משה בן-חיים

רבה של קרית מוצקין הרב דוד-מאיר דרוקמן שיחי', מחותנו של אהרן-אליעזר צייטלין ע"ה, ומי שהשנה ילווה, לראשונה, את קבוצת הבנות המסורתית לרגל כ"ב שבט, מספר בראיון מיוחד ל-COL על הכנות מסע הקבוצה.

"במוצאי שבת האחרון היה כנס הכנה לנסיעת 'הקבוצה – כ"ב שבט לרבי", מספר הרב דרוקמן, "ערב זה ציין 36 שנים לנס המיוחד של הרב צייטלין עם הרבי של 'נו"ן שטרות וקנקן יי"ש', הנס אותו נהג לספר בקבוצות שארגן מידי שנה בשנה (הסיפור התפרסם בהרחבה ב'כפר חב"ד' בגיליון שיצא-לאור לאחר פטירתו).

"יצאתי בהרגשה מפתיעה מאוד. עסקתי בעבר הקצת-רחוק בחינוך בנות, אבל נדהמתי מכמות המשתתפות בלעה"ר ועולה על כולנה האווירה הרצינית שהיתה באולם, כשאצל כולן היה צימאון גדול לשמוע ולהתקשר לרבי. לא להאמין שבדור הזה יש כזו התעוררות והתקשרות ב'אילנא דחיי'.

"בדרך כלל, מרצה מרגיש את הקהל שלו. יש קהל שמדברים איתו 'בגובה העיניים', יש קהל שצריך לעורר אותו, וכדו'. כאן הרגשתי שהן מקשיבות קשב רב, גם כשדיברתי על ענייני חסידות. האווירה והרצינות היו מדהימים.

"ב"ה בדור שלנו, ועל אף ההתפרקות הרוחנית והערכית בעולם הרחב, רואים תופעת אור כזאת, של-כל כך הרבה בנות שעתידות לבנות בית בישראל ולהקים בתים לתפארת בכרם חב"ד... יצאתי בהתפעלות גדולה".

"ערב הגאולה"

אם יש הענות גדולה, תוכלו לצרף את כולן?

"שמעתי מהמארגנים שיש אכן היענות מאוד גדולה. יתכן שנאלץ לעשות הגבלה למספר המשתתפות. מבחינה לוגיסטית אי-אפשר לצרף את כולן.

"הן יודעות שכאן לא יוצאים ל'שופינג בניו-יורק', אלא פשוט באות לרב'ה, ללמוד חסידות ולהתעלות. איזה הענות מרשימה! זה ערב הגאולה".

נכנסתם לתפקיד, בנסיבות עצובות, אחרי פטירת הרב צייטלין ע"ה. איך התחושה, אם אפשר לשאול זאת כך?

"אני חש כשליח ציבור בימים הנוראים, 'נרעש ונפחד' כפשוטו. אני יודע מי היה מחותני היקר, אני נכנס לנעליים מאוד גדולות. מי אני ומה אני שאמלא את מקומו. אמרו לי: 'היות ויש לך נסיון בעבר בחינוך בנות חב"ד במשך 15 שנה, זה יגרום להורים להסכים לשלוח את הבנות'. כך זה התגלגל.

"ר' אהרן אליעזר צייטלין היה 'איש חי', רב פעלים. היה חסיד מורם מעם. אני - כמו שאומרים 'זה מה יש'... אני מקווה שבע"ה תהיה לנו סעייתא דשמיא והרבי יברך אותנו שנזכה להתקשר ולגרום נח"ר".

פן שתקח ממנו, באופן ניהול והנחיית הקבוצה?

"לר' לייזר הייתה אהבה לרבי, ולא רק רוחנית, אלא גם גשמית. הכרתי אותו עוד מילדות, מהתקופה שלמדתי ב'קבוצה', אז התקשרנו באהבת רעים. הוא חי רבי כל הזמן, היה מלא וגדוש אהבת ישראל. היו לו שני מוטיבים מרכזיים: אהבת ישראל, ואהבת הרבי. הוא פשוט רצה לחבר כמה שיותר יהודים לרבי...


"מלא וגדוש אהבת ישראל": הרב אהרן אליעזר צייטלין ע"ה עם תלמידים בכיכר המגינים בצפת, בשנת תשל"ז (ארכיון שמואל זלמנוב מונטריאול)

"היו לו הצלחות כבירות ברוך השם. ובעניין הקבוצות: אחרי ג' תמוז, לצערנו, לא רואים את הרבי בגשמיות. יחד עם זאת, הבנות של קבוצת הרב צייטלין, חזרו עם חיות אחרת לגמרי. המסע חולל מהפיכה בלבבות. אי אפשר להסביר את זה בהיגיון.
"שגורה בפי העם האימרה, שיקב שנמצא בסמוך לכרם - היין שמופק ממנו, יותר משובח".

"לחבר הכל לאקטואליה"

יהיו שינויים בתוכנית המסורתית?

"נאומים צריך להכין. כשאני מוזמן לנאום, אני מתכנן את הנושאים הכללים עליהם אדבר. בפועל, הנאום מתייחס גם לאירועים שקרו באותו היום ומותאם לסוג הקהל שיש מולי בהרצאה. יש נאום 'בגובה העיניים' ויש גם 'מעל הראשים'. יש קהל עירני ויש פחות, הנואם צריך להתחבר לקהל.


הרב דרוקמן נואם בכנס ההכנה לנסיעת 'הקבוצה - כ"ב שבט לרבי במוצ"ש האחרון

"אצלינו, הדברים הספונטאניים מרובים מהמתוכנן מראש... חסיד צריך תמיד שיהיה לו 'משהו בכיס', אימרה חסידית, דבר תורה, או אפילו סיפור יפה עם מסר. ולעצם שאלתך: צריך לחבר הכל לאקטואליה ולהיות מעשיים, לא מספיק להיצמד לתוכנית המקורית.

"כולי תקווה שכל הקבוצות יסעו לירושלים ומלכינו בראשנו. מהאוניברסיטה של החיים אני יודע, שאם ה' רוצה הוא יכול. ובוודאי הוא רוצה להביא כבר את הגאולה, ואנחנו צריכים להשתדל שלא להפריע..."