שאלה: האם אפשר לארגן מניין לקריאת התורה בימי שני וחמישי אחר-הצהריים, כדי להעלות נער בר-מצווה לתורה?

תשובה: הקריאה בתורה בימי שני וחמישי היא מתקנת משה רבנו, ומלכתחילה נתקן לקרוא אותה בתפילת שחרית, אך בדיעבד – כל היום זמנה. בשעת הדחק, כאשר מסיבה כלשהי לא יכלו לקרוא בתורה בעת התפילה, הסכימו הפוסקים שאפשר לסמוך על הדין ש"כל היום זמנה", ולהשלים קריאה זו במשך כל היום.

להיתר יש כמה הסתייגויות: א) יש לקרוא בתורה קודם התחלת ההקדמות של תפילת מנחה (כמו אמירת הקרבנות), כדי להדגיש שהזמן המקורי הוא בשחרית; ב) אין לנהוג כך בקביעות (ומכיוון שבני המצוות ומשפחותיהם מתחלפים, אין זו קביעות). גם המסתייגים לגמרי מהוראה זו כתבו שהנוהג כך, יש לו על מי לסמוך.

בענייננו, שעושים זאת כדי שיבוא ציבור גדול, ובאים בזה לזכות את הרבים בקריאת התורה, או גם בהנחת תפילין, תפילת מנחה וכו', וחשוב ביותר – למנוע, ולפחות למעט על-ידי אירוע זה את חילול השבת הסיטוני הנגרם מחגיגת בר-מצווה ביום השבת (ובלשון הרבי מליובאוויטש: "...ומכנים זאת: כניסת בן ישראל לגיל ד'עול מצוות' ו'עול תורה'?!") – על כן נכון לעשות זאת בלי פקפוק, ובהחלט ראוי להעדיף שנער בר-מצווה, שבני משפחתו אינם שומרי מצוות, יעלה לתורה בשני וחמישי ולא בשבת.

מקורות: רמב"ם הל' תפילה ר"פ יב. משנה ברורה סי' קלה ס"ק א. פסקי תשובות שם ס"ק ג, וש"נ. שו"ת יביע אומר ח"ד חאו"ח סו"ס יז. אג"ק חי"ז עמ' רלז.