מערכת COL
|
יום י"ד כסלו ה׳תשע״ו
26.11.2015
"שוטרים ביקשו מהמתפללים לעזוב" ● הרב סלבטיצקי מדבר
בלגיה קפצה השבוע לכותרות: מידע מודיעיני על "מתקפת טרור חמורה ומיידית", הכניס למתח בטחוני את המדינה הגובלת עם צרפת - חיילים חמושים ברחובות, אמצעי התחבורה ועסקים נסגרו למשך כמה ימים ● שליח חב"ד באנטוורפן, הרב שבתי סלבטיצקי, מספר ל-COL על מצב היהודים בכלל והמוסדות בפרט, ומדבר על 40 שנות שליחות ● וגם: התייחסות לקראת חג הגאולה י"ט בכסלו ● מגזין שישי הרב שבתי סלבטיצקי
למעלה: שוטרים בבלגיה, השבוע (צילום מסך: ערוץ 1). למטה: הרב סלבטיצקי מתוועד
משה בן-חיים
במהלך השבוע התקבלה התרעה מודיעינית בבלגיה על "מתקפת טרור חמורה ומיידית כמו שהייתה בפריז". בתי-הספר, האוניברסיטאות וקווי המטרו בעיר הבירה בריסל – הושבתו לשלושה ימים. עיר במצור.
באזור מוסדות האיחוד האירופי האבטחה גבוהה מהרגיל, וסיורים צבאיים נראו מפטרלים ברחובות. גם על מסודות יהודיים הוגברה השמירה, ואנשי כוחות הביטחון מפטרלים ברחבי המדינה. "זה מרגיש כמו עיר רפאים", הגדיר זאת אחד העיתונאים.
גם באנטוורפן, הסמוכה לעיר הבירה בריסל, הורגשה המתיחות. הרב שבתי סלבטיצקי, שליח חב"ד באנטוורפן, מספר ל-COL על המצב המתוח בבלגיה.
"עיקר הדריכות היתה בבריסל עיר הבירה, עצרו רכבות ותחבורה וסגרו חנויות", הוא מספר, "גם באנטוורפן יש מתיחות, היא לא רחוקה מבריסל. באופן כללי המצב באנטוורפן יותר רגוע, הגבירו השמירה סביב מוסדות יהודיים, אבל לא מרגישים משהו מיוחד, החיים נמשכים כרגיל.
"ברוך השם לא ביטלו לנו את ההדלקות המרכזיות באזור שלנו. יש רק הדלקה אחת שביקשו להעביר אותה מקניון מרכזי למקום אחר".
מה קורה כיום בבריסל?
"בבריסל סגרו בתי-ספר יהודיים, שם היה מתח בטחוני גדול יותר, כנראה שהמידע התייחס בעיקר לשם. אתמול התקשר אלי אחד השלוחים וסיפר לי שבשבת באו משטרה באמצע התפילה וביקשו מהמתפללים לעזוב את בית הכנסת בגלל חשש בטחוני.
"השאלה שלו הייתה, מה לעשות בשבת הבאה, האם להגיע לבית הכנסת או לא? זה קצת מסביר על המצב המתוח. בע"ה, אנו מקווים שעד שבת קודש הכל ירגע ויבוא על מקומו בשלום"...
רחובות בלגיה, השבוע. למעלה: שוטרים במהלך בדיקת חשוד (צילום מסך, הערוץ הראשון)
מה קורה בכל מוסדות הלימוד? הכל פתוח כרגיל?
"הלימודים נמשכים ב"ה כרגיל, יש הורים שקצת חוששים. יש אצלינו את ישיבת 'ילדי השלוחים', שם לומדים תלמידים מעשר מדינות, בהם אירופה, רוסיה וארה"ב. היתה שבת חופשה והיו הורים שביקשו שכשילדיהם יחזרו עם הטיסה מהבית לישיבה, שמישהו מהישיבה יחכה להם ויקח אותם עם רכב משדה התעופה לישיבה. כמובן שכך עשינו...
