הרב מנחם ולפא
השליח הראשי בנתניה

בתוך מכלול הדבורים והמחשבות, על ההתנהלות והמסקנות המעשיות בענינו של יו"ר אגו"ח וצאגו"ח, הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב, יש להוסיף את המבט החסידי של העניין; ואיך שאנו השלוחים רואים זאת, בחיי היום יום.

מפעים ממש, לראות את ה"ונפלינו", של אדם נדיר זה. שנבחר אישית - ולא בכדי, ע"י הרבי בעצמו, לעמוד בראש ארגון וניהול הפעילות, להפצת המעיינות באה"ק. כיצד הוכיח, בעבודה מסורה ומאומצת, במהלך שנים רבות, מידי יום ביומו, תוך מאבקים אין קץ, את נאמנותו המוחלטת למשלח, בכל מצב ובכל תנאי.

ובפרט במהלך האחרון, בו קבל על עצמו, בשקט נפשי ובנחישות פנימית, לשאת אישית בכל תוצאה; ולנתב את כל האחריות כולה, לעצמו. (וכפי שהתבטאו, אותם שליוו את כל הפרשה באופן אישי - מראשיתה, ש"הרב אהרונוב הסתער ונשכב בגופו על הרימון שנזרק, בכדי שלא יפגעו חיילים אחרים"...); ובכך לאפשר לכל המערכת; ולנו השלוחים הרבים, להמשיך ולהוסיף ביתר שאת וביתר עז, בעבוה"ק, בלי שתיפול שערה מראש איש ארצה. ובלי שתהיינה הגבלות כל שהן, ח"ו, במוסדות ובפעילות הקודש.

ובזה מתבטא ממש, המענה הנדיר והמופלא בכתי"ק מהרבי, על הרב אהרונוב: "הפקיר עצמו לעניני כ"ק אדמו"ר".

אנו מאמצים את ידיו, בהערכה אמיתית והכרת תודה; ויודעים ובטוחים, שהרבי אינו נשאר בעל חוב. ומברכים ומתפללים, שירעיף לו ה' יתברך ברכותיו, לישועה גדולה בקרוב, בכל המצטרך, באתהפכא ולכתחילה אריבער.

ובטוב הנראה והנגלה. שיאמרו הכל, יד ה' עשתה זאת; והגדיל והפליא ה' לעשות בארץ. ומתוך שמחה וטוב לבב.