מערכת COL
|
יום י"ג כסלו ה׳תשע״ו
25.11.2015
כל יהודי זקוק לחסידות ● עמדה שבועית
עדיין קיימת תפיסה שהחסידות היא עניין 'רגשי', והיא נחוצה למי שאינם מסתפקים בשכלתנות אלא זקוקים גם ל'רגש'. האומנם? ● המאמר השבועי מאת הרב מנחם ברוד המתפרסם ב"שיחת השבוע" למאמר המלא
הרב מנחם ברוד
תקופתנו מתאפיינת בהתעניינות גוברת והולכת בעולמה של החסידות. ספרי חסידות נחטפים מן המדפים. רעיונותיה של החסידות מתפשטים בחלקים רחבים של העם. ההוויי של החסידות – אמרות, ניגונים וכדומה – נעשה נחלת הרבים. אך עדיין קיימת תפיסה שהחסידות היא עניין 'רגשי', והיא נחוצה למי שאינם מסתפקים בשכלתנות אלא זקוקים גם ל'רגש'.
מבחינה מסויימת יש כאן גלגול של תפיסה שגויה אחרת, שהתקבעה בעבר, בין השאר בעקבות חוקרים שלא ידעו לרדת לעומקם של דברים. הללו סברו שהחסידות נועדה בעבור היהודים הפשוטים, אנשי העמל. לתפיסתם, החסידות באה לרומם את רוחם, ולתת להם הרגשה שגם הם יכולים להיות חלק מחיי היהדות.
מי היו תלמידי הבעש"ט
שתי התפיסות האלה מבטאות התייחסות שטחית למהפכה שחוללה החסידות. אין ספק שהחסידות הצילה את המוני העם, שנדחו לשוליים. ביניהם היו רבים שהיו עמי הארץ ולא מצאו את מקומם בבתי המדרש, ואילו תלמידי החכמים לא עשו מאמץ לקרבם אליהם. החל להתפתח תהליך שבו נדחקו היהודים הללו אל חיק הגויים, איכרים ובעלי מלאכה כמותם, שעמם מצאו שפה משותפת.
הבעל-שם-טוב פעל להחזיר את היהודים הפשוטים הללו אל חיק היהדות. הוא, חבריו ותלמידיו לימדו אותם כי בעיני ה' יקרה גם תפילה של יהודי פשוט, הנאמרת בלב חם. החסידות נתנה משמעות לא רק ללימוד התורה, אלא גם לקיום מצוות של איש פשוט, למעשי צדקה וחסד ולאהבת ישראל.
כל זה נכון, אבל באותה שעה חוללה החסידות מהפך גם בקרב השכבה הלמדנית. דיי לראות מי היו תלמידי הבעש"ט, כדי להבין שסביב הבעש"ט לא הסתופפו יהודים פשוטים בלבד. תלמידי הבעש"ט היו כולם גאוני עולם, צדיקים, שעמדו בדרגה רוחנית גבוהה ביותר. אם דבקו בו, סימן שהבעש"ט העניק להם דבר מה מעבר להרמת רוחם של יהודים פשוטים.
רבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא, מייסד חסידות חב"ד, לא היה יהודי פשוט ועממי. עוד בהיותו נער נודע כגאון אדיר, ובהיותו בחור צעיר כבר התרכזה סביבו חבורת תלמידים איכותית ביותר. מה משך אותו אל החסידות? ברור אפוא שהחסידות הביאה עמה בשורה רוחנית גדולה גם לתלמידי חכמים ולאנשי מעלה.
שכל ועומק
באותה מידה לא נכון להכניס את החסידות לקטגוריה של 'רגש'. אכן, יש בה המון רגש, שמחה, התלהבות, דבקות, אהבה וכו', אבל לא פחות מזה יש בה שכל ועומק רעיוני. תורת החסידות מעניקה מבט פנימי ומעמיק יותר על כל עולמה של היהדות. הסבריה המעמיקים והמופלאים שופכים אור חדש על כל סוגיה בתורה, ונותנים משמעות אחרת לחיי התורה והמצוות.
