מערכת COL
|
יום י"ז טבת ה׳תשע״ו
29.12.2015
שליח חב"ד בהולילנד: "הפרשה לא השפיעה על הפעילות"
"למזלנו הפרשה לא השפיעה על הפעילות שלנו, יש כאלה שגרים בהולילנד ומרגישים נבוכים מכל העניין, אבל בכל מה שקשור לבית-חב"ד אין שום שינוי, להיפך", כך אומר הרב שמואל בר-כוכבא, שליח חב"ד בשכונת הולילנד, השם הכי מדובר היום בתקשורת ● מוגש עם הסיום המהדהד לפרשה המסעירה בית-חב"ד הולילנד
למעלה: מגדלי הולילנד במבט מגן חב"ד המוצלח בשכונה, היום. למטה: הרב בר כוכבא על רקע המגדלים המדוברים ביותר בארץ. ברקע: לוגו בית-חב"ד הולילנד
חיים ברון
'הולילנד'. השם הכי נוצץ בירושלים, הפך בשנים האחרונות לאחד השמות המאוסים ביותר בתקשורת. המילה הולילנד, הפכה לשם נרדף לשחיתות ציבורית ולמיאוס עסקנים.
נדמה שהכול כבר נכתב על הולילנד – שכונת מגורים יוקרתית בדרום ירושלים שנקלעה לקרב משפטי שהפיל ראש-ממשלה והפליל שורת בכירים בפוליטיקה.
הבוקר (שלישי) עם הסיום המהדהד לפרשת הולילנד, אנו מביאים זווית קצת שונה לפרשה: שמעתם על בית-חב"ד בשכונה המדוברת?
הרב שמואל בר-כוכבא ורעייתו הרבנית, משמשים כשלוחים כבר למעלה מעשר שנים בשכונת הולילנד, 'רמת דניה' וחלק מ'רמת שרת' – שכונות סמוכות. שליחותם מתפרסת על פני שלושת השכונות הירושלמיות, אבל הולילנד היא המוקד. זו גם הסיבה שלוגו בית-חב"ד משלב בתוכו את מגדלי הפאר שהפכו לסמל.
התעניינות בפעילות
"למזלנו הפרשה לא השפיעה על הפעילות שלנו", אומר הרב בר-כוכבא, "יש כאלה שגרים בהולילנד ומרגישים נבוכים מכל העניין, אבל בכל מה שקשור לבית-חב"ד אין שום שינוי, להיפך. פעם היינו 'עוד שכונה' בירושלים, אבל היום יש לנו מעמד אחר", מחייך השליח, "הרבה מתעניינים בפעילות שלנו".
הרב שמואל בר כוכבא על רקע מגדלי הולילנד
הרבה לפני שהמגדלים נבנו בפסגת הרכס המתנשא מול שכונת מלחה, ברום של כ-770 מטר מעל פני הים, רבים הכירו את הולילנד מסיבה אחרת לגמרי: דגם בית-המקדש שהיה מוצב בגבעה הירוקה. "למרות שהיה זה מקום פסטורלי, מה שמשך לכאן רבים היה דווקא הדגם המושקע של בית-המקדש", מספר השליח.
"הדגם היה אטרקציה להמונים. לימים, אי-שם בשנת תשס"ו, הרסו את בית-המלון הולילנד (על שמו קרויה השכונה) ששכן פה ועל חורבותיו בנו את המגדלים שמשום-מה מכנים אותם בתקשורת 'מפלצת', לאור הפרשה שמלווה אותם בשנים האחרונות. הדגם נלקח למוזיאון ישראל. את המגדלים אכלסו תושבים בעלי סוציו-אקונומי גבוה".
"משימה מהאגדות"
איך הוא השיג מקום מגורים בשכונה זו? רשות הדיבור לר' שמואל: "לחפש שטח באזור הזה, זה ממש משימה מהאגדות. גם ירושלים, גם שכונת יוקרה בתוך ירושלים. כששמענו את המחיר, צנח לנו הלב. היה ברור שלרכוש שטח – לא רלוונטי.