"שואלים אותנו כל הזמן מה קורה, בהקשר למצב הבטחוני. אנחנו פה 40 שנה בשליחות ובמשך כל הזמן הזה התרחשו מעט מאוד אירועים בטחוניים בבלגיה. צריך להיזהר וכמובן לבטוח בה'".
40 שנה זה ציון דרך. נשמח לשמוע על התקופה הראשונה של השליחות.
"בשנת תשל"ד נכנסנו כחתן וכלה ל'יחידות' אצל הרבי. עוד במהלך הפגישות, סיכמנו אני ורעייתי לעתיד - שנגור בארץ, מקום הולדתי, ולא באנטוורפן, מקום מגוריה. כשנכנסנו ל'יחידות', הגשנו את ה'צעטלע' (פתקא) כנהוג, ובה היה כתוב כל ההצעות שקיבלנו לשליחות: אילת, עפולה, או להמשיך כמגיד שיעור בישיבה המרכזית בכפר חב"ד, כמו שהתחלתי לפני נישואיי.
"הופתענו מאוד, כשהרבי שאל: 'למה מתייחסים דווקא להצעות באה"ק?' ואז הרבי הציע את אנטוורפן, והוסיף שגם שם 'אפשר להפיץ יהדות בכלל וחסידות בפרט'.
"היינו בהלם. משום שבתכנית לא עלתה בדעתינו כלל הכיוון של אנטוורפן. לאחר זמן, הכנסתי מכתב לרבי, והרבי הוסיף: 'בעניין דפרנסה'. כלומר, לעסוק בעניין השליחות באופן שגם יביא פרנסה.
"התחתנו בארץ וגרנו בהתחלה בכפר חב"ד. התחלנו לברר הצעות בבלגיה, ולא היה משהו מתאים עבורנו. אחרי מספר חודשים, נסענו לרבי ונכנסנו ל'יחידות'. כתבנו במכתב לרבי שחיפשנו ולא מצאנו. ואז הרבי קרא את המכתב, ושאל אותנו: 'ומה עם השליחות באנטוורפן?'. באותו רגע, הבנו שנינו שזה יהיה המקום שלנו".
מוסיף הרב סלבטיצקי: "לקחנו את ה'פעקאלאך' (חבילות) ומאז – אנחנו פה..."
הרב סלבטיצקי, מעבר לתפקידו כשליח באנטוורפן, ומשפיע הקהילה, הוא מרצה נודע ומבוקש, להרצאותיו והתוועדויותיו יצא שם בציבור החב"די והכללי. ניצלנו את ההזדמנות, ושאלנו לקראת חג הגאולה י"ט בכסלו: מה ההכנה הפנימית הראויה לקראת חג הגאולה?
"ראיתי שכתוב על עשיו: האם היה חסיד או לא? הרי כתוב כששמע שיעקב לקח לו הברכות, 'ויזעק זעקה גדולה ומרה'. לכאורה, הוא היה חסיד עם 'ברען', היה אכפת לו. מאידך, הרי הוא עשיו הרשע! השאלה כאן, מהי ההגדרה של חסיד. כדי לקבל ברכות צריך להיות חסיד עניו. חסיד צריך לחשוב: במה אני דומה להורים שלי, איזה חלק בי שייך לרבי? באיזה מקום רואים בי 'טביעת אצבע' של הרבי.
הרב שבתי סלבטיצקי, בהתוועדות חסידית (ארכיון col)
"יכולים לשבת בהתוועדות 6-7 שעות, ולהרגיש באותו רגע התעוררות גדולה. השאלה היא מה לוקחים הלאה? חסידים הסבירו, שהניגונים בהתוועדות בין שיחה לשיחה, נועדו כדי לתת זמן לחשוב 'במה הדברים משפיעים עלי?'
"יש בדיחה בנושא הזה: יהודי נכנס לרבו ומבקש: 'אין לי עבודה ופרנסה, רבי תעזור לי!', עונה לו הרב שיחשוב עליו בתפילת שמונה עשרה. אבל ליהודי דנן זה לא מספיק והוא אומר: 'זה לא מספיק לי'. הרב עונה לו שיגיד עליו בכל יום שני פרקי תהילים. והיהודי לא מסתפק בכך. וכן הלאה וכן הלאה. עד שלבסוף מבקש היהודי מרבו, שילך איתו יחד לקבץ נדבות...
