במענה לשאלת רבים שהגיעו אלי מפיהם ומפי כתבם, מקרוב ומרחוק, נעתרתי להפצרותיהם של צעירי הצאן השוחרים ויוצאים לבם לדבר ה', ומשתף אני אתכם במה שנתקע במחשבתי ובלבי זה כ"ד  שנה במסמרות בל תמוט לעולם!

ובכן, מתוך שבעה חתנים זכיתי אני הקטן לגשת אל הקודש לקבל ברכתו הק' וסידורו מידו הק' של הרבי נשיא דורנו ערב חתונתי ביום ב' כ"ז אדר א' תשנ"ב. 

המשב"ק המכונה מהרי"ל הזהירנו לבל נעיז להכניס לג"ע התחתון שום אדם מלבד החתן והוריו שיחיו. למרות אזהרותיו נכנסו עמנו גם הסבא והסבתא הרה"ח ליפא שפירא וזוגתו מרת חנה שפירא ע"ה. ויבלחט"א, דודי הרה"ח מרדכי שיחי' גולדברג מארצנו הק' (וטעמו עמו: היות שאורח הוא שהגיע ממרחקים ראוי הוא להכנס אל הקודש).

לאחר כמה דקות של חרדת קודש נפתח דלת קודש הקדשים ויצא הרבי לג"ע התחתון והסידור בידיו הק'. בראותי פני הקודש נפל לבי בקרבי; פניו  הק' של הרבי היו חיוורות, ובקושי (הנראה לעין הגשמי) אחז הסידור ופנה לר' לייבל (פניו הק' נוטה למטה) ושאל "ווער (או "וואו") איז דער חתן"?

ר' לייבל הראה באצבעו עלי, והרבי פנה אלי ונתן לי הסידור, והי' נראה בעליל שהרמת ונתינת הסידור כרוכה במאמצים ובקושי. ברכני בברכת "מזל טוב, בנין עדי עד, ושהחתונה יהי' בשעה טובה ומוצלחת, און אויסבעטן אלע גוטע זאכן".

הכניס ידו הק' לכיס והוציא חופן מטבעות, ומתוך חופן מטבעות שהיו בכף ידו הק' נתן לי מטבע. [היו כמה מטבעות דקדק חיפש והוציא מטבע מסויימת (כמדומה בת עשר סנט)]. לאחר מכן חילק מטבע לכל הנוכחים (כמדומני שלא דקדק בזה רק הוציא בלי להסתכל בכף ידו הק').

לאחר מכן פנה הרבי אלי עוה"פ ומתוך חופן מטבעות שבכף ידו הק', חיפש ודקדק והוציא מטבע מסויימת, (כמדומני שהי' בת חמש סנט) ונתן לי באומרו "דאס אפגעבן די כלה".

אח"כ פנה לעבר היציאה, רק פסע כמה פסיעות חזר לעברי ובירך אותי עוה"פ בלשון דלעיל. (כשביררתי הנושא נתוודע לי שזה הי' באופן יוצא מן הכלל לגמרי לא שגרתי). אח"כ פנה עוה"פ לעבר היציאה ויצא להמכונית בנסעו לאהל הק'....

הידיים רועדות בכתבי שורות אלו, ורטט עובר בכל גופי! עם דמעות בעיניי זוכר אני מראה ההוד של "מה נהדר הי' מראה כהן"! הוד כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו במלא עוזו הדרו ותפארתו, גלוי לעיני כל העמים!!

ואני תפלה, שנאו ממש נתאחד עם עטרת ראשינו בגשמיות לעיני בשר, ונזכה לדלות מבאר מים חיים בביאת משיח צדקנו!!

נ.ב. היות ורק בשר ודם אני, ושגיאות מי יבין, חוששני שלא כל הפרטים מדוייקים, ובפרט שהשכחה מצוי'. אבל למיטב זכרוני כך היו פני הדברים! וה' הטוב יסלח בעדי.