מערכת COL
|
יום י' כסלו ה׳תשע״ו
22.11.2015
טבריה: חגיגה גדולה לכבוד גמרה של תורה ● גלריה
קהל רב מכל רחבי הארץ השתתף בחגיגת סיום המחזור הל"ד בלימוד הרמב"ם והתחלת המחזור הל"ה בספרי היד החזקה לרמב"ם, בחגיגת הסיום המאורגנת כמיטב המסורת על ידי מטה לימוד הרמב"ם היומי שבצעירי-אגודת-חב"ד בראשות הרב יוסף יצחק אהרונוב, ובשיתוף בית חב"ד טבריה בהנהלת השליח הרב יוסף קרמר ● בחגיגת הסיום נשאו דברים: רבה הראשי של בני ברק הרב משה-יהודה-לייב לנדא, סגן מזכיר בי"ד רבני חב"ד ורב קהילת חב"ד ברחובות הרב מ"מ גלוכובסקי, וראש ישיבת תו"ת מגדל העמק, הרב יצחק גולדברג סיום הרמב"ם
סיום הרמב"ם המרכזי. צילום: "מגה"
קהל רב מכל רחבי הארץ השתתף בחגיגת סיום המחזור הל"ד בלימוד הרמב"ם והתחלת המחזור הל"ה בספרי היד החזקה לרמב"ם, בחגיגת הסיום המאורגנת כמיטב המסורת על ידי מטה לימוד הרמב"ם היומי שבצעירי-אגודת-חב"ד בראשות הרב יוסף יצחק אהרונוב, ובשיתוף בית חב"ד טבריה בהנהלת השליח הרב יוסף קרמר.
הקהל, אנ"ש, תמימים וכן משתתפים רבים מחוץ לחב"ד - משיעורי לימוד הרמב"ם השונים, החלו את חגיגת הסיום ליד ציון הרמב"ם בטבריה.
את האירוע פתח הרב קרמר שברך את הקהל בברכת ברוכים הבאים והדגיש את חשיבות האירוע דווקא בשנה זו, שנת הקהל, וכידוע שהרמב"ם נקרא "מלך" (כראשי התיבות של שלושת מפרשיו הגדולים, "מגיד משנה", "לחם משנה" ו"כסף משנה"), וספרו נכתב - כלשונו בהקדמתו - באופן המתאים ל"קטן כגדול", בדומה להקהל ע"י המלך - הוספת יראת שמים בכל ישראל, גדולים וקטנים.
לאחר מכן כובדו רבנים בלימוד ההלכות האחרונות בהלכות 'מלכים' שבסיום ספר שופטים, הספר האחרון בספרי ה'יד החזקה' לרמב"ם. בין היתר כובדו: הרב שלמה דידי, רב אזורי בקעת הירדן, הרב יוסף חיים רוזנבלט, רב אזורי גליל תחתון, הרב דוד ועקנין, רבה של מנחמיה והרב יוסף יצחק וולוסוב, רבה של רמת ישי.
את ההלכה האחרונה למד עם הקהל רבה של קהילת חב"ד בצפת, הרב מרדכי ביסטריצקי, בנו של הרב לוי ביסטריצקי ע"ה, מי שכיהן כרבה של צפת וחבר בית-דין רבני חב"ד, ושכובד בפתיחת לימוד הרמב"ם שנים ארוכות, מאז היווסדה של תקנת לימוד הרמב"ם. הרב ישעיהו הרצל, רבה של נצרת-עילית, כובד בפתיחת מחזור ל"ה בלימוד הרמב"ם.
לסיום, הזמין הרב קרמר את הציבור לאירוע החגיגי באולם "יד שטרית" בעיר, וכיבד את המשתתפים באמירת "לחיים" (תוך שהוא מזכיר את העובדה המיוחדת שבכמה הזדמנויות הרבי השתמש ב"משקה" שנשלח מהסיומים על הציון וחילקו לציבור בהתוועדויות הקודש). הקהל פצח בריקוד לשמחת התורה במשך זמן ארוך, ולאחר מכן שם פניו למעמד המרכזי.