"צריך להרגיש שהרבי איתנו, ו'לקחת' מחג הגאולה את עניין הגאולה, באופן פנימי שישפיע עלינו הלאה. ויה"ר שנזכה תיכף ומיד לגאולה האמיתית והשלימה".
במהלך השבוע התקבלה התרעה מודיעינית בבלגיה על "מתקפת טרור חמורה ומיידית כמו שהייתה בפריז". בתי-הספר, האוניברסיטאות וקווי המטרו בעיר הבירה בריסל – הושבתו לשלושה ימים. עיר במצור.
באזור מוסדות האיחוד האירופי האבטחה גבוהה מהרגיל, וסיורים צבאיים נראו מפטרלים ברחובות. גם על מסודות יהודיים הוגברה השמירה, ואנשי כוחות הביטחון מפטרלים ברחבי המדינה. "זה מרגיש כמו עיר רפאים", הגדיר זאת אחד העיתונאים.
גם באנטוורפן, הסמוכה לעיר הבירה בריסל, הורגשה המתיחות. הרב שבתי סלבטיצקי, שליח חב"ד באנטוורפן, מספר ל-COL על המצב המתוח בבלגיה.
"עיקר הדריכות היתה בבריסל עיר הבירה, עצרו רכבות ותחבורה וסגרו חנויות", הוא מספר, "גם באנטוורפן יש מתיחות, היא לא רחוקה מבריסל. באופן כללי המצב באנטוורפן יותר רגוע, הגבירו השמירה סביב מוסדות יהודיים, אבל לא מרגישים משהו מיוחד, החיים נמשכים כרגיל.
"ברוך השם לא ביטלו לנו את ההדלקות המרכזיות באזור שלנו. יש רק הדלקה אחת שביקשו להעביר אותה מקניון מרכזי למקום אחר".
מה קורה כיום בבריסל?
"בבריסל סגרו בתי-ספר יהודיים, שם היה מתח בטחוני גדול יותר, כנראה שהמידע התייחס בעיקר לשם. אתמול התקשר אלי אחד השלוחים וסיפר לי שבשבת באו משטרה באמצע התפילה וביקשו מהמתפללים לעזוב את בית הכנסת בגלל חשש בטחוני.
"השאלה שלו הייתה, מה לעשות בשבת הבאה, האם להגיע לבית הכנסת או לא? זה קצת מסביר על המצב המתוח. בע"ה, אנו מקווים שעד שבת קודש הכל ירגע ויבוא על מקומו בשלום"...
רחובות בלגיה, השבוע. למעלה: שוטרים במהלך בדיקת חשוד (צילום מסך, הערוץ הראשון)
מה קורה בכל מוסדות הלימוד? הכל פתוח כרגיל?
"הלימודים נמשכים ב"ה כרגיל, יש הורים שקצת חוששים. יש אצלינו את ישיבת 'ילדי השלוחים', שם לומדים תלמידים מעשר מדינות, בהם אירופה, רוסיה וארה"ב. היתה שבת חופשה והיו הורים שביקשו שכשילדיהם יחזרו עם הטיסה מהבית לישיבה, שמישהו מהישיבה יחכה להם ויקח אותם עם רכב משדה התעופה לישיבה. כמובן שכך עשינו...
"שואלים אותנו כל הזמן מה קורה, בהקשר למצב הבטחוני. אנחנו פה 40 שנה בשליחות ובמשך כל הזמן הזה התרחשו מעט מאוד אירועים בטחוניים בבלגיה. צריך להיזהר וכמובן לבטוח בה'".
40 שנה זה ציון דרך. נשמח לשמוע על התקופה הראשונה של השליחות.
