מערכת COL
|
יום י"ח שבט ה׳תשע״ו
28.01.2016
תעלומת הספר והצדיק הנסתר ● סיפור לשבת
למחרת הלך רבי שלום שנית אל חדרו של שואב המים. מה רבה הייתה הפתעתו כשגילה כי כל תכולת החדר נעלמה. ארגז הספרים, החפצים האישיים – הכול נעלם, והחדר נותר ריק לגמרי. לפתע שמע קול מאחוריו: "אתה האיש שחיטט בחפציו של שואב המים?" ● סיפור לשבת באדיבות 'שיחת השבוע' הצדיק הנסתר
צילום אילוסטרציה: חיים טויטו
לוי שייקביץ
"רבי! רבי!", נשמע הקול.
הצדיק רבי שלום מקמינקה, שעבר בשוק ההומה של לבוב, הסב את ראשו וראה יהודי ממהר לקראתו ובידו ספר. "אני מוכר ספרים", הציג עצמו האיש. "זה ספר יקר המציאות, שיש בו צפונות התורה, רזין דרזין, והעותק שבידי יחיד במינו".
עלעל רבי שלום בספר, ועד מהרה עמד על טיבו: זה ספר קבלה עתיק ונדיר. אכן, צודק מוכר הספרים. אין להשיג את הספר הזה בשום מקום. "מכיר אני את הספר", אישר הצדיק. "כמה תבקש תמורתו?".
עיניו של המוכר ברקו. הוא נקב בסכום מפולפל. עננה עלתה על פניו של הרבי. "המחיר יקר מדיי", אמר באכזבה. אולם המוכר היה נחרץ. "אינני מוכן להפחית מן המחיר שנקבתי", אמר. "רבים מבקשים לרכוש את הספר, והם ישלמו את מחירו המלא".
על אף רצונו העז לקנות את הספר, נאלץ רבי שלום להיפרד מן המוכר. לא היה בידו הסכום הדרוש, ואין ידו משגת לשלם הון רב כל-כך בעבור ספר.
שב רבי שלום לביתו, אך עדיין חש בידיו את מגע דפי הספר העתיקים. הסודות הכמוסים הכתובים בו הסעירו את נפשו. הוא לא ידע שלווה. כיצד הניח להזדמנות שכזאת לחמוק מבין אצבעותיו?
בלילה לא הצליח לתת תנומה לעפעפיו. עם שחר מיהר לבית הכנסת, לתפילת שחרית, ואולם מיד לאחר התפילה שב הספר והתייצב מול עיניו. הוא ניסה להשכיח את העניין מליבו ולעסוק בדברים אחרים, אולם הספר טרד את מנוחתו ללא הרף.
הבין רבי שלום כי המחשבות האלה לא ירפו ממנו עד שישיג את הספר. הוא גמר אומר לשוב לעיר לבוב ולאתר את מוכר הספרים. הפעם ישלם כפי שנתבקש ובלבד שהספר יהיה באמתחתו.
ואכן, רבי שלום שׂם פעמיו ללבוב והחל לתור אחר מוכר הספרים. הוא התרוצץ מכאן לשם, שאל ודרש אצל עוברים ושבים, ולבסוף מצא את האיש. בהתרגשות ניגש אליו. "רצוני לקנות את הספר במחיר שנקבת בפגישתנו הקודמת", אמר.
הלה ספק את כפותיו.
"מצטער, הספר נמכר". אכזבה קשה מילאה את ליבו של רבי שלום. לאחר רגע התנער, וביקש לדעת את זהותו של הלקוח הנכבד, שזכה בספר היקר.
"אה", השיב הלה, "זה היה דווקא שואב המים המתגורר כאן. הוא בא לביתי, שילם את מלוא הסכום, וזכה בספר. הלוא אמרתי לכם שקופצים רבים יש לספר...".
נפרד ממנו רבי שלום ושביב תקווה מפעם בליבו. אולי יתרצה האיש למכור לו את הספר. בטרם יצא לעבר הכתובת שמסר לו מוכר הספרים, נכנס לחנות סמוכה של חייט כדי לתהות על קנקנו של שואב המים.
ארשת הפתעה עלתה על פני החייט. "שואב המים?", שאל כלא מאמין, "הוא מתגורר באחד החדרים בביתי".
"ומה טיבו של האיש?", ביקש רבי שלום לדעת.
הלה הגיב בגיחוך. "מעשיו מסתכמים בשאיבת מים מהבאר ואספקתם לבתי הלקוחות. אין הוא בא בשיחה עם הבריות, אך עושה את עבודתו נאמנה. עם זה", הנמיך הלה את קולו, "האיש מתנהג בצורה מוזרה. הוא מרבה לשתות לשוכרה, ובשובו לביתו בערב, שיכור כלוט, עולים מחדרו קולות ויכוח רמים בינו לבין אשתו. איש מוזר", סיכם החייט את דבריו בתנועת יד מבטלת.
התיאור התמיה מאוד את רבי שלום. מה לאישיות מפוקפקת כזאת ולספר קבלה יקר המציאות? הוא החליט להתחקות אחר שואב המים המסתורי. בכל יום היה פוקד את ביתו של החייט, מקווה למצוא בו את האיש, אולם תמיד, בשעה שהגיע, התברר כי זה נעדר. ניסה רבי שלום לשנות את שעות ביקורו, אולם נראה היה ששואב המים מודע לניסיונותיו והוא מהתל בו שוב ושוב.
כשנואש מלפגוש את שואב המים, החליט להיכנס אל חדרו. באותה שעה לא היה איש בחדר. רבי שלום הבחין מיד בארגז מלא ספרים. אלה היו בעיקר ספרי קבלה, העוסקים במסתרי התורה. בין הספרים היה גם הספר הנחשק, שרבי שלום חפץ כל-כך לקנות.
סקרנותו של רבי שלום התעצמה. למחרת הלך רבי שלום שנית אל חדרו של שואב המים. מה רבה הייתה הפתעתו כשגילה כי כל תכולת החדר נעלמה. ארגז הספרים, החפצים האישיים – הכול נעלם, והחדר נותר ריק לגמרי. לפתע שמע קול מאחוריו: "אתה האיש שחיטט בחפציו של שואב המים?".
הסתובב רבי שלום בבהלה, וראה את החייט עומד מאחוריו ועל פניו ארשת כעוסה. "מדוע עשית זאת? כאשר שואב המים חזר אל חדרו לא ידע את נפשו מזעם. הוא חולל כאן מהומה וצעק 'מי האיש שהעז להיכנס לביתי ולחטט בספרי המעשיות שלי?!'. לא ידעתי איך להרגיע את זעמו. למחרת בבוקר אסף את כל חפציו ונעלם".
אל תחושת ההחמצה שחש רבי שלום על הספר שלא זכה לקנות, הצטרף עתה צער על שנמנע ממנו לפגוש את הצדיק הנסתר, שהסווה את גדלותו בהתנהגותו המוזרה.
(על-פי 'סיפורי נס ופלא')
"רבי! רבי!", נשמע הקול.
הצדיק רבי שלום מקמינקה, שעבר בשוק ההומה של לבוב, הסב את ראשו וראה יהודי ממהר לקראתו ובידו ספר. "אני מוכר ספרים", הציג עצמו האיש. "זה ספר יקר המציאות, שיש בו צפונות התורה, רזין דרזין, והעותק שבידי יחיד במינו".
עלעל רבי שלום בספר, ועד מהרה עמד על טיבו: זה ספר קבלה עתיק ונדיר. אכן, צודק מוכר הספרים. אין להשיג את הספר הזה בשום מקום. "מכיר אני את הספר", אישר הצדיק. "כמה תבקש תמורתו?".
עיניו של המוכר ברקו. הוא נקב בסכום מפולפל. עננה עלתה על פניו של הרבי. "המחיר יקר מדיי", אמר באכזבה. אולם המוכר היה נחרץ. "אינני מוכן להפחית מן המחיר שנקבתי", אמר. "רבים מבקשים לרכוש את הספר, והם ישלמו את מחירו המלא".
על אף רצונו העז לקנות את הספר, נאלץ רבי שלום להיפרד מן המוכר. לא היה בידו הסכום הדרוש, ואין ידו משגת לשלם הון רב כל-כך בעבור ספר.
שב רבי שלום לביתו, אך עדיין חש בידיו את מגע דפי הספר העתיקים. הסודות הכמוסים הכתובים בו הסעירו את נפשו. הוא לא ידע שלווה. כיצד הניח להזדמנות שכזאת לחמוק מבין אצבעותיו?
בלילה לא הצליח לתת תנומה לעפעפיו. עם שחר מיהר לבית הכנסת, לתפילת שחרית, ואולם מיד לאחר התפילה שב הספר והתייצב מול עיניו. הוא ניסה להשכיח את העניין מליבו ולעסוק בדברים אחרים, אולם הספר טרד את מנוחתו ללא הרף.
