מערכת COL
|
יום כ"ט אדר א ה׳תשע״ו
09.03.2016
האם אדם יחיד רשאי לגבות כספי צדקה ולנהל קרן צדקה?
במדורו השבועי 'פינת ההלכה' בעלון הפופולרי, נשאל הרב יוסף-שמחה גינזבורג: האם אדם יחיד רשאי לגבות כספי צדקה ולנהל קרן צדקה? ניהול קרן צדקה
שאלה: האם אדם יחיד רשאי לגבות כספי צדקה ולנהל קרן צדקה?
תשובה: על-פי שורת הדין רשאי אדם אחד להיות גזבר של כספי צדקה, ונאמן עליהם לבדו. זאת בתנאי שהוא אכן אדם ישר ובקי בניהול הוצאה והכנסה כראוי, שאם לא-כן אסור להעביר כספי צדקה על-ידו, גם אם המטרה שלשמה הוא אוסף חשובה מאוד.
במקום שהגבייה כרוכה בכוח כפייה, אפילו כפייה חברתית, אמרו חז"ל: "אין עושין שררה על הציבור בממון פחות משניים".
כאשר צריכים להחליט איזה סכום להטיל על כל חבר, או כמה מקציבים לכל מטרה – ובכלל זה ניהול כל מוסד חינוך או מוסד צדקה וכדומה – הרי זה כדיני ממונות, שחייבים להיעשות על-ידי שלושה אנשים לפחות.
אדם שנתעורר מעצמו לאסוף כספים לתמיכה במשפחות נזקקות או לסייע להצלת חולה וכיוצא בזה, רשאי לגבות ולהוציא לבדו את כל הכספים, הואיל והמטרה ידועה והרוצה לתת – ייתן.
עם זה, חובתו כלפי שמים וכלפי התורמים לנהל חשבונות כראוי. עם סיום פעולתו – ואם הפעולה מתמשכת, אחת לשנה – רצוי שיגיש חשבון, כללי לפחות, לראשי הציבור או לאדם הנאמן על הציבור. אם התעורר חשד, שעל-פי דעת הרב במקום יש לו בסיס לכאורה, חייב הגבאי מן הדין להגיש לרב או לנאמן חשבון מלא עד שיטהר את עצמו מכל חשד. בימינו רצוי ביותר שגם בעניין כזה יהיו לפחות שלושה אנשים אחראים.
מקורות: בבא בתרא ח,ב. שו"ע יו"ד סימנים: רמט ס"ז, רנו ס"א וס"ג, רנז ס"ב, רמ"א ונו"כ. 'צדקה ומשפט' פרק ז.
תשובה: על-פי שורת הדין רשאי אדם אחד להיות גזבר של כספי צדקה, ונאמן עליהם לבדו. זאת בתנאי שהוא אכן אדם ישר ובקי בניהול הוצאה והכנסה כראוי, שאם לא-כן אסור להעביר כספי צדקה על-ידו, גם אם המטרה שלשמה הוא אוסף חשובה מאוד.
במקום שהגבייה כרוכה בכוח כפייה, אפילו כפייה חברתית, אמרו חז"ל: "אין עושין שררה על הציבור בממון פחות משניים".
כאשר צריכים להחליט איזה סכום להטיל על כל חבר, או כמה מקציבים לכל מטרה – ובכלל זה ניהול כל מוסד חינוך או מוסד צדקה וכדומה – הרי זה כדיני ממונות, שחייבים להיעשות על-ידי שלושה אנשים לפחות.
אדם שנתעורר מעצמו לאסוף כספים לתמיכה במשפחות נזקקות או לסייע להצלת חולה וכיוצא בזה, רשאי לגבות ולהוציא לבדו את כל הכספים, הואיל והמטרה ידועה והרוצה לתת – ייתן.
עם זה, חובתו כלפי שמים וכלפי התורמים לנהל חשבונות כראוי. עם סיום פעולתו – ואם הפעולה מתמשכת, אחת לשנה – רצוי שיגיש חשבון, כללי לפחות, לראשי הציבור או לאדם הנאמן על הציבור. אם התעורר חשד, שעל-פי דעת הרב במקום יש לו בסיס לכאורה, חייב הגבאי מן הדין להגיש לרב או לנאמן חשבון מלא עד שיטהר את עצמו מכל חשד. בימינו רצוי ביותר שגם בעניין כזה יהיו לפחות שלושה אנשים אחראים.
מקורות: בבא בתרא ח,ב. שו"ע יו"ד סימנים: רמט ס"ז, רנו ס"א וס"ג, רנז ס"ב, רמ"א ונו"כ. 'צדקה ומשפט' פרק ז.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