"כשביררנו מחירי שכירות, גם צנח לנו הלב. המחירים היו בשמיים. אבל החלטנו 'לקפוץ' לבריכה. אני קרוי על-שם אדמו"ר המהר"ש נ"ע, ולא פעם מצאתי את עצמי בצמתים כבדי-משקל, מיישם את 'לכתחילה אריבער', האמרה המפורסמת שלו".
תכל'ס, איך?
"החלטנו לקחת את כל החסכונות מהחתונה שלנו ולהשקיע בבניית המעון", הוא משיב בפשטות מעוררת השתאות. "חשבנו להיעזר בדמי החסכונות לקנות דירה בעתיד, אבל החלטנו להשקיע במעון. הדירה הייתה צריכה לעבור שיפוץ מקיף וחלק גדול מההורים חשש שלא נפתח בזמן.
לוגו בית-חב"ד הולילנד
"בתחילת השנה פתחנו, לבסוף, עם שבעה ילדים, כשבתחילה נרשמו כעשרים ילדים. לא נשברנו וידענו שיהיה טוב. שרדנו. לאורך כל הדרך התעודדנו במכתבים מהאגרות-קודש שעסקו בחינוך. בתוך מספר חודשים הגענו לכשלושים ילדים".
התפילה נענתה
אבל אז, בעיצומה של השנה השלישית, כשהכול היה נראה וורוד, מצליח ומשגשג, הגיע מכתב שהכניס את הזוג הצעיר ללחץ של ממש ואיים על מפעל חייהם.
"בית-המשפט הודיע שהדירה מעוכלת ושאנחנו חייבים לעזוב את המבנה בתוך חודש ימים. היינו בהלם, לא ידענו מה לעשות. איפה יש לנו מקום בכלל? לאן נעזוב? מה נעשה? התחלנו לחפש בכל מקום כשהזמן דוחק. הייתה וילה די מתאימה למעון שלנו, אבל בעל-הבית לא הסכים בשום אופן, בטענה שהיא חדשה. ניסינו בדרכים שונות לדבר על ליבו, ללא הצלחה.
"בצר לנו, פנינו לבית-המשפט לקבל ארכה של מספר חודשים, בכדי להתארגן, אבל נציגי בית-המשפט השיבו תשובה שלילית והזהירו שוב שעלינו לעזוב במועד הנקוב. אם לא, הודיעו ברורות, נשלם קנס ענק. כל זה קורה בתוך כל הלחץ של ההכנות לתהלוכת ל"ג בעומר. המועד פג בערב ל"ג בעומר וטרם עזבנו. לקחנו הימור מסוכן, מחוסר ברירה.
"אמרתי לאשתי: הרבי ביקש שנקיים תהלוכה. כעת ערב ל"ג בעומר. נכתוב פ"נ לרבי ונסע לציונו של רשב"י. נעתיר שם בתפילה ובעזרת השם יהיה בסדר. למחרת, יום ל"ג בעומר, בדרכי ברחוב, הבחנתי בבעל הווילה הסרבן צועד עם כלבו. 'הרב שמואל, מה שלומך?' פנה אלי לפתע, 'חשבתי על העניין, בוא נפגש מחר'.
"בעיצומו של יום הילולת התנא, חתמנו כבר חוזה. סכום השכירות היה גבוה מאוד, אבל לא ממש היו לנו ברירות. מיד הזדרזתי לפנות לבית-המשפט להודיע שמצאנו דירה ושאנחנו עוזבים בהקדם המיידי. ביקשתי שיוותרו על הקנס הכספי שכן אנחנו עוזבים או-טו-טו. בית-המשפט השיב בחיוב, באופן נדיר יש לומר.
חנוכה בבית-חב"ד הולילנד
"כאמור, היינו עם שלושים ילדים ובכדי לכסות את עלות השכירות של הווילה החדשה-העתידית, היינו צריכים להגיע לפחות ל-65 ילדים. כל ילד זה משהו גדול בפני עצמו. לקחנו סיכון, אבל שוב, בפעם המי-יודע-כמה, המשלח עמד לצידנו. בחודש אלול באותה שנה, היו לנו שבעים ילדים (!). הגן יותר מהכפיל את עצמו. זה משהו מדהים. כיום יש לנו 150 ילדים כן ירבו".
מה שיותר מדהים, מתברר, שמרביתם של הילדים מגיעים מבתים המוגדרים 'חילוניים למהדרין'.
יש לזה הסבר?
"ראשית כל – הכוח שהרבי נותן לכל שליח זה המתכון להצלחה. בפן הגשמי, השקענו המון בפרסום. בהמשך, זה כבר עבר מפה לאוזן: אין כמו הגן של חב"ד. ההשקעה של רעייתי הרבנית בילדים, קנתה את כולם".
איך היחס של ההורים למסורת שאתם מעניקים לילדים?
"אשתי מעניקה המון ערכים לילדים, לאורך כל ימות השנה. כל ילד מקבל לפני כל חג תיק מושקע של עבודות. ההורים נהנים ומתלהבים. זה לא עוד גן-ילדים. אגלה לך שיש לנו ברשימת המתנה לגן לפחות עוד ארבעים ילדים (!). פשוט אין לנו מקום".
ובכל זאת, ההורים לא מחוברים למסורת ביום-יום. מה בכל זאת מביא אותם לשלוח את ילדיהם לגן עם חינוך על טהרת הקודש?
"כל הורה שמכיר את מפת החינוך הישראלית, מאוכזב. כל הורה ששולח את הילד שלו לחב"ד – מרגיש את ההשקעה העצומה בחינוך ואת התוצאות בבית. אשתי גם מקנה לילדים ערכים חסידיים המתאימים לרמתם.
"למשל, 'מבצע יום-הולדת' של הרבי. כל ילד, ביום הולדתו, מקבל ערכה מיוחדת עם דף הוראות – המבוסס על דברי הרבי. כל אמא שרואה את הערכה, מתרגשת. היא מבינה שיש כאן השקעה בחינוך הילד. לא-מעט אימהות מבקשות לשלוח מכתב שכתבו לאוהל הק' של הרבי".
'הולילנד'. השם הכי נוצץ בירושלים, הפך בשנים האחרונות לאחד השמות המאוסים ביותר בתקשורת. המילה הולילנד, הפכה לשם נרדף לשחיתות ציבורית ולמיאוס עסקנים.
נדמה שהכול כבר נכתב על הולילנד – שכונת מגורים יוקרתית בדרום ירושלים שנקלעה לקרב משפטי שהפיל ראש-ממשלה והפליל שורת בכירים בפוליטיקה.
הבוקר (שלישי) עם הסיום המהדהד לפרשת הולילנד, אנו מביאים זווית קצת שונה לפרשה: שמעתם על בית-חב"ד בשכונה המדוברת?
הרב שמואל בר-כוכבא ורעייתו הרבנית, משמשים כשלוחים כבר למעלה מעשר שנים בשכונת הולילנד, 'רמת דניה' וחלק מ'רמת שרת' – שכונות סמוכות. שליחותם מתפרסת על פני שלושת השכונות הירושלמיות, אבל הולילנד היא המוקד. זו גם הסיבה שלוגו בית-חב"ד משלב בתוכו את מגדלי הפאר שהפכו לסמל.
התעניינות בפעילות
"למזלנו הפרשה לא השפיעה על הפעילות שלנו", אומר הרב בר-כוכבא, "יש כאלה שגרים בהולילנד ומרגישים נבוכים מכל העניין, אבל בכל מה שקשור לבית-חב"ד אין שום שינוי, להיפך. פעם היינו 'עוד שכונה' בירושלים, אבל היום יש לנו מעמד אחר", מחייך השליח, "הרבה מתעניינים בפעילות שלנו".
הרב שמואל בר כוכבא על רקע מגדלי הולילנד
הרבה לפני שהמגדלים נבנו בפסגת הרכס המתנשא מול שכונת מלחה, ברום של כ-770 מטר מעל פני הים, רבים הכירו את הולילנד מסיבה אחרת לגמרי: דגם בית-המקדש שהיה מוצב בגבעה הירוקה. "למרות שהיה זה מקום פסטורלי, מה שמשך לכאן רבים היה דווקא הדגם המושקע של בית-המקדש", מספר השליח.
"הדגם היה אטרקציה להמונים. לימים, אי-שם בשנת תשס"ו, הרסו את בית-המלון הולילנד (על שמו קרויה השכונה) ששכן פה ועל חורבותיו בנו את המגדלים שמשום-מה מכנים אותם בתקשורת 'מפלצת', לאור הפרשה שמלווה אותם בשנים האחרונות. הדגם נלקח למוזיאון ישראל. את המגדלים אכלסו תושבים בעלי סוציו-אקונומי גבוה".
"משימה מהאגדות"
איך הוא השיג מקום מגורים בשכונה זו? רשות הדיבור לר' שמואל: "לחפש שטח באזור הזה, זה ממש משימה מהאגדות. גם ירושלים, גם שכונת יוקרה בתוך ירושלים. כששמענו את המחיר, צנח לנו הלב. היה ברור שלרכוש שטח – לא רלוונטי.
"כשביררנו מחירי שכירות, גם צנח לנו הלב. המחירים היו בשמיים. אבל החלטנו 'לקפוץ' לבריכה. אני קרוי על-שם אדמו"ר המהר"ש נ"ע, ולא פעם מצאתי את עצמי בצמתים כבדי-משקל, מיישם את 'לכתחילה אריבער', האמרה המפורסמת שלו".
תכל'ס, איך?
"החלטנו לקחת את כל החסכונות מהחתונה שלנו ולהשקיע בבניית המעון", הוא משיב בפשטות מעוררת השתאות. "חשבנו להיעזר בדמי החסכונות לקנות דירה בעתיד, אבל החלטנו להשקיע במעון. הדירה הייתה צריכה לעבור שיפוץ מקיף וחלק גדול מההורים חשש שלא נפתח בזמן.
לוגו בית-חב"ד הולילנד
"בתחילת השנה פתחנו, לבסוף, עם שבעה ילדים, כשבתחילה נרשמו כעשרים ילדים. לא נשברנו וידענו שיהיה טוב. שרדנו. לאורך כל הדרך התעודדנו במכתבים מהאגרות-קודש שעסקו בחינוך. בתוך מספר חודשים הגענו לכשלושים ילדים".
התפילה נענתה
אבל אז, בעיצומה של השנה השלישית, כשהכול היה נראה וורוד, מצליח ומשגשג, הגיע מכתב שהכניס את הזוג הצעיר ללחץ של ממש ואיים על מפעל חייהם.
"בית-המשפט הודיע שהדירה מעוכלת ושאנחנו חייבים לעזוב את המבנה בתוך חודש ימים. היינו בהלם, לא ידענו מה לעשות. איפה יש לנו מקום בכלל? לאן נעזוב? מה נעשה? התחלנו לחפש בכל מקום כשהזמן דוחק. הייתה וילה די מתאימה למעון שלנו, אבל בעל-הבית לא הסכים בשום אופן, בטענה שהיא חדשה. ניסינו בדרכים שונות לדבר על ליבו, ללא הצלחה.
