שאלה: כיצד מקיימים את המצווה לזכור את יציאת מצרים?

תשובה: יציאת מצרים היא "יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו", ולכן נצטווינו בהרבה מצוות לעשותן "זכר ליציאת מצרים", כגון כל המועדים, ולכן אנו אומרים תמיד בברכותינו ובתפילותינו "זכר ליציאת מצרים".

אחת ממצוות הזכירה שבתורה היא (דברים טז,ג): "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". מצוות עשה מן התורה להזכיר את יציאת מצרים בכל יום, ביום ובלילה. לכן תיקנו חכמים לומר בקריאת שמע את פרשת ציצית (שמסתיימת בזכירה זו), והוסיפו אחריה את הברכות 'אמת ויציב' (בשחרית) ו'אמת ואמונה' (בערבית). ומי ששכח לאומרן בזמנן, חייב בכך כל היום (או הלילה), ועליו לומר פרשה כלשהי שיש בה יציאת מצרים.

כשאומרים את פרשת ציצית ואת הברכות חייבים לכוון לצאת ידי חובת מצוות עשה זו.

נשים חייבות במצווה זו, מכיוון שהמצווה אינה תלויה בזמן, והיא חלה הן ביום הן בלילה. לכן הן חייבות גם בברכה הראשונה שאחרי קריאת שמע כנ"ל (ומי שאינה מתפללת ערבית, יכולה לומר את הברכה אחרי פרשת ציצית בסדר קריאת שמע שעל המיטה). לדעת אדמו"ר הזקן החיוב של נשים הוא מדאורייתא, ולדעת כמה אחרונים זה חיוב מדרבנן. ויש הסבורים שנשים פטורות ממצווה זו.

מקורות: ברכות יב,ב. יד,ב. ס' החינוך, מצוות כא, תרג. רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג. שו"ע אדמו"ר הזקן סי' נח ס"א, סז ס"א, ע ס"א וס"ד. וראה שם בסי' ס ס"ה. אנציקלופדיה תלמודית ערך 'זכירת יציאת מצרים', כרך יב טור קצט.