חגיגת הסיום ברוב עם
השלב השני והמסורתי של החגיגה בשילוב הדרנים ודברי חיזוק על תקנת לימוד הרמב"ם, נערך ברוב עם והאולם היה גדוש עד אפס מקום.
המנחה הוותיק, הרב נפתלי הכהן רוט, מנהל המרכז-חינוכי-חסידותי בי-ם, מקבל את פני הבאים ומעריך בשבחה של העיר טבריה, בהקשר לסיום הרמב"ם, ובהקשר לביאתה משיח וכפי דבריו הידועים של הרבי "שבא אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא".
פותחין בדבר מלכות, ובקריאת דבריו של הרבי על חגיגית הסיום מכובד הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב, יו"ר צאגו"ח ואגו"ח בארה"ק.
הרב אהרונוב מצטט מדבריו של הרבי בשב"ק, פרשת בשלח, תשמ"ו ואומר: "מנהג ישראל (תורה היא) שעושין שמחה לגמרה של תורה, אפילו כשמסיימים מסכת אחת, ועל אחת כמה וכמה כשמסיימים את ספר הרמב"ם, "מקבץ לתורה שבעל-פה כולה." וכבר נהגו ישראל לערוך את ה"סיום" ברבים - "ברוב עם הדרת מלך."..."ויהי רצון שעל-ידי כל הפעולות בקשר ללימוד ספר "יד החזקה" להרמב"ם נזכה לראות בקרוב את היד החזקה אשר עשה משה לעיני כל ישראל".
ראשון הדוברים, היה רבה הראשי של בני ברק, הגאון הגדול הרב משה-יהודה-לייב לנדא. הרב לנדא הפליא בדברי תורה רבים ובין היתר הסביר איך כשלומדים את ספר קורבנות, על העוסק בכך נאמר כאילה העלה עולה, כאילו הקריב חטאת וכו'. אבל, בספר מלכים והלכות הגאולה וביאת המשיח שבו – לא נאמר זאת תורת הגאולה, כי אי-אפשר לדמות מצב של 'כאילו' נגאלנו.
בכלל, הרבי החדיר את הציפיה למשיח, ונתן לנו דוגמא איך מחכים כל יום למשיח. "אם משיח ח"ו לא יגיע, אז נתפלל מנחה או נחלק דולרים לצדקה", כלשונו של הרבי.
סיום הרמב"ם הוא בהלכות גאולה ומשיח. שני הפרקים האחרונים, הלכתא דמשיחא, מורכבים משלושה נושאים: הנהגות במצב של ממתינים לגאולה, הלכות לידע את התורה מה יהיה בזמן הגאולה, והלכות המעוררת את הציפיה והגעגועים.
יש חובה להאמין בביאת המשיח, אבל גם מי שאיננו מצפה בפועל לביאתו, הרי זה כופר!
הדובר הבא היה ראש ישיבת תו"ת מגדל העמק, הרב יצחק גולדברג. הרבגולדברג פתח את המחזור הל"ה, ועיין בהלכה העוסקת ביסוד היסודות ועמוד החוכמות. "לידע שיש שם מצוי ראשון," ציטט הרב. "הרבי מדייק שלא כתוב להאמין אלא לידע, אמונה באופן של ידיעה והבנה. חלק מהאדם."
"יושבים פה תמימים, נוסף לכל המעלות שהרבי מדבר עליהם בלימוד הרמב"ם, יש דבר נוסף: זו התקנה היחידה של הרבי שמעסיקה את כל את השכל והריכוז של הבן אדם. והצעה לחיזוק העניין, היא הקמת מערך של מגידי שיעור ללימוד ג' פרקים של הרמב"ם מקרב הבחורים.
