מערכת COL | יום ז' כסלו ה׳תשע״ו 19.11.2015

ויצא – ליעקב אבינו היו שוורים? ● הרב אלי וולף

בעבר היה ברור מה הוא "רע" ומה הוא "טוב", הרע היה ניכר, והתשובה של עם ישראל על הרע, היתה ברורה יותר. אבל בגלות זו, גלות בה הרע מוצג כטוב, הרע מוסתר במעטפת כאילו חיובית – אורכת זמן רב מהרגיל ● הרב אלי וולף מגיש 'מעט מן האור' - שיחה מעובדת לפרשת השבוע הרב אלי וולף
ויצא – ליעקב אבינו היו שוורים? ● הרב אלי וולף
תמונה נדירה של הרבי (באדיבות: מכון אבנר)
הרב אלי וולף

אחרי שיעקב אבינו עבד ברעיית צאנו של לבן הארמי במשך עשרים שנה, במהלכן לבן "החליף את משכורתו עשרת מונים" בניסיון לנשל אותו מרכושו, מסכמת התורה את עושרו של יעקב אבינו בפסוק אחד (ל, מג): "ויפרוץ האיש מאוד מאוד, ויהי לו צאן רבות, ושפחות ועבדים, וגמלים וחמורים".

ליעקב היו "צאן רבות", שמשמעו הוא לא רק שהיה לו הרבה צאן, אלא הצאן עצמו היו "רבות", וכפי שרש"י מבאר זאת: "פרות ורבות משאר צאן", הצאן היה איכותי, הוא התרבה יותר מצאן רגיל, ויעקב אבינו מכר אותם "בדמים מרובים", ובכספים אלו הוא רכש עבדים ושפחות, גמלים וחמורים.

לאור פרטים אלו, כאשר מעיינים ומשווים פסוק זה עם המסופר בפרשה הבאה, מתעוררת שאלה:

בפרשת וישלח מספרת התורה שיעקב אבינו עמד לפגוש את עשיו אחיו כשהוא מלא בחשש. משום כך הוא שלח מלאכים אל עשיו וציווה עליהם לומר לו כך (וישלח לב, ה-ו): "כה אמר עבדך יעקב, עם לבן גרתי .. ויהי לי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה, ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך".

פירוט דבריו של יעקב אבינו מעוררים תמיהה כפולה: (א) מנין לו ליעקב "שור", והלא התורה מספרת "ויהי לו צאן רבות, ושפחות ועבדים, וגמלים וחמורים", ואילו "שור" – לא מוזכר בפסוק זה. (ב) והלא ליעקב אבינו היו גם "גמלים", ומדוע בהודעה שהוא שולח לעשיו – הוא כלל לא מזכיר בעל חיים זה.

התמיהה מדוע יעקב לא מזכיר לעשיו שיש לו גמלים, מתחזקת בהתחשב בכך שבהמשך פרשת וישלח, כאשר יעקב שולח "מנחה לעשיו אחיו" - הוא שולח גם "גמלים מיניקות ובניהם שלושים" (שם טז), כך שהוא לא מעלים מעשיו את העובדה שיש לו גמלים, ומדוע הוא לא מזכיר זאת בהודעתו.

*

ההסבר הוא: התורה מתארת רק את פרטי הרכוש שהיה ליעקב שפע רב מהם, אלו המבטאים את "ויפרוץ האיש מאוד מאוד". אולם הדברים הבסיסיים, או אלו שלא היו לו הרבה מהם, היא לא מציינת.

בתחילת הפרשה, כאשר שיעקב אבינו עומד לצאת לחרן, הוא עומד ומתפלל (כח, כ) "אם יהיה אלוקים עמדי .. ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש". אולם כאשר התורה מפרטת שבסופו של דבר יעקב התברך ב"צאן רבות, שפחות ועבדים, חמורים וגמלים" – היא לא מציינת שהיה לו גם "לחם לאכול ובגד ללבוש", כי אין בזה כל חידוש או ברכה יוצאת מגדר הרגיל.

כמו הלחם והבגד, כך גם באשר לשוורים. יעקב אבינו התברך באופן מיוחד ב"צאן רבות", היה לו "גמלים וחמורים" באופן של "ויפרוץ האיש מאוד מאוד", ואת זה מציינת התורה, אבל שוורים – לא היו לו הרבה מעבר למצוי, ולכן התורה לא מציינת זאת.

מה הסיבה להבדל בין שוורים, שלא היו ליעקב אבינו הרבה מהם, לעומת צאן, גמלים וחמורים –

השור, הוא בעל כח רב, שלמה המלך אומר בספר משלי (יד, ד): "ורב תבואות בכח שור", והשימוש העיקרי בשור – הוא לצורך מלאכות הדורשות כח רב, למלאכת החרישה והעבודה בשדות ובכרמים.

אדם המתיישב בקביעות במקום מסויים, ורוכש שם שדות וכרמים – זקוק לשוורים רבים.

לעומת זאת, אדם שיש לו "צאן רבות", אדם שעוסק ברעיית צאן – אינו יכול להתיישב בקביעות בשטח מסויים. לצורך רעיית והאכלת הצאן, עליו לנדוד ממקום למקום. כאשר הצאן מכלים את המרעה בשטח זה, עליו לנדוד איתם לשטח אחר.

"צאן" מבטא את ההיפך הגמור מ"עבודת אדמה". בפרשת בראשית מספרת התורה (ד, ב) "ויהי הבל רועה צאן, וקין היה עובד אדמה", ורש"י מבאר את הסיבה מדוע הבל בחר במקצוע של רעיית צאן – "לפי שנתקללה האדמה, פירש לו מעבודתה".

הסברו של רש"י דורש ביאור, גם אם הבל לא רוצה לעבוד את האדמה, כיון שהיא "נתקללה" – מדוע הוא בחר דווקא ברעיית צאן, והלא ביכולתו לבחור לעצמו כל מקצוע אחר שאינו קשור ישירות לאדמה.

אלא: כל מקצוע אחר, אמנם אינו קשור לאדמה, אבל הוא לא ההיפך הנגדי ממנה. אך רעיית צאן – היא ההיפך המוחלט מעבודת אדמה, היא מסמלת את אי-העיסוק עם הקרקע, את השלילה ממנה.

מסיבה זו, כיון שליעקב אבינו היו "צאן רבות", והוא עסק בעיקר במרעה ולא בעבודת האדמה – לכן לא היו לא שוורים רבים מעבר לצורך המינימלי לצורך "לחם לאכול" לו ולמשפחתו, ומשום כך התורה לא מציינת את מעט השוורים שלו תחת הגדרת הברכה של "ויפרוץ האיש מאוד מאוד".

*

כשיעקב אבינו יוצא לחרן, אמא רבקה אמרה לו (תולדות כז, מד-מה): וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך .. ושלחתי ולקחתיך משם". יעקב אבינו יודע שהוא נמצא בחרן לפרק זמן מוגדר, בכל יום הוא יכול לקבל את ההודעה שעליו לשוב לארץ כנען, הוא כאן רק ל"ימים אחדים" – לכן הוא לא עסק בעבודת האדמה מעבר למינימום ההכרחי, עבודה הקושרת אותו לחרישה וזריעה, המתנה ארוכה עד לקