מערכת COL
|
יום ט"ז שבט ה׳תשע״ו
26.01.2016
מה משמעות הבקשה 'א־ל ארך אפיים' לפני קריאת התורה?
מה משמעות הבקשה 'א־ל ארך אפיים' לפני קריאת התורה? הרב יוסף-שמחה גינזבורג משיב במדורו ב'שיחת השבוע' 'א־ל ארך אפיים'
שאלה: מה משמעות הבקשה 'א-ל ארך אפיים' הנאמרת לפני קריאת התורה בימי שני וחמישי?
תשובה: בימי שני וחמישי, אחרי סיום התחנונים והקדיש, לפני פתיחת ההיכל (ארון הקודש) להוצאת ספר תורה, אומרים הספרדים: "א-ל ארך אפיים... חוסה ה' על ישראל עמך... חטאנו לך... סלח נא...", בשני נוסחים, זה אחר זה. האבודרהם הביא הטעם שאומרים בראשונה 'הושיענו' ובאחרונה 'והצילנו', כי תחילה אנו מבקשים על הגאולה השלמה מהגלות, ואחר-כך אנו מבקשים כי גם בזמן היותנו בגלות יצילנו מכל רע.
כך היה המנהג הקדום בצרפת, אלא ששם אמר החזן את הנוסח הראשון והקהל אמר את הנוסח השני. בסידורים אשכנזיים, זה כשלוש-מאות שנים, נדפס הנוסח הראשון כ'מנהג אשכנז' והשני כ'מנהג פולין'. האשכנזים אומרים זאת לפני פתיחת הארון, וגם מהם יש האומרים את שני הנוסחאות.
הטעם לאמירת הבקשה, כי לפני קריאת התורה אנו מבקשים כפרה על שעברנו על דבריה.
בקשה זו צריך לאומרה בעמידה, מפני שיש בה וידוי.
למנהג הספרדים אומרים זאת בכל יום שאומרים בו תחנון (ולפי סידור 'איש מצליח', גם בתענית ציבור). למנהג האשכנזים נמנעים מלומר זאת בימים מיוחדים (בימים שבהם נמנעים מלומר "למנצח... יענך"): ראש חודש, חנוכה, פורים (גדול וקטן), ערב פסח, ערב יום הכיפורים ותשעה באב, וכך מופיע בסידור אדמו"ר הזקן (לעניין בקשה זו). הרבי מליובאוויטש הוסיף שאין לומר את התפילה גם בכל יום שאין בו תחנון.
מקורות: מחזור ויטרי סי' צג. כל-בו סי' יט. אבודרהם, דיני קרה"ת בחול. רמ"א ואחרונים סי' קלא ס"ו. מג"א ר"ס קלד. הלכה ברורה שם ס"ח. סידור צלותא דאברהם ח"א עמ' שנז, וש"נ. סידור הרב ראסקין עמ' קסה, וש"נ.
תשובה: בימי שני וחמישי, אחרי סיום התחנונים והקדיש, לפני פתיחת ההיכל (ארון הקודש) להוצאת ספר תורה, אומרים הספרדים: "א-ל ארך אפיים... חוסה ה' על ישראל עמך... חטאנו לך... סלח נא...", בשני נוסחים, זה אחר זה. האבודרהם הביא הטעם שאומרים בראשונה 'הושיענו' ובאחרונה 'והצילנו', כי תחילה אנו מבקשים על הגאולה השלמה מהגלות, ואחר-כך אנו מבקשים כי גם בזמן היותנו בגלות יצילנו מכל רע.
כך היה המנהג הקדום בצרפת, אלא ששם אמר החזן את הנוסח הראשון והקהל אמר את הנוסח השני. בסידורים אשכנזיים, זה כשלוש-מאות שנים, נדפס הנוסח הראשון כ'מנהג אשכנז' והשני כ'מנהג פולין'. האשכנזים אומרים זאת לפני פתיחת הארון, וגם מהם יש האומרים את שני הנוסחאות.
הטעם לאמירת הבקשה, כי לפני קריאת התורה אנו מבקשים כפרה על שעברנו על דבריה.
בקשה זו צריך לאומרה בעמידה, מפני שיש בה וידוי.
למנהג הספרדים אומרים זאת בכל יום שאומרים בו תחנון (ולפי סידור 'איש מצליח', גם בתענית ציבור). למנהג האשכנזים נמנעים מלומר זאת בימים מיוחדים (בימים שבהם נמנעים מלומר "למנצח... יענך"): ראש חודש, חנוכה, פורים (גדול וקטן), ערב פסח, ערב יום הכיפורים ותשעה באב, וכך מופיע בסידור אדמו"ר הזקן (לעניין בקשה זו). הרבי מליובאוויטש הוסיף שאין לומר את התפילה גם בכל יום שאין בו תחנון.
מקורות: מחזור ויטרי סי' צג. כל-בו סי' יט. אבודרהם, דיני קרה"ת בחול. רמ"א ואחרונים סי' קלא ס"ו. מג"א ר"ס קלד. הלכה ברורה שם ס"ח. סידור צלותא דאברהם ח"א עמ' שנז, וש"נ. סידור הרב ראסקין עמ' קסה, וש"נ.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
