מערכת COL
|
יום ט"ו כסלו ה׳תשע״ו
27.11.2015
שיחה מבוארת לפרשת וישלח ● הרב מאיר אליטוב
פרשת "ותצא דינה בת לאה" והתקלה הגדולה בשכם היא אחת הפרשיות הקשות בתורה עד שבא הרבי והאירה באור חדש ושונה לגמרי מהאופן בו הורגלנו להתבונן בפרשיה זו ● הרב מאיר אליטוב מגיש שיחה מבוארת של הרבי לשבת פרשת "וישלח" ● מגזין שישי הרב מאיר אליטוב
הרב מאיר אליטוב
פרשת "ותצא דינה בת לאה" והתקלה הגדולה בשכם היא אחת הפרשיות הקשות בתורה עד שבא הרבי והאירה באור חדש ושונה לגמרי מהאופן בו הורגלנו להתבונן בפרשיה זו.
על המילים ותצא דינה בת לאה אומר רש"י "בת דינה ולא בת יעקב אלא על שם יציאתה נקראת בת לאה שאף היא יצאנית היתה שנאמר ותצא לאה לקראתו".
ולכאורה, היאך אפשר לומר כך על לאה אמנו ועוד לתלות תכונה כל כך שלילית לכאורה של דינה, בלאה, והלא על הפסוק 'מן הבהמה אשר איננה טהורה' בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב, ומדוע בחר רש"י לדבר כך בלאה ובדינה?
בנוסף, יש סתירה ברש"י לכאורה שהרי על המילים "ותצא לאה לקראתו" הוא מפרש שזו יציאה לטובה "שהיתה מתאווה ומחזרת להרבות שבטים" והיאך כתב כאן 'אף היא יצאנית הייתה'?
ומסביר הרבי שרש"י כבר פירש את הפסוק "ואת אחד עשר ילדיו" (שבפרשה הקודמת) "ודינה היכן היתה, נתנה בתיבה ונעל בפניה שלא יתן בה עשו עיניו ולכן נענש שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב ונפלה ביד שכם", ומכאן למדנו שלדינה היה כח מיוחד כל כך שיכלה להשפיע גם על עשו ולהחזירו למוטב.
תכונה מיוחדת זו של יכולת השפעה על "החוץ" ירשה דינה מלאה אמה, שגם היא היתה בעלת תכונה דומה וכל יציאתה למעליותא.
עניין זה אנו לומדים מהמדרש הידוע על המילים "ועיני לא רכות" מבכי, שהיו אומרים שני בנים ליעקב ושתי בנות ללבן הגדולה לגדול והקטנה לקטן, ומסביר הרבי שבכיה היא עבודת הבעלי תשובה וזו היתה עבודתה המיוחדת של לאה לפעול עם "החוץ" ולהחזרו בתשובה ולכן היה מתאים שתנשא לעשו ותחזירהו למוטב.
אמנם עבודת יעקב – איש תם יושב אוהלים - היא עבודת הצדיקים ולכן "ויאהב יעקב את רחל" כי "היתה יפת תואר ויפת מראה" היינו בשלימות בלי פגם או ובלי מום כצדיקים ממש שאין בהם מתום. אבל לאה שעניינה תיקון ותשובה עבודתה היא בבכייה.
הבדל זה שבין לאה ורחל מתבטא גם בשבטים כי כולם חוץ מיוסף ובנימין היו בעלי תשובה שחטאו במכירת יוסף.
ידוע, שהמזבח עמד על שתי נחלות. צדו האחד בנחלת יהודה והשני בנחלת בנימין ומובא בזוהר שבצד חלקו של יהודה לא נתנו דמים כיון שהיה בעל תשובה.
מכאן יובן גם שיציאתה של דינה היתה לטובה, שרצתה להשפיע על בנות הארץ. ועל כך בדיוק אומר רש"י 'בת לאה כו', כי את תכונתה המיוחדת ירשה מלאה אמה. ועל אף התקלה הגדולה הרי שבסופו של דבר נתמלא מבוקשה שהרי בני יעקב שבו את נשיהם וטפם ומן הסתם היו הן שפחות בבית יעקב ולמדו מדרכיו.
