אגרות קודש חדש יצא-לאור: חומר היסטורי נחשף ● טעימה

מה השיב הרבי בנוגע לתלמידות הסמינר בצרפת, על השתתפותן בהדפסת המשך "בשעה שהקדימו – תער"ב", וכיצד יכול תינוק בן יומו לתרום לפרויקט ההיסטורי שהחל הרבי בשנת ה'תשל"ז? ● איך אמורה להשפיע תמונה של הרבי, על האמן שמצייר אותה או האדם המביט בה לאחר שצויירה? ● טעימה מתוך הכרך החדש של 'אגרות קודש', שהופיע בחנויות הספרים לקראת יום הבהיר ה' טבת, ובו מאות מכתבים חדשים של הרבי משנת ה'תשל"ז ● כתבה ראשונה אגרות קודש ל"ב

טעימה מתוך אגרות הקודש החדש - כרך ל"ג

לקראת יום הבהיר ה' טבת "דידן - דהספרים - נצח" הגיעה הבשורה הטובה אל קהילות אנ"ש חסידי חב"ד ליובאוויטש בכל מקומות מושבותיהם ברחבי תבל, על צאתו לאור של הכרך החדש בסדרת "אגרות קודש" מכ"ק אדמו"ר זי"ע.

הכרך ה-32 מכיל 275 אגרות ומענות קודש, שנכתבו על ידי הרבי (או בהוראתו לחברי המזכירות) במהלך שנת ה'תשל"ז. היתה זו שנה גדושה במאורעות והתרחשויות שונות, הן בכרם חב"ד ליובאוויטש והן ברחבי העולם היהודי והעולם בכלל. כמנהיג ונשיא הדור התייחס הרבי לאירועים אלו והגיב עליהם, ובמקרים רבים אף דחף ועודד לפעולה רוחנית מעשית כתגובה אליהם.

בראש הספר בא מבוא נרחב, תוכן ומפתח של האגרות בסגנון החדש כפי שכבר נעשה בכרך הקודם (חלק ל"א) שי"ל לקראת כינוס השלוחים העולמי האחרון, תמונת תואר פני קודשו של הרבי, כו"כ צילומי כתי"ק של האגרות הבאים בספר, ובסופו מפתח ענינים, מפתח מוסדות וארגונים, מפתח אנשים ומפתח מקומות.

במהלך שנה זו הוסיף הרבי נדבכים רבים בעבודתו הקדושה, להרים קרן ישראל, קרן התורה והמצווה, ובמיוחד בעשרת המבצעים (שבשנה זו נשלמו לראשונה) לתקן עולם במלכות ש-ד-י ולהביא לימות המשיח.

בין הנושאים הבולטים המופיעים בכרך זה:
1) המשך העיסוק בצד התורני והרוחני של הנס הגדול בהצלת חטופי אנטבה על ידי חיילי צה"ל, והבקשה מגדולי התורה ופוסקי הדור לענות על ג' השאלות המפורמות.

2) הדפסת ההמשך הגדול והארוך ביותר של תורת החסידות "בשעה שהקדימו – תער"ב", והאופן המיוחד בו הודיע הרבי על ההדפסה ההיסטורית והשתתפות החסידים בזה.

3) ההתעוררות על ענין 'עשה לך רב' ותפקיד המשפיעים והמשפיעות, והדפסת והפצת קונטרס 'אהבת ישראל' ובכמה שפות שונות.

4) הגברת המאבק לתיקון גזירת "מיהו יהודי".

5) ביסוס בית דין רבני אנ"ש בארה"ק שהוקם בשלהי השנה הקודמת.

6) הפרויקט הגדול של הדפסת "ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק", ההוראות השונות בנושא, ומשלוח הכרך הראשון לשורת גדולי ישראל שבדור.

7) הקמת מכון "יגדיל תורה" להדפסת חידושי תורתם של רבותינו נשיאינו וגדולי תלמידיהם, וב' הסניפים בכולל צמח צדק בירושלים ובכולל האברכים בקראון הייטס.

8) היחס עם אדמו"רי בית גור, והתמנות בעל ה"לב שמחה" לאחר פטירת אחיו בעל ה"בית ישראל".

