אלה שספונים בבתיהם מרגישים לא בטוחים * בימים שכאלה הפך בית-חב"ד למקור של עידוד וחיזוק לכל איש ואשה, ילד וילדה - מאת הרב משה-זאב פיזם, שליח חב"ד בשדרות
בצילו של שחר אדום
הרב משה-זאב פיזם, שליח חב"ד בשדרות עם טיל 'קאסם' שנחת בעיר
עד הסכמי אוסלו, עירנו שדרות היתה שקטה ורגועה ובימי-השוק השבועיים, הגיעו אליה אפילו ערבים. באותם ימים, לא ידענו פחד ולא חשנו חרדה. עם הזמן, לאט-לאט, המצב הביטחוני החל להידרדר. גורמים עוינים שונים שהחלו לחדור בזרם גובר לשטחי העיר ומנגד מטחי היריות שנשמעו הרחק מהעיר, סימנו כי הפעילות העוינת באזור גוברת והצבא פועל בחוזקה למגרה. התחזיות התאמתו ואז עזב צה"ל את עזה - האם מישהו בכלל זוכר את זה? - אך אנחנו זוכרים. מאז העזיבה, הפלסטינים החלו לשדרג את רמת כלי-המשחית שלהם ובדרך אירונית צייתו כביכול לקריאות הימין, "אל תתנו להם רובים": הם לא הסתפקו עוד ברובים שקיבלו אלא הוסיפו לתקיפות שלהם כלי-משחית יותר פוגעניים - פצמ"רים וטילי קסאם. התחזיות הקשות התאמתו: מיד עם עזיבת צה"ל את שטחי הרצועה, החלו המחרטות בעזה לעבוד בקצב מוגבר באין מפריע, למעט פגיעה זו או אחרת של טיל ממסוק ישראלי באחת מהן - תזכורת עוקצת, אך לא גורם ששינה את המצב. והמצב אכן הלך והחמיר. שדרות הקרובה לעזה יותר מאשר גוש-קטיף, החלה לספוג התקפות הולכות וגוברות של טילי קסאם. היישוב נהפך בהדרגה לעיר-רפאים מוכה וכמעט עזובה. הצבא שתפקידו להגן על תושבי ארץ הקודש, פעל ופועל רק באופן מינורי ביותר - מכה פה ומכה שם - ובינתיים הקסאמים נוחתים ביתר שאת וחוזר חלילה. בין תושבי שדרות יש אנשי צבא-קבע מומחים, הטוענים באופן מקצועי, ברור ומוחלט, שלצבא יש יכולת ואפשרות למגר את הנגע החמור של הטילים, אך הממשלה כובלת את ידי הצבא מלבצע את שהוא יודע ויכול. עיר פגועת הלם משתכפו התקפות הקסאמים, נהפכו התושבים ובכללם בני-משפחתי ל'פגועי הלם'. אביא לכך דוגמה: כאשר תושבי שדרות יושבים בשמחה וצלחת שנופלת בשגגה מידי המלצר נשברת בקול נפץ - כל יושבי האולם מזנקים ממקומותיהם ומתחילים לרוץ בבהלה לעבר פתחי היציאה מהאולם. תופעה זו מאפיינת את כל תושבי שדרות, ללא יוצא מן הכלל. השבוע נשמעו בשמים רעמים וכל העיר נכנסה לחרדה, עד שסוף-סוף נשמעו טיפות הגשם והכול נרגעו. המצב בעיר לא נורמלי לחלוטין. אלה שמעיזים לצאת מהבית רועדים מפחד, אך גם אלה שספונים בבתיהם מרגישים לא בטוחים - אולי הטיל יחדור מבעד לחלון ואולי הרסיסים יחדרו מבעד לגג. אין יום ואין לילה. בלילה אנשים נכנסים לישון בחדר-הביטחון, אך מי כבר יכול להירדם במצב כזה? כשהאנשים פוגשים זה את זה בבוקר, כולם חצי רדומים. איך אפשר לחיות בפחד כזה - פחד שרודף אחריך בכל שעה ושעה ובכל רגע ורגע?... כאשר כריזת הרמקולים משמיעה את ההתרעה 'שחר אדום' המקדימה את נפילת הטילים, האנשים לא יודעים להיכן לברוח. יש כאלה הנשארים לעמוד על מקומם אילמים וקפואים ללא כוח לזוז; יש כאלה הפורצים בבכי ואחרים רצים לכל הכיוונים. 