המנחה, הרב רוט מספר על תנופת לימוד ספר המצוות לרמב"ם בעקבות מבצעי לימוד של רשת יוסף צחק, ולבמה עולה תלמיד ת"ת טבריה, שמואל אחיה שטרונגך, המסיים את ספר המצוות כשהוא מלווה במחנכו הרב אביחי יצחק, ומודה לרשת אוהלי יוסף יצחק על חומרי העזר הנפלאים שהם מקבלים ללימוד ההלכות.
מיד לאחר מכן מוזמן לשאת דברים סגן מזכיר בי"ד רבני חב"ד ורב קהילת חב"ד ברחבות, הרב מ"מ גלוכובסקי.
הרב גלוכובסקי מתעכב על מעלת 'הקהל' עם הרמב"ם, ומחדד כי "עצם התקנה של לימוד הרמב"ם, שאותה הרבי נתן בכמה אפנים, זה גופא 'הקהל' של נשים וטף עם אנשים. כי זה כל עניינו של הרבי – להקהיל ולאחד את כלל ישראל".
"כמו שהזכיר הרב גולדברג, הרבי אמר שיש הוראות של הרבי הריי"צ נ"ע ויש תקנות של הרבי הקודם, בהקשר ללימוד חת"ת. תקנה זה מלשון תיקון. העולם זקוק לתיקון הזה, ולימוד הרמב"ם זה התיקון של הדור שלנו".
הרב ממשיך ואומר כי "אנחנו צריכים לקשר את שני הדברים יחד. ובמוצאי שביעית בן דוד בא. הרבי הביא באחת השיחות שכל ימי חייך להביא לימות המשיח, איך אפשר? כי אפילו מחשבה אחת יכולה להכריע את העולם כולו! וכך למעשה ייתכן כי בכל מעשה טוב שהאדם עושה, הוא מתכוון שאולי זו המחשבה טובה המכריעה את הכף.
הרבי דייק זאת מפורשות ואמר נכון שזו גמרא במסכת קידושין, אבל הרמב"ם קבע זאת כהלכה למעשה".
לאחר דבריו של הרב גלוכובסקי, צפה הקהל בסרט מרהיב אודות כתבי הרמב"ם שגם סקר את תהליך התפשטות תקנת הרמב"ם על ידי הרבי בשנים האחרונות לממדים אדירים - באמצעות מאות השיעורים היומיים הפרוסים ברחבי הארץ.
לאחר מכן נאם הרב קוביטשעק, רכז פרוייקט שיעורי הרמב"ם, שסיפר במילים חמות על ההתפתחות העצומה של מעגל לומדי הרמב"ם בשנים האחרונות, באמצעות פרויקט השיעורים. הוא עורר את הקהל על גודל החשיבות שראה הרבי בהתפשטות התקנה לקהלים רחבים, תוך שהוא מצטט דברים נפלאים בנושא משיחות הקודש, ולסיום פנה לקהל בקריאה להרחיב את המעגל באמצעות ייסוד שיעורים חדשים והציג בהרחבה את כלי העזר הרבים העומדים לרשות כל שיעור חדש שייפתח והמלגות המיוחדות למארגני השיעורים.
כמיטב המסורת, הנואם האחרון היה בעל האכסנייא, השליח לעיה"ק טבריה, הרב קרמר. הוא תיאר בהתרגשות את מסורת הסיומים על ציון הרמב"ם, וחשף את יחסו המיוחד של הרבי לאירועים אלו. בנוסף הוא סיפר על פעילות התלמידים השלוחים של הישיבה בטבריה במסירת שיעורי רמב"ם בכל רחבי העיר, וכן את פעולתם לחידוש המנהג שיזם בשעתו הרב ביסטריצקי ז"ל - וזכה ליחס חם מהרבי - לקיים סיומים על ציון הרמב"ם גם בכל סיום של אחד מארבעה עשר ספרי הרמב"ם. הרב קרמר העלה הצעה לרגל "שנת הקהל" להגדיל את הפעולה המיוחדת הזו, בהצטרפות של אנ"ש והתמימים מאזור הצפון ל"סיומים" אלו.
