מערכת COL
|
יום ח' אדר א ה׳תשע״ו
17.02.2016
מה מקור הביטוי "פורים קטן" ומה דיניו של יום זה?
בפינת ההלכה בגיליון 'שיחת השבוע', משיב הרב יוסף-שמחה גינזבורג לשאלה הבאה: מה מקור הביטוי "פורים קטן" ומה דיניו של יום זה? דיני פורין קטן
(צילום אילוסטרציה: הילה נאמן)
שאלה: מה מקור הביטוי "פורים קטן" ומה דיניו של יום זה?
תשובה: על הביטוי 'פורים קטן' אמר הרבי מליובאוויטש שהוא מופיע בפעם הראשונה במנהגי מהרי"ל (בדומה לביטוי "פסחא זעירא" [=פסח קטן] המופיע במגילת תענית, במשנה ובגמרא על פסח שני).
נאמר במשנה: "אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים". כלומר, ההבדל בין שני החודשים הוא, שמצוות הפורים חלות באדר שני בלבד. נחלקו הראשונים בדבר איסור תענית והספד בי"ד וט"ו שבאדר ראשון, ולמעשה פסקו ה'בית יוסף' והרמ"א בשולחן ערוך לאוסרם.
יש פוסקים המחייבים גם "משתה ושמחה" בי"ד באדר ראשון, ובפרט שהגמרא למדה איסור הספד ותענית בפורים מהפסוק (אסתר ט,יט) "שמחה ומשתה ויום טוב". למעשה סיים הרמ"א (את הגהתו לעניין זה, ולכל חלק 'אורח חיים' של השולחן ערוך): "ואין נוהגין כן. מכל מקום, ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים. וטוב לב משתה תמיד".
הרבי מתפלא שהרמ"א לא כלל בזה את ט"ו באדר ראשון, 'שושן פורים קטן', ובפרט שהוא מסיים "תמיד". הרבי מעיר, שמהלשון תמיד מוכח שאם יש רק סברא כלשהי שצריכה להיות שמחה, אכן יש לנהוג כך. ועל-ידי שינהגו כך, יזכו לקיים את הנאמר בפסוק (משלי טו,טו): "וטוב לב משתה תמיד".
מקורות: מגילה ו,ב. ירושלמי שם פ"א ה"ה. רי"ף, רא"ש ור"ן שם. רמב"ם הל' מגילה פ"ב הי"ג. מהרי"ל – מנהגים עמ' תיט, תלד. טושו"ע או"ח סי' תרצז ונו"כ. 'שערי המועדים – פורים', ס"כ-כג.
תשובה: על הביטוי 'פורים קטן' אמר הרבי מליובאוויטש שהוא מופיע בפעם הראשונה במנהגי מהרי"ל (בדומה לביטוי "פסחא זעירא" [=פסח קטן] המופיע במגילת תענית, במשנה ובגמרא על פסח שני).
נאמר במשנה: "אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים". כלומר, ההבדל בין שני החודשים הוא, שמצוות הפורים חלות באדר שני בלבד. נחלקו הראשונים בדבר איסור תענית והספד בי"ד וט"ו שבאדר ראשון, ולמעשה פסקו ה'בית יוסף' והרמ"א בשולחן ערוך לאוסרם.
יש פוסקים המחייבים גם "משתה ושמחה" בי"ד באדר ראשון, ובפרט שהגמרא למדה איסור הספד ותענית בפורים מהפסוק (אסתר ט,יט) "שמחה ומשתה ויום טוב". למעשה סיים הרמ"א (את הגהתו לעניין זה, ולכל חלק 'אורח חיים' של השולחן ערוך): "ואין נוהגין כן. מכל מקום, ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים. וטוב לב משתה תמיד".
הרבי מתפלא שהרמ"א לא כלל בזה את ט"ו באדר ראשון, 'שושן פורים קטן', ובפרט שהוא מסיים "תמיד". הרבי מעיר, שמהלשון תמיד מוכח שאם יש רק סברא כלשהי שצריכה להיות שמחה, אכן יש לנהוג כך. ועל-ידי שינהגו כך, יזכו לקיים את הנאמר בפסוק (משלי טו,טו): "וטוב לב משתה תמיד".
מקורות: מגילה ו,ב. ירושלמי שם פ"א ה"ה. רי"ף, רא"ש ור"ן שם. רמב"ם הל' מגילה פ"ב הי"ג. מהרי"ל – מנהגים עמ' תיט, תלד. טושו"ע או"ח סי' תרצז ונו"כ. 'שערי המועדים – פורים', ס"כ-כג.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