"בשנת תשל"ד נכנסנו כחתן וכלה ל'יחידות' אצל הרבי. עוד במהלך הפגישות, סיכמנו אני ורעייתי לעתיד - שנגור בארץ, מקום הולדתי, ולא באנטוורפן, מקום מגוריה. כשנכנסנו ל'יחידות', הגשנו את ה'צעטלע' (פתקא) כנהוג, ובה היה כתוב כל ההצעות שקיבלנו לשליחות: אילת, עפולה, או להמשיך כמגיד שיעור בישיבה המרכזית בכפר חב"ד, כמו שהתחלתי לפני נישואיי.
"הופתענו מאוד, כשהרבי שאל: 'למה מתייחסים דווקא להצעות באה"ק?' ואז הרבי הציע את אנטוורפן, והוסיף שגם שם 'אפשר להפיץ יהדות בכלל וחסידות בפרט'.
"היינו בהלם. משום שבתכנית לא עלתה בדעתינו כלל הכיוון של אנטוורפן. לאחר זמן, הכנסתי מכתב לרבי, והרבי הוסיף: 'בעניין דפרנסה'. כלומר, לעסוק בעניין השליחות באופן שגם יביא פרנסה.
"התחתנו בארץ וגרנו בהתחלה בכפר חב"ד. התחלנו לברר הצעות בבלגיה, ולא היה משהו מתאים עבורנו. אחרי מספר חודשים, נסענו לרבי ונכנסנו ל'יחידות'. כתבנו במכתב לרבי שחיפשנו ולא מצאנו. ואז הרבי קרא את המכתב, ושאל אותנו: 'ומה עם השליחות באנטוורפן?'. באותו רגע, הבנו שנינו שזה יהיה המקום שלנו".
מוסיף הרב סלבטיצקי: "לקחנו את ה'פעקאלאך' (חבילות) ומאז – אנחנו פה..."
הרב סלבטיצקי, מעבר לתפקידו כשליח באנטוורפן, ומשפיע הקהילה, הוא מרצה נודע ומבוקש, להרצאותיו והתוועדויותיו יצא שם בציבור החב"די והכללי. ניצלנו את ההזדמנות, ושאלנו לקראת חג הגאולה י"ט בכסלו: מה ההכנה הפנימית הראויה לקראת חג הגאולה?
"ראיתי שכתוב על עשיו: האם היה חסיד או לא? הרי כתוב כששמע שיעקב לקח לו הברכות, 'ויזעק זעקה גדולה ומרה'. לכאורה, הוא היה חסיד עם 'ברען', היה אכפת לו. מאידך, הרי הוא עשיו הרשע! השאלה כאן, מהי ההגדרה של חסיד. כדי לקבל ברכות צריך להיות חסיד עניו. חסיד צריך לחשוב: במה אני דומה להורים שלי, איזה חלק בי שייך לרבי? באיזה מקום רואים בי 'טביעת אצבע' של הרבי.
הרב שבתי סלבטיצקי, בהתוועדות חסידית (ארכיון col)
"יכולים לשבת בהתוועדות 6-7 שעות, ולהרגיש באותו רגע התעוררות גדולה. השאלה היא מה לוקחים הלאה? חסידים הסבירו, שהניגונים בהתוועדות בין שיחה לשיחה, נועדו כדי לתת זמן לחשוב 'במה הדברים משפיעים עלי?'
"יש בדיחה בנושא הזה: יהודי נכנס לרבו ומבקש: 'אין לי עבודה ופרנסה, רבי תעזור לי!', עונה לו הרב שיחשוב עליו בתפילת שמונה עשרה. אבל ליהודי דנן זה לא מספיק והוא אומר: 'זה לא מספיק לי'. הרב עונה לו שיגיד עליו בכל יום שני פרקי תהילים. והיהודי לא מסתפק בכך. וכן הלאה וכן הלאה. עד שלבסוף מבקש היהודי מרבו, שילך איתו יחד לקבץ נדבות...
"צריך להרגיש שהרבי איתנו, ו'לקחת' מחג הגאולה את עניין הגאולה, באופן פנימי שישפיע עלינו הלאה. ויה"ר שנזכה תיכף ומיד לגאולה האמיתית והשלימה".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