לסיום הודה הרב קרמר למארגני הארוע בצאגו"ח, והזכיר במיוחד את התמסרותו של היו"ר, הרב יוסף-יצחק הכהן אהרונוב במשך כל השנים לקיום האירוע באופן מפואר, תוך שהוא מאחל לו שזכות זו תעמוד לו בכל המצטרך. כמו- כן הודה גם לשאר המארגנים, הרבנים, שד"ב קובעטשיק, יעקב פינסון ולוי וילנקין שטרחו רבות להצלחת האירוע הכל-כך חשוב לרבי.
הקהל, אנ"ש, תמימים וכן משתתפים רבים מחוץ לחב"ד - משיעורי לימוד הרמב"ם השונים, החלו את חגיגת הסיום ליד ציון הרמב"ם בטבריה.
את האירוע פתח הרב קרמר שברך את הקהל בברכת ברוכים הבאים והדגיש את חשיבות האירוע דווקא בשנה זו, שנת הקהל, וכידוע שהרמב"ם נקרא "מלך" (כראשי התיבות של שלושת מפרשיו הגדולים, "מגיד משנה", "לחם משנה" ו"כסף משנה"), וספרו נכתב - כלשונו בהקדמתו - באופן המתאים ל"קטן כגדול", בדומה להקהל ע"י המלך - הוספת יראת שמים בכל ישראל, גדולים וקטנים.
לאחר מכן כובדו רבנים בלימוד ההלכות האחרונות בהלכות 'מלכים' שבסיום ספר שופטים, הספר האחרון בספרי ה'יד החזקה' לרמב"ם. בין היתר כובדו: הרב שלמה דידי, רב אזורי בקעת הירדן, הרב יוסף חיים רוזנבלט, רב אזורי גליל תחתון, הרב דוד ועקנין, רבה של מנחמיה והרב יוסף יצחק וולוסוב, רבה של רמת ישי.
את ההלכה האחרונה למד עם הקהל רבה של קהילת חב"ד בצפת, הרב מרדכי ביסטריצקי, בנו של הרב לוי ביסטריצקי ע"ה, מי שכיהן כרבה של צפת וחבר בית-דין רבני חב"ד, ושכובד בפתיחת לימוד הרמב"ם שנים ארוכות, מאז היווסדה של תקנת לימוד הרמב"ם. הרב ישעיהו הרצל, רבה של נצרת-עילית, כובד בפתיחת מחזור ל"ה בלימוד הרמב"ם.
לסיום, הזמין הרב קרמר את הציבור לאירוע החגיגי באולם "יד שטרית" בעיר, וכיבד את המשתתפים באמירת "לחיים" (תוך שהוא מזכיר את העובדה המיוחדת שבכמה הזדמנויות הרבי השתמש ב"משקה" שנשלח מהסיומים על הציון וחילקו לציבור בהתוועדויות הקודש). הקהל פצח בריקוד לשמחת התורה במשך זמן ארוך, ולאחר מכן שם פניו למעמד המרכזי.
חגיגת הסיום ברוב עם
השלב השני והמסורתי של החגיגה בשילוב הדרנים ודברי חיזוק על תקנת לימוד הרמב"ם, נערך ברוב עם והאולם היה גדוש עד אפס מקום.
המנחה הוותיק, הרב נפתלי הכהן רוט, מנהל המרכז-חינוכי-חסידותי בי-ם, מקבל את פני הבאים ומעריך בשבחה של העיר טבריה, בהקשר לסיום הרמב"ם, ובהקשר לביאתה משיח וכפי דבריו הידועים של הרבי "שבא אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא".