החסידות נועדה לכל יהודי. היא מאירה את חייו ומאפשרת לו לעבוד את בוראו מתוך הבנה מעמיקה יותר ומתוך שמחה והתלהבות. נשמח אפוא בחג הגאולה י"ט בכסלו ונאחל איש לרעהו בברכה החסידית המקובלת: "חג שמח! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותיחתמו".
תקופתנו מתאפיינת בהתעניינות גוברת והולכת בעולמה של החסידות. ספרי חסידות נחטפים מן המדפים. רעיונותיה של החסידות מתפשטים בחלקים רחבים של העם. ההוויי של החסידות – אמרות, ניגונים וכדומה – נעשה נחלת הרבים. אך עדיין קיימת תפיסה שהחסידות היא עניין 'רגשי', והיא נחוצה למי שאינם מסתפקים בשכלתנות אלא זקוקים גם ל'רגש'.
מבחינה מסויימת יש כאן גלגול של תפיסה שגויה אחרת, שהתקבעה בעבר, בין השאר בעקבות חוקרים שלא ידעו לרדת לעומקם של דברים. הללו סברו שהחסידות נועדה בעבור היהודים הפשוטים, אנשי העמל. לתפיסתם, החסידות באה לרומם את רוחם, ולתת להם הרגשה שגם הם יכולים להיות חלק מחיי היהדות.
מי היו תלמידי הבעש"ט
שתי התפיסות האלה מבטאות התייחסות שטחית למהפכה שחוללה החסידות. אין ספק שהחסידות הצילה את המוני העם, שנדחו לשוליים. ביניהם היו רבים שהיו עמי הארץ ולא מצאו את מקומם בבתי המדרש, ואילו תלמידי החכמים לא עשו מאמץ לקרבם אליהם. החל להתפתח תהליך שבו נדחקו היהודים הללו אל חיק הגויים, איכרים ובעלי מלאכה כמותם, שעמם מצאו שפה משותפת.
הבעל-שם-טוב פעל להחזיר את היהודים הפשוטים הללו אל חיק היהדות. הוא, חבריו ותלמידיו לימדו אותם כי בעיני ה' יקרה גם תפילה של יהודי פשוט, הנאמרת בלב חם. החסידות נתנה משמעות לא רק ללימוד התורה, אלא גם לקיום מצוות של איש פשוט, למעשי צדקה וחסד ולאהבת ישראל.
כל זה נכון, אבל באותה שעה חוללה החסידות מהפך גם בקרב השכבה הלמדנית. דיי לראות מי היו תלמידי הבעש"ט, כדי להבין שסביב הבעש"ט לא הסתופפו יהודים פשוטים בלבד. תלמידי הבעש"ט היו כולם גאוני עולם, צדיקים, שעמדו בדרגה רוחנית גבוהה ביותר. אם דבקו בו, סימן שהבעש"ט העניק להם דבר מה מעבר להרמת רוחם של יהודים פשוטים.
רבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא, מייסד חסידות חב"ד, לא היה יהודי פשוט ועממי. עוד בהיותו נער נודע כגאון אדיר, ובהיותו בחור צעיר כבר התרכזה סביבו חבורת תלמידים איכותית ביותר. מה משך אותו אל החסידות? ברור אפוא שהחסידות הביאה עמה בשורה רוחנית גדולה גם לתלמידי חכמים ולאנשי מעלה.
שכל ועומק
באותה מידה לא נכון להכניס את החסידות לקטגוריה של 'רגש'. אכן, יש בה המון רגש, שמחה, התלהבות, דבקות, אהבה וכו', אבל לא פחות מזה יש בה שכל ועומק רעיוני. תורת החסידות מעניקה מבט פנימי ומעמיק יותר על כל עולמה של היהדות. הסבריה המעמיקים והמופלאים שופכים אור חדש על כל סוגיה בתורה, ונותנים משמעות אחרת לחיי התורה והמצוות.
החסידות נועדה לכל יהודי. היא מאירה את חייו ומאפשרת לו לעבוד את בוראו מתוך הבנה מעמיקה יותר ומתוך שמחה והתלהבות. נשמח אפוא בחג הגאולה י"ט בכסלו ונאחל איש לרעהו בברכה החסידית המקובלת: "חג שמח! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותיחתמו".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