'התרעה' אמרנו? - מדובר בסך-הכל בפרק-זמן של עשרים שניות מרגע ההודעה בכריזה עד נפילת הקאסאם. חולמים על טילים את הטילים הרי אינני יכול לעצור, אך בית-חב"ד נהפך להיות מקור של עידוד וחיזוק לכל איש ואשה, ילד וילדה. אנחנו מחדירים באנשים ביטחון בקב"ה והרגשה 'בעז"ה, יהיה בסדר'. אנחנו מצביעים לפניהם שוב ושוב על התופעה המדהימה, שעל-אף נפילות הטילים ועל-אף העובדה שרבים מבני העיר נפצעו או נהרגו, וכל יהודי הוא עולם מלא - היחס בין מספר הנפגעים ובין כמות הקאסאמים ששוגרו, מאפשר להגדיר את המצב 'נס' פשוטו כמשמעו. כמות הקאסאמים שנחתו עד היום על העיר, הייתה עלולה לזרוע הרס ופגיעות פי כמה וכמה מכפי שזרעה, היל"ת. ואכן, יהודים הקשורים לבית-חב"ד משדרים לעצמם ובעיקר לסביבתם חוזק וביטחון - וזאת על-אף הפחד הקיים ועל-אף הידיעה שאסור להחביא את הפחד ולהסתירו. אחד העיתונאים המסתובבים בעיר בימים אלה, אמר לי: "כשאין מנהיגות, הביטחון שלי נסמך אך ורק על הקב"ה". ילדי בן הארבע לומד ב'חדר' בנתיבות. האזנתי לשיחה שלו עם חברו וכך דיברו: בני: "אתה יודע מה זה 'שחר אדום'? חברו: "לא". בני: "זה טיל". לצערי, זה הנושא המעניין ילד בן ארבע ועל כך הוא משוחח עם חברו - גם הוא ילד בן ארבע. כולם חולמים בשנתם על טילים וגם הילדים שלי חולמים על טילים. וכך מתנהל סדר-היום של ילד בשדרות: הוא מתכונן לצאת לבית-הספר ולפתע הוא שומע 'שחר אדום'. הוא ובני המשפחה ממהרים למקום המחסה. כשהילד מגיע סוף-סוף לבית-הספר, הוא וחבריו פוחדים לצאת בהפסקות מהכיתות. לאחר הלימודים, הם ממהרים הביתה ופוחדים לצאת לרחוב. והפחד הזה נמשך גם לפני השינה. אפילו ילדים בוגרים ונערים פוחדים לישון בחדריהם ובוחרים לישון בחדרי הביטחון. רועד ומעודד זו מציאות קשה מאוד לכל תושבי שדרות וגם לנו, השלוחים, אולם אנחנו מתמודדים עם מציאות זו בכוח הידיעה שאנחנו נמצאים בשדרות בשליחותו של הרבי, ובמקום להתחבא ולהיכנס לשיתוק, אנחנו דווקא מגבירים את המבצעים ושאר הפעילויות שהרבי הטיל עלינו. זכינו לקבל מהעירייה מבנה גדול בן שתי קומות ששטחו כאלף מטרים רבועים ואנחנו משפצים אותו ומשתדלים להרחיב לאט-לאט את הפעילות בתוכו וסביבו. מי שיכול לשלוח תרומה להרחבת הפעילות תבוא עליו ברכה. פעילות זו היא פשוט קרן-אור בקצה המנהרה. אנשים ניגשים אלי ברחוב, מטים ראשיהם סנטר לחזה ומבקשים שאברך אותם בתורת שליחו של הרבי. אנשים שולחים מכתבים רבים לרבי ועומדים בקשר מתמיד עם בית-חב"ד. אתה שומע סביבך בלי הרף דיבורים בקול על הרצון ליטוש את שדרות; אתה רואה את הייאוש בפני האנשים ואתה שומע אותם אומרים בכאב, "זאת לא מדינה"; "זאת לא הנהגה"; "אנחנו פשוט לא יודעים מה לעשות"; "אנחנו יודעים שהממשלה אינה עושה את העבודה שלה" - ולנו, שלוחיו של הרבי, לא נותר אלא להיות המעודדים והמרגיעים. ביום חמישי שעבר קיימתי סעודת-מצווה לרגל הבר-מצווה של בני. בכל האירועים המשפחתיים של משפחתי שנחגגו בעבר, הגיעו לחגוג עמנו מאות מתושבי שדרות. הפעם רבים מהם הגיעו לביתנו לברך, אך פחדו ולא הגיעו לאולם בו קיימנו את חגיגת הבר-מצווה. הפחד נפל על כולם. אני קורא לאנ"ש לבוא לעיר ולעודד ולחזק את תושביה. אני עצמי רועד מפחד ובד-בד מעודד את האנשים. באנשי שדרות יש אמונה כי ביכולתי לברכם בכוחותיו של הרבי, וכשהם עומדים לידי הרגשתם רגועה. למעשה, הם-הם אלה שנותנים לי את הכוחות להמשיך בפעילות. אנו עומדים בערב יו"ד בשבט וסגולותיו של יום זה בוודאי ייתנו לכולנו את הכוחות להפיץ את אור התורה והחסידות ולהוסיף לעודד את תושבי העיר גם בעתות פצמ"רים וטילים וגם בעז"ה בעתות שלום. חדשות חב"ד
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
2 תגובות
1.
טעות
י"א שבט ה׳תשס״ה
טיל זה אינו אמיתי אלא מיפלסטיק
2.
לתגובה מס1
י"ג שבט ה׳תשס״ה
מאיפה קבעת זאת?
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.