פותחין בדבר מלכות, ובקריאת דבריו של הרבי על חגיגית הסיום מכובד הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב, יו"ר צאגו"ח ואגו"ח בארה"ק.
הרב אהרונוב מצטט מדבריו של הרבי בשב"ק, פרשת בשלח, תשמ"ו ואומר: "מנהג ישראל (תורה היא) שעושין שמחה לגמרה של תורה, אפילו כשמסיימים מסכת אחת, ועל אחת כמה וכמה כשמסיימים את ספר הרמב"ם, "מקבץ לתורה שבעל-פה כולה." וכבר נהגו ישראל לערוך את ה"סיום" ברבים - "ברוב עם הדרת מלך."..."ויהי רצון שעל-ידי כל הפעולות בקשר ללימוד ספר "יד החזקה" להרמב"ם נזכה לראות בקרוב את היד החזקה אשר עשה משה לעיני כל ישראל".
ראשון הדוברים, היה רבה הראשי של בני ברק, הגאון הגדול הרב משה-יהודה-לייב לנדא. הרב לנדא הפליא בדברי תורה רבים ובין היתר הסביר איך כשלומדים את ספר קורבנות, על העוסק בכך נאמר כאילה העלה עולה, כאילו הקריב חטאת וכו'. אבל, בספר מלכים והלכות הגאולה וביאת המשיח שבו – לא נאמר זאת תורת הגאולה, כי אי-אפשר לדמות מצב של 'כאילו' נגאלנו.
בכלל, הרבי החדיר את הציפיה למשיח, ונתן לנו דוגמא איך מחכים כל יום למשיח. "אם משיח ח"ו לא יגיע, אז נתפלל מנחה או נחלק דולרים לצדקה", כלשונו של הרבי.
סיום הרמב"ם הוא בהלכות גאולה ומשיח. שני הפרקים האחרונים, הלכתא דמשיחא, מורכבים משלושה נושאים: הנהגות במצב של ממתינים לגאולה, הלכות לידע את התורה מה יהיה בזמן הגאולה, והלכות המעוררת את הציפיה והגעגועים.
יש חובה להאמין בביאת המשיח, אבל גם מי שאיננו מצפה בפועל לביאתו, הרי זה כופר!
הדובר הבא היה ראש ישיבת תו"ת מגדל העמק, הרב יצחק גולדברג. הרבגולדברג פתח את המחזור הל"ה, ועיין בהלכה העוסקת ביסוד היסודות ועמוד החוכמות. "לידע שיש שם מצוי ראשון," ציטט הרב. "הרבי מדייק שלא כתוב להאמין אלא לידע, אמונה באופן של ידיעה והבנה. חלק מהאדם."
"יושבים פה תמימים, נוסף לכל המעלות שהרבי מדבר עליהם בלימוד הרמב"ם, יש דבר נוסף: זו התקנה היחידה של הרבי שמעסיקה את כל את השכל והריכוז של הבן אדם. והצעה לחיזוק העניין, היא הקמת מערך של מגידי שיעור ללימוד ג' פרקים של הרמב"ם מקרב הבחורים.
המנחה, הרב רוט מספר על תנופת לימוד ספר המצוות לרמב"ם בעקבות מבצעי לימוד של רשת יוסף צחק, ולבמה עולה תלמיד ת"ת טבריה, שמואל אחיה שטרונגך, המסיים את ספר המצוות כשהוא מלווה במחנכו הרב אביחי יצחק, ומודה לרשת אוהלי יוסף יצחק על חומרי העזר הנפלאים שהם מקבלים ללימוד ההלכות.
מיד לאחר מכן מוזמן לשאת דברים סגן מזכיר בי"ד רבני חב"ד ורב קהילת חב"ד ברחבות, הרב מ"מ גלוכובסקי.