9) יום הבהיר י"א ניסן – מלאות שבעים וחמש שנה להולדת רבינו, ומענה לכל הברכות ואיחולים שהגיעו מכלל החסידים, אנשים נשים וטף, תלמידי ותלמידות המוסדות, אישי ציבור מכל רחבי תבל, ועוד.

10) החלפת השלטון בארה"ק, והיבחרו של ראש הממשלה מר מנחם בגין.

11) ציון יובל שנים לחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז.

השתתפו במלאכת איסוף האגרות, הכנתם לדפוס, עריכת הציונים וההערות בשוה"ג ועריכת המפתחות וכו': הרב שלום דובער לוין, הרב חיים שאול ברוק, הרב ישראל שמעון קלמנסון, הרב יצחק וילהלם, הרב אליעזר יהושע זקליקובסקי, הרב מרדכי מנשה לאופר, הרב פסח צבי שמערלינג, הרב ישראל זילברשטרום, הרב משה זקליקובסקי, הרב מנחם מענדל גרינפלד, והתמימים חיים אליעזר טווערסקי ומרדכי סטמבלר.

על מנת לתת טעימה מן הים הרחב של תורתו והדרכתו של הרבי אל הפונים אליו ואל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם, כפי העולה מבין 400 העמודים בספר זה, הננו להביא כמה צילומים מיוחדים מתוך החומר הרב שהצטבר בעת הכנת הכרך החדש לדפוס.

וכאן המקום לעורר ולזרז, את מי שיש בידו אגרות קודש, מענות או מברקים, שלא באו בדפוס עדיין (עד שנת ה'תשל"ז) או השייכים לכרכים הבאים הנמצאים בעריכה (משנת ה'תשל"ח ואילך) שלא ימנעו בר מרבבות אחינו בני ישראל המשתוקקים וצמאים לדבר ה' ביד עבדיו הנביאים, וישלחו זאת למערכת על מנת שיוכלו לסדרם ולהוציאם לאור בעתיד הקרוב אי"ה.

דוא"ל מערכת 'אגרות קודש', שע"י אוצר החסידים בהוצאת הספרים קה"ת: [email protected]

*
לבד מגדולי תורה והלכה, רבנים ואישי ציבור, חסידים ושאינם חסידים ועמך בית ישראל, מעניין לגלות בכרך זה שורה של אמנים בתחומים שונים ששלחו את יצירותיהם אל הרבי. ויותר מכך מרתק לקרוא את מכתב התשובה של הרבי, וההוראה בעבודת השם או הדחיפה למעשה בפועל בחיזוק היהדות ושמירת התומ"צ ברוח היצירה שנשלחה.

כך כתב הרבי לאמן מר לייב קרוציק שהתגורר ברמת השרון, בכ"ח שבט ה'תשל"ז. הלה שלח אל הרבי ציור מיוחד שעשה על בסיס תמונה של הרבי שהגיעה לידיו:
"... להביע תודה לבבית למר בעד שימת לבבו בעד התמונה שצייר ושלח לי, ובפרט אשר נוסף על היגיעה בזה על דרך הרגיל לכל אמן וצייר, הי' לו להשתמש בפוטוגרפי'.
ובהזדמנות זו ארשה לי, ביחד עם נתינת התודה, להביע גם תקוה, מיוסדת על הרעיון שכיון שצייר משקיע בציור שעושה מרוחו ונשמתו, ולא עוד אלא בדוגמת דבר המושכל, שלא רק שהשכל תופס את המושכל אלא גם נתפס ממנו – הרי מאחר שהתמונה נותנת ציור של יהודי בעל זקן, חגור אבנט (סמל "אוזר ישראל בגבורה"), ובידו סידור וכו', בודאי שכל הרואה את הציור, ועל אחת כמה וכמה הצייר עצמו, מתרשם ממנו".
כאן אנו חושפים לראשונה את הציור המיוחד עליו כותב הרבי את הדברים דלעיל. הציור (מספר 5291) מונח בגנזך ספריית אגודת חסידי חב"ד ותודתנו נתונה להנהלת הספרייה על מסירת הציור לפרסום, לזכות בהם את הרבים ברוח דברי האגרת הנ"ל.