הבין רבי שלום כי המחשבות האלה לא ירפו ממנו עד שישיג את הספר. הוא גמר אומר לשוב לעיר לבוב ולאתר את מוכר הספרים. הפעם ישלם כפי שנתבקש ובלבד שהספר יהיה באמתחתו.
ואכן, רבי שלום שׂם פעמיו ללבוב והחל לתור אחר מוכר הספרים. הוא התרוצץ מכאן לשם, שאל ודרש אצל עוברים ושבים, ולבסוף מצא את האיש. בהתרגשות ניגש אליו. "רצוני לקנות את הספר במחיר שנקבת בפגישתנו הקודמת", אמר.
הלה ספק את כפותיו.
"מצטער, הספר נמכר". אכזבה קשה מילאה את ליבו של רבי שלום. לאחר רגע התנער, וביקש לדעת את זהותו של הלקוח הנכבד, שזכה בספר היקר.
"אה", השיב הלה, "זה היה דווקא שואב המים המתגורר כאן. הוא בא לביתי, שילם את מלוא הסכום, וזכה בספר. הלוא אמרתי לכם שקופצים רבים יש לספר...".
נפרד ממנו רבי שלום ושביב תקווה מפעם בליבו. אולי יתרצה האיש למכור לו את הספר. בטרם יצא לעבר הכתובת שמסר לו מוכר הספרים, נכנס לחנות סמוכה של חייט כדי לתהות על קנקנו של שואב המים.
ארשת הפתעה עלתה על פני החייט. "שואב המים?", שאל כלא מאמין, "הוא מתגורר באחד החדרים בביתי".
"ומה טיבו של האיש?", ביקש רבי שלום לדעת.
הלה הגיב בגיחוך. "מעשיו מסתכמים בשאיבת מים מהבאר ואספקתם לבתי הלקוחות. אין הוא בא בשיחה עם הבריות, אך עושה את עבודתו נאמנה. עם זה", הנמיך הלה את קולו, "האיש מתנהג בצורה מוזרה. הוא מרבה לשתות לשוכרה, ובשובו לביתו בערב, שיכור כלוט, עולים מחדרו קולות ויכוח רמים בינו לבין אשתו. איש מוזר", סיכם החייט את דבריו בתנועת יד מבטלת.
התיאור התמיה מאוד את רבי שלום. מה לאישיות מפוקפקת כזאת ולספר קבלה יקר המציאות? הוא החליט להתחקות אחר שואב המים המסתורי. בכל יום היה פוקד את ביתו של החייט, מקווה למצוא בו את האיש, אולם תמיד, בשעה שהגיע, התברר כי זה נעדר. ניסה רבי שלום לשנות את שעות ביקורו, אולם נראה היה ששואב המים מודע לניסיונותיו והוא מהתל בו שוב ושוב.
כשנואש מלפגוש את שואב המים, החליט להיכנס אל חדרו. באותה שעה לא היה איש בחדר. רבי שלום הבחין מיד בארגז מלא ספרים. אלה היו בעיקר ספרי קבלה, העוסקים במסתרי התורה. בין הספרים היה גם הספר הנחשק, שרבי שלום חפץ כל-כך לקנות.
סקרנותו של רבי שלום התעצמה. למחרת הלך רבי שלום שנית אל חדרו של שואב המים. מה רבה הייתה הפתעתו כשגילה כי כל תכולת החדר נעלמה. ארגז הספרים, החפצים האישיים – הכול נעלם, והחדר נותר ריק לגמרי. לפתע שמע קול מאחוריו: "אתה האיש שחיטט בחפציו של שואב המים?".
הסתובב רבי שלום בבהלה, וראה את החייט עומד מאחוריו ועל פניו ארשת כעוסה. "מדוע עשית זאת? כאשר שואב המים חזר אל חדרו לא ידע את נפשו מזעם. הוא חולל כאן מהומה וצעק 'מי האיש שהעז להיכנס לביתי ולחטט בספרי המעשיות שלי?!'. לא ידעתי איך להרגיע את זעמו. למחרת בבוקר אסף את כל חפציו ונעלם".
אל תחושת ההחמצה שחש רבי שלום על הספר שלא זכה לקנות, הצטרף עתה צער על שנמנע ממנו לפגוש את הצדיק הנסתר, שהסווה את גדלותו בהתנהגותו המוזרה.
(על-פי 'סיפורי נס ופלא')
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