הרב גלוכובסקי מתעכב על מעלת 'הקהל' עם הרמב"ם, ומחדד כי "עצם התקנה של לימוד הרמב"ם, שאותה הרבי נתן בכמה אפנים, זה גופא 'הקהל' של נשים וטף עם אנשים. כי זה כל עניינו של הרבי – להקהיל ולאחד את כלל ישראל".
"כמו שהזכיר הרב גולדברג, הרבי אמר שיש הוראות של הרבי הריי"צ נ"ע ויש תקנות של הרבי הקודם, בהקשר ללימוד חת"ת. תקנה זה מלשון תיקון. העולם זקוק לתיקון הזה, ולימוד הרמב"ם זה התיקון של הדור שלנו".
הרב ממשיך ואומר כי "אנחנו צריכים לקשר את שני הדברים יחד. ובמוצאי שביעית בן דוד בא. הרבי הביא באחת השיחות שכל ימי חייך להביא לימות המשיח, איך אפשר? כי אפילו מחשבה אחת יכולה להכריע את העולם כולו! וכך למעשה ייתכן כי בכל מעשה טוב שהאדם עושה, הוא מתכוון שאולי זו המחשבה טובה המכריעה את הכף.
הרבי דייק זאת מפורשות ואמר נכון שזו גמרא במסכת קידושין, אבל הרמב"ם קבע זאת כהלכה למעשה".
לאחר דבריו של הרב גלוכובסקי, צפה הקהל בסרט מרהיב אודות כתבי הרמב"ם שגם סקר את תהליך התפשטות תקנת הרמב"ם על ידי הרבי בשנים האחרונות לממדים אדירים - באמצעות מאות השיעורים היומיים הפרוסים ברחבי הארץ.
לאחר מכן נאם הרב קוביטשעק, רכז פרוייקט שיעורי הרמב"ם, שסיפר במילים חמות על ההתפתחות העצומה של מעגל לומדי הרמב"ם בשנים האחרונות, באמצעות פרויקט השיעורים. הוא עורר את הקהל על גודל החשיבות שראה הרבי בהתפשטות התקנה לקהלים רחבים, תוך שהוא מצטט דברים נפלאים בנושא משיחות הקודש, ולסיום פנה לקהל בקריאה להרחיב את המעגל באמצעות ייסוד שיעורים חדשים והציג בהרחבה את כלי העזר הרבים העומדים לרשות כל שיעור חדש שייפתח והמלגות המיוחדות למארגני השיעורים.
כמיטב המסורת, הנואם האחרון היה בעל האכסנייא, השליח לעיה"ק טבריה, הרב קרמר. הוא תיאר בהתרגשות את מסורת הסיומים על ציון הרמב"ם, וחשף את יחסו המיוחד של הרבי לאירועים אלו. בנוסף הוא סיפר על פעילות התלמידים השלוחים של הישיבה בטבריה במסירת שיעורי רמב"ם בכל רחבי העיר, וכן את פעולתם לחידוש המנהג שיזם בשעתו הרב ביסטריצקי ז"ל - וזכה ליחס חם מהרבי - לקיים סיומים על ציון הרמב"ם גם בכל סיום של אחד מארבעה עשר ספרי הרמב"ם. הרב קרמר העלה הצעה לרגל "שנת הקהל" להגדיל את הפעולה המיוחדת הזו, בהצטרפות של אנ"ש והתמימים מאזור הצפון ל"סיומים" אלו.
לסיום הודה הרב קרמר למארגני הארוע בצאגו"ח, והזכיר במיוחד את התמסרותו של היו"ר, הרב יוסף-יצחק הכהן אהרונוב במשך כל השנים לקיום האירוע באופן מפואר, תוך שהוא מאחל לו שזכות זו תעמוד לו בכל המצטרך. כמו- כן הודה גם לשאר המארגנים, הרבנים, שד"ב קובעטשיק, יעקב פינסון ולוי וילנקין שטרחו רבות להצלחת האירוע הכל-כך חשוב לרבי.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