ידועה ומפורסמת הנהגתם של רבותינו נשיאינו בחדשי אלול ותשרי, וכן נהג הרבי בקשר לקבלה ל'יחידות' בימים אלו.

במכתב המצו"ב, במענה על בקשה של כמה רבנים מהסתדרות הרבנים דארצה"ב, ניתן לראות את כתב ידו הקדושה של הרבי על גליון המכתב של המבקש, בהוראה למזכירות שלו היאך לסגנן את מכתב התשובה. וכן בחלק השני של הצילום המוסג"פ את המכתב שכבר הוכן על ידי המזכירות והוכנס אל הרבי להגהה אחרונה ולחתימה, ושם הוסיף ותיקן שוב כמה מילים, ואף העתיקם אל גליון השאלה שם רשם את המענה לכתחילה.

וזהו הנוסח הסופי שנשלח אל הרב ישראל קלועאן, מנהל הסתדרות הרבנים דאמריקא, בח' אלול תשל"ז:
הרב הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים כו' מו"ה ישראל
שלום וברכה!
במענה למכתבו מיום ד' אלול ע"ד פגישה וכו' –
כנוהג – בית הרב מכו"כ שנים – אין הנ"ל נהוג בחדשי אלול ותשרי. כמפורסם.
ואתו רוב הסליחה. בכבוד ובברכת כוח"ט.

בהתוועדות חג הגאולה כ"ף כסלו תשל"ז הודיע הרבי במפתיע על כוונתו להדפיס לראשונה מכתי"ק את ה"המשך" הנודע מתורת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע "בשעה שהקדימו – תער"ב".

בין הדברים אמר: "... עלה ברעיוני להטיל ענין זה בין החסידים – שישתתפו עמדי בנשיאת האחריות על הדפסת והפצת המשך תער"ב בשלימותו, באופן שתהי' יד הכל שוה .. למרות כל הסברות והחשבונות כו', הוחלט על דעת הרבים, שעכשיו הגיע הזמן להדפסת והפצת המשך תער"ב. ולכן, הצעתי ובקשתי שכל מי שמוכן ורוצה להשתתף באחריות על הדפסת המשך תער"ב יתן בהקדם דולר אחד (לא פחות ולא יותר) לקופה מיוחדת ב"מזכירות" (ובשאר המדינות – יתנו בשטרות דמדינותיהם בסכום השוה לדולר אחד, למשרד ד"מרכז לעניני חינוך" או "מחנה ישראל" שבמדינה ההיא). וכל הרוצים – יכולים ליתן גם עבור נשותיהם ובני ביתם, כולל גם תינוק בן יומו – דולר אחד עבור כל אחד ואחת, ולפי מספר השקלים ידעו מספרם של המשתתפים".

הדבר יצא מפי המלך, ואלפים מחסידי חב"ד נרתמו מיד להשתתף. גם תלמידי המוסדות ברחבי תבל רצו להשתתף יחד עם הרבי בהדפסה היסטורית ומשמעותית זו, וכך אנו רואים במכתבו של מנהל מוסד החינוך הידוע לבנות, הסמינר החב"די בעיירה יער בצרפת, בו הוא מבקש לברר בקשר להשתתפות המוסד והתלמידות במוסד בהדפסה של המשך תער"ב. הרבי השיב בכתב ידו הקדושה על המכתב, והורה למזכיר הרב חדקוב מה לענות. כאן רואים דבר מעניין, שעל אף שהתשובה הרשמית יצאה על נייר המזכירות ולא על נייר מכתבים של הרבי, הרי שהתשובה כולה הוכתבה על ידי הרבי, וכהנה רבות.

וזה נוסח התשובה שנשלחה בפועל אל הרב חיים יעקב שלאממע, מנהל הסמינר:
"במענה למכתבו מז' טבת בשאלתו בקשר עם הדפסת ספר תער"ב, הנה מהמוסד – לא לבקש כלום.

בנוגע להבנות – באם שייכות לזה ורוצות רשאים לקבל מהן כפי הנהוג.
בברכת כט"ס".

הצטרפו עכשיו לכל החדשות החמות של 'קול חב"ד' בווטסאפ

למקרה שפספסתם

הוסף תגובה

0 תגובות

נצפה באתר

עוד באתר