בחוץ הירח עולה והכוכבים מנצנצים מבעד לענני הנוצה, ברוב הבתים ישנם הורים אוהבים המשכיבים את ילדיהם במיטתם הנוחה ובחדרם הנעים אחרי ארוחת ערב משביעה, ישנם את הילדים שכבר מתכננים עם ההורים את חג הפורים הקרב ובא, איזה תחפושת תהיה השנה, אילו ממתקים נשים במשלוחי המנות השנה...

אך ברגע אחד אני מתעורר מהירהוריי ומחשבותיי על מה שקורה בחוץ ומוצא את עצמי מונח כאבן כבדה ליד שירה ילדתי האהובה ששוכבת במחלקה בבית חולים, היא בסך הכל בת 7. אך עם כל כך הרבה ניסיונות חיים, אני מדסקס איתה שיחת אבא ובת לפני השינה, לא, לא על התחפושת לפורים ולא על ממתקים, אני מוצא את עצמי משוחח עם אהבת חיי בת ה-7 על מצבה הרפואי, "אבא, למה אני עוד הפעם צריכה לעשות ניתוח?" היא שואלת אותי בכאב "אסור לי לאכול, אסור לי לחזור לבית, אבא, כל פעם דוקרים אותי ביד הזאת וכואב ואח"כ עוד פעם ביד השניה, די! אי אפשר ככה".

אני עונה לה "שאנחנו הופכים עולמות בשביל לעשות כל מה שאפשר שהיא תיהיה בריאה וכל מה שאנחנו עושים זה אך ורק שיהיה לה סוף סוף טוב" וככה אני מספר לה לאט לאט "שירה חמודה, אנחנו עוד כמה ימים נטוס לאמריקה" לרגע היא הייתה הכי מאושרת, אך האושר נעלם מהר שהמשכתי את דבריי "אנחנו טסים לרופא מאוד גדול באמריקה ושם נצטרך לעשות ניתוח שיעזור לך לחזור לאכול ולשתות כמו כל ילדה אחרת", היא נכנסת למחשבות כבויות ואני מוסיף ואומר לה "כשנגיע לאמריקה נלך לקבר של הרבי ונתפלל ביחד..." היא קוטעת אותי ואומרת "נבקש ממנו שיגיד להשם שלא נצטרך עוד פעם לבוא לפה לבית חולים! ושלא יהיה לי כואב יותר! ושהאוכל שאני אוכלת ירד למטה עד לבטן", כן, אלו השיחות שלי עם הילדה המתוקה שלי לפני נשיקת הלילה טוב בבית החולים.

כשהיא נרדמת, זה הרגע בו אני פותח בדיבור עם אבינו אב הרחמן שם למעלה, זו שיחה קשה ודומעת, טבולה בקורט של תפילה חרישית מלב כאוב ושבור של אבא.

"אבא שבשמיים אני יודע שאתה כל יכול, אבל יותר מכל אני יודע שאתה - אבא, אבא רחמן. ולכן אני פונה איליך כאב לאב.  ראשית, ילדים צריכים להיות בריאים! בריאים תמיד! נכון? אבא לא צריך לחשוב אחרת. ואני בתור אבא לא מסוגל אפילו לא עוד רגע אחד להמשיך ולראות את ביתי סובלת ולא מסוגל לשאת בכאב והתסכול של הקשיים הרפואיים שהיא עוברת שוב ושוב, אני כאבא עושה כל שביכולתי בכדי שיהיה לביתי טוב, אני הופך עולמות שביתי תחזור לחיות חיים בריאים ונורמאלים, ואתה אבא שבשמיים? אתה מה? אתה שומע את הבכי שלה, של בתך הקטנה? אתה מסוגל להמשיך לראות ילדה טהורה שסובלת כך ולא לעשות כל מה שביכולתך בכדי שתחזור לחיים בריאים ונורמאלים?

אבא, כן, אבינו שבשמיים - אל רחום וחנון גם לניסיונות צריך להיות גבול, ואגב זה ממש לא ראוי לעשות בכלל ניסיונות על ילדים. גם שאבא נמצא בשיא מערכה חינוכית כזו או אחרת מול בנו והילד בוכה ומתחנן על נפשו לקבל משהו מאבא, בכי תמרורים, דמעות שליש, זעקה, תחנונים, כמה זמן אבא יעמוד בפניו? תוך כמה זמן אבא ישבר וייתן לילדו כל מה שמבקש? 5 דקות? 10 דקות? יום שלם? שבוע? 7 שנים??????

אבא, לא הגיע הזמן לעשות כל שביכולתך למען 'תינוקת' שלא חטאה? לא הגיע העת להרפות ולתת לילדה הזאת את אשר היא מבקשת - בריאות?

ריבונו של עולם, אני יודע שאתה יכול, אני יודע שברגע אחד קטן אתה יכול להעניק לשירה שלנו כל טוב ולהפוך אותה לילדה בריאה מאה אחוז, ובפרט ששירה כל כך מאמינה בך ולא מפסיקה לבקש את זה ולהתחנן, למרות הצער ולמרות הכאב ולמרות הכל היא תקרין שמחה לכל הסובבים אותה.

שירה שאוהבת מאוד לשיר, תקפיד תמיד להוסיף למילות השיר הידוע 'גם מאחורי הדברים הקשים העוברים עליך, אני עומד' - מי עומד? השם!

כן, היא יודעת מי עומד מאחורי הדברים הקשים העוברים עליה, עכשיו הגיע העת לתת לה להרגיש ולדעת מי האב הרחמן העומד מאחורי הדברים הטובים והניסים הגדולים."

ואז, כמו בכל הלילות האחרונים אני מוחה את הדמעות ונושק למלאכית שלי וזועק מתוך הלב הכואב ”אבינו מלכנו שלח בבקשה רפואה שלימה לחולי עמך ולשירה שלנו בתוכם“ אם לא למעני אז למענה, כי מגיעה לה!

כולי תקווה שבזכות התפילות וספרי התהילים שאתם אמרתם לרפואתה, ההחלטות והמעשים הטובים והצדקה שכולכם נתתם לזכותה ורפואתה, בקרוב מאוד נזכה לבשר לכם בשורות טובות ולפרסם בפומבי את הנס הרפואי הגדול של שירה. אמן.

עכשיו, אם קראתם הכל עד לפה, לא תקראו עוד פרק תהילים בשביל שירה? אולי בדיוק הפרק הזה יתקבל למעלה ברצון....

כנסו ללינק ותגידו עוד פרקי תהילים לרפואתה של שיינא שירה בת חיה צירליא, ותמשיכו בבקשה לשתף