על פי לקו"ש חלק ל"ה ע' 150
פרשת "ותצא דינה בת לאה" והתקלה הגדולה בשכם היא אחת הפרשיות הקשות בתורה עד שבא הרבי והאירה באור חדש ושונה לגמרי מהאופן בו הורגלנו להתבונן בפרשיה זו.
על המילים ותצא דינה בת לאה אומר רש"י "בת דינה ולא בת יעקב אלא על שם יציאתה נקראת בת לאה שאף היא יצאנית היתה שנאמר ותצא לאה לקראתו".
ולכאורה, היאך אפשר לומר כך על לאה אמנו ועוד לתלות תכונה כל כך שלילית לכאורה של דינה, בלאה, והלא על הפסוק 'מן הבהמה אשר איננה טהורה' בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב, ומדוע בחר רש"י לדבר כך בלאה ובדינה?
בנוסף, יש סתירה ברש"י לכאורה שהרי על המילים "ותצא לאה לקראתו" הוא מפרש שזו יציאה לטובה "שהיתה מתאווה ומחזרת להרבות שבטים" והיאך כתב כאן 'אף היא יצאנית הייתה'?
ומסביר הרבי שרש"י כבר פירש את הפסוק "ואת אחד עשר ילדיו" (שבפרשה הקודמת) "ודינה היכן היתה, נתנה בתיבה ונעל בפניה שלא יתן בה עשו עיניו ולכן נענש שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב ונפלה ביד שכם", ומכאן למדנו שלדינה היה כח מיוחד כל כך שיכלה להשפיע גם על עשו ולהחזירו למוטב.
תכונה מיוחדת זו של יכולת השפעה על "החוץ" ירשה דינה מלאה אמה, שגם היא היתה בעלת תכונה דומה וכל יציאתה למעליותא.
עניין זה אנו לומדים מהמדרש הידוע על המילים "ועיני לא רכות" מבכי, שהיו אומרים שני בנים ליעקב ושתי בנות ללבן הגדולה לגדול והקטנה לקטן, ומסביר הרבי שבכיה היא עבודת הבעלי תשובה וזו היתה עבודתה המיוחדת של לאה לפעול עם "החוץ" ולהחזרו בתשובה ולכן היה מתאים שתנשא לעשו ותחזירהו למוטב.
אמנם עבודת יעקב – איש תם יושב אוהלים - היא עבודת הצדיקים ולכן "ויאהב יעקב את רחל" כי "היתה יפת תואר ויפת מראה" היינו בשלימות בלי פגם או ובלי מום כצדיקים ממש שאין בהם מתום. אבל לאה שעניינה תיקון ותשובה עבודתה היא בבכייה.
הבדל זה שבין לאה ורחל מתבטא גם בשבטים כי כולם חוץ מיוסף ובנימין היו בעלי תשובה שחטאו במכירת יוסף.
ידוע, שהמזבח עמד על שתי נחלות. צדו האחד בנחלת יהודה והשני בנחלת בנימין ומובא בזוהר שבצד חלקו של יהודה לא נתנו דמים כיון שהיה בעל תשובה.
מכאן יובן גם שיציאתה של דינה היתה לטובה, שרצתה להשפיע על בנות הארץ. ועל כך בדיוק אומר רש"י 'בת לאה כו', כי את תכונתה המיוחדת ירשה מלאה אמה. ועל אף התקלה הגדולה הרי שבסופו של דבר נתמלא מבוקשה שהרי בני יעקב שבו את נשיהם וטפם ומן הסתם היו הן שפחות בבית יעקב ולמדו מדרכיו.
על פי לקו"ש חלק ל"ה ע' 150
למקרה שפספסתם
הוסף תגובה
0 תגובות