מערכת COL
|
יום י"ג כסלו ה׳תשע״ו
25.11.2015
כיצד צריכה תנוחת הגוף להיות בזמן עניית 'קדושה'?
במדורו השבועי 'פינת ההלכה' בעלון הפופולרי, נשאל הרב יוסף-שמחה גינזבורג: כיצד צריכה תנוחת הגוף להיות בזמן עניית 'קדושה'? תנוחת הגוף ב'קדושה'
צילום: שניאור שיף
שאלה: כיצד צריכה תנוחת הגוף להיות בזמן עניית 'קדושה'?
תשובה: א) יש לכוון את הרגליים זו אצל זו, כאילו הן רגל אחת, כמו בשעת תפילת שמונה-עשרה ('עמידה'), כדי להידמות למלאכים, שנאמר בהם (יחזקאל א,ז) "ורגליהם רגל ישרה", שכן בשעה שהמלאכים אומרים קדושה, הם מקדישים ברגל ישרה. וטוב לעמוד כך עד שיסיים הש"ץ "הא-ל הקדוש".
ב) בזמן אמירת "קדוש, קדוש, קדוש" נוהגים לשאת את העיניים למרום. על-פי האר"י, בעל התניא ומנהג הספרדים טוב לעצום אותן אז (ולפי המשנה ברורה אפשר להשאירן פקוחות).
ג) מרימים את הגוף ונושאים אותו מן הקרקע. ואמרו במדרש: "ובשתיים יעופף" (ישעיה ו,ב. פסוק לפני "קדוש"): "מכאן תיקנו שיעוף אדם על רגליו ויגביה עקביו וגופו שלוש פעמים", היינו בכל פעם שאומר "קדוש". לדעת השל"ה ירים את גופו ועקביו למעלה גם באמירת 'ברוך' ו'ימלוך', וכך נפוץ ברוב העדות, אך בכף החיים כתב שעל-פי קבלה אין לדלג אלא ב'קדוש' בלבד (וכך נהג הרבי מליובאוויטש ברוב ה'קדושות').
ד) יש הנוהגים שבאמירת "וקרא זה" פונים לימינם, ו"אל זה" לשמאלם, כעין נטילת רשות לפני אמירת 'קדוש'. אבל מנהג זה לא נזכר בפוסקים ובמקובלים, ולא פשט בכל מקום, וגם הרבי לא נהג כן.
מקורות: שו"ע או"ח סי' צה ס"ד וסי' קכה ס"ב ונו"כ, שו"ע אדה"ז, משנ"ב, ערוה"ש, כף החיים, ילקוט יוסף ו'מנהג ישראל תורה' שם, וש"נ.
תשובה: א) יש לכוון את הרגליים זו אצל זו, כאילו הן רגל אחת, כמו בשעת תפילת שמונה-עשרה ('עמידה'), כדי להידמות למלאכים, שנאמר בהם (יחזקאל א,ז) "ורגליהם רגל ישרה", שכן בשעה שהמלאכים אומרים קדושה, הם מקדישים ברגל ישרה. וטוב לעמוד כך עד שיסיים הש"ץ "הא-ל הקדוש".
ב) בזמן אמירת "קדוש, קדוש, קדוש" נוהגים לשאת את העיניים למרום. על-פי האר"י, בעל התניא ומנהג הספרדים טוב לעצום אותן אז (ולפי המשנה ברורה אפשר להשאירן פקוחות).
ג) מרימים את הגוף ונושאים אותו מן הקרקע. ואמרו במדרש: "ובשתיים יעופף" (ישעיה ו,ב. פסוק לפני "קדוש"): "מכאן תיקנו שיעוף אדם על רגליו ויגביה עקביו וגופו שלוש פעמים", היינו בכל פעם שאומר "קדוש". לדעת השל"ה ירים את גופו ועקביו למעלה גם באמירת 'ברוך' ו'ימלוך', וכך נפוץ ברוב העדות, אך בכף החיים כתב שעל-פי קבלה אין לדלג אלא ב'קדוש' בלבד (וכך נהג הרבי מליובאוויטש ברוב ה'קדושות').
ד) יש הנוהגים שבאמירת "וקרא זה" פונים לימינם, ו"אל זה" לשמאלם, כעין נטילת רשות לפני אמירת 'קדוש'. אבל מנהג זה לא נזכר בפוסקים ובמקובלים, ולא פשט בכל מקום, וגם הרבי לא נהג כן.
מקורות: שו"ע או"ח סי' צה ס"ד וסי' קכה ס"ב ונו"כ, שו"ע אדה"ז, משנ"ב, ערוה"ש, כף החיים, ילקוט יוסף ו'מנהג ישראל תורה' שם, וש"נ.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