"בצר לנו, פנינו לבית-המשפט לקבל ארכה של מספר חודשים, בכדי להתארגן, אבל נציגי בית-המשפט השיבו תשובה שלילית והזהירו שוב שעלינו לעזוב במועד הנקוב. אם לא, הודיעו ברורות, נשלם קנס ענק. כל זה קורה בתוך כל הלחץ של ההכנות לתהלוכת ל"ג בעומר. המועד פג בערב ל"ג בעומר וטרם עזבנו. לקחנו הימור מסוכן, מחוסר ברירה.
"אמרתי לאשתי: הרבי ביקש שנקיים תהלוכה. כעת ערב ל"ג בעומר. נכתוב פ"נ לרבי ונסע לציונו של רשב"י. נעתיר שם בתפילה ובעזרת השם יהיה בסדר. למחרת, יום ל"ג בעומר, בדרכי ברחוב, הבחנתי בבעל הווילה הסרבן צועד עם כלבו. 'הרב שמואל, מה שלומך?' פנה אלי לפתע, 'חשבתי על העניין, בוא נפגש מחר'.
"בעיצומו של יום הילולת התנא, חתמנו כבר חוזה. סכום השכירות היה גבוה מאוד, אבל לא ממש היו לנו ברירות. מיד הזדרזתי לפנות לבית-המשפט להודיע שמצאנו דירה ושאנחנו עוזבים בהקדם המיידי. ביקשתי שיוותרו על הקנס הכספי שכן אנחנו עוזבים או-טו-טו. בית-המשפט השיב בחיוב, באופן נדיר יש לומר.
חנוכה בבית-חב"ד הולילנד
"כאמור, היינו עם שלושים ילדים ובכדי לכסות את עלות השכירות של הווילה החדשה-העתידית, היינו צריכים להגיע לפחות ל-65 ילדים. כל ילד זה משהו גדול בפני עצמו. לקחנו סיכון, אבל שוב, בפעם המי-יודע-כמה, המשלח עמד לצידנו. בחודש אלול באותה שנה, היו לנו שבעים ילדים (!). הגן יותר מהכפיל את עצמו. זה משהו מדהים. כיום יש לנו 150 ילדים כן ירבו".
מה שיותר מדהים, מתברר, שמרביתם של הילדים מגיעים מבתים המוגדרים 'חילוניים למהדרין'.
יש לזה הסבר?
"ראשית כל – הכוח שהרבי נותן לכל שליח זה המתכון להצלחה. בפן הגשמי, השקענו המון בפרסום. בהמשך, זה כבר עבר מפה לאוזן: אין כמו הגן של חב"ד. ההשקעה של רעייתי הרבנית בילדים, קנתה את כולם".
איך היחס של ההורים למסורת שאתם מעניקים לילדים?
"אשתי מעניקה המון ערכים לילדים, לאורך כל ימות השנה. כל ילד מקבל לפני כל חג תיק מושקע של עבודות. ההורים נהנים ומתלהבים. זה לא עוד גן-ילדים. אגלה לך שיש לנו ברשימת המתנה לגן לפחות עוד ארבעים ילדים (!). פשוט אין לנו מקום".
ובכל זאת, ההורים לא מחוברים למסורת ביום-יום. מה בכל זאת מביא אותם לשלוח את ילדיהם לגן עם חינוך על טהרת הקודש?
"כל הורה שמכיר את מפת החינוך הישראלית, מאוכזב. כל הורה ששולח את הילד שלו לחב"ד – מרגיש את ההשקעה העצומה בחינוך ואת התוצאות בבית. אשתי גם מקנה לילדים ערכים חסידיים המתאימים לרמתם.
"למשל, 'מבצע יום-הולדת' של הרבי. כל ילד, ביום הולדתו, מקבל ערכה מיוחדת עם דף הוראות – המבוסס על דברי הרבי. כל אמא שרואה את הערכה, מתרגשת. היא מבינה שיש כאן השקעה בחינוך הילד. לא-מעט אימהות מבקשות לשלוח מכתב שכתבו לאוהל הק' של הרבי".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
