שבוע טוב!

משפטים מתסכלים כמו "אני לא מספיק כלום", "אני לא מגיע למה שרציתי", מוכרים לכם בוודאי. לא אני המצאתי אותם. רוב האוכלוסייה מרגישה שהיא לא ממצה את שעות העשיה כדי להתקדם ולצמוח. ואז בלילה מתחיל להזדחל לו התסכול המריר הזה במעלה הגרון. מכירים?

הגיע אלי פעם לאימון איש עסקים מתחיל שביקש לעבור אימון בניהול נכון של הזמן. הוא הרגיש שזמנו אינו מנוצל. "כמה זמן מהיום להשערתך אינו מנוצל כמו שהיית רוצה?" שאלתי. הוא התבונן עם עצמו, ולבסוף פלט: "כשעתיים". כשהגשתי לו דף ועט וביקשתי שיסכם את סדר יומו, החל מרגע הקימה ועד השינה - התוצאה הדהימה גם אותו: חמש שעות וחצי מבוזבזות, בממוצע, היו פזורות על פני סדר יומו.

סיכום – ואני מתכוון לסיכום כתוב – מעניק לנו תבנית ברורה של מסגרת. הוא גורם לבהירות ולסדר מסודר כבסיס אתו אפשר להתנהל נכון.

זו בדיוק הסיבה שאנשים רבים נוטים להתחמק מהמטלה הזאת, או לפחות לדחות אותה, שכן מלאכת סיכום היא מעין מראה הניצבת מול עיניו של אדם, משקפת, וגורמת ל"גירוד" פנימי לא נעים.

איך מסכמים? שאלות הסיכום צריכות להיות ממוקדות: האם השגנו את המטרות שהצבנו לעצמנו? כמה הספקנו וכמה לא? אלו דרכים הוכיחו את עצמן כיותר אפקטיביות?

הסיכום יש לו יתרון נוסף: הוא סוגר לנו 'מעגל' אחד בחיים ומאפשר לנו להתקדם בצורה נקיה ל'מעגל' הבא. אחרת, אנחנו סוחבים את ה'פעקאלע' של תקופה אחת לתקופה הבאה עם כל המועקות, וזה לא 'פייר' כלפי עצמנו. מה שהיה – היה. מכאן ואילך דף חדש, ואת זה עושים רק בסיכום מעגל קודם וסגירה שלו.

סיכום הולם בכל תחום בחיים - זוגי, כלכלי, עיסוקי - מסייע להתקדם ולפרוץ הלאה לדרך חדשה.

הפרשה הקרובה, פרשת 'ויקהל' היא סיכום יפיפה של כל נושא המשכן וכליו שקראנו בתורה בשבועות האחרונים. למרות שכל מילה בתורה מדויקת, התורה כופלת את כל הפריטים במשכן ובכך מלמדת אותנו כוחו של סיכום. אם תרצו, זה גם הסוד שעומד מאחורי 'קריאת שמע שעל המיטה' לפני השינה. זה לא רק וידוי, אלא 'ניקוי שולחן' לקראת פתיחה חדשה ומרעננת של יום חדש. את הקשיים של היום נשאיר מאחור. מחר נפתחת הזדמנות חדשה.

אם תרצו עזרה והדרכה (חינם) בניצול נכון של היום, אתם מוזמנים לשתף אותי בסיכומים שעשיתם, כמה שעות מנוצלות וכמה לא, וכיצד ניתן לשפר זאת.

מתחילים שבוע טוב ברגל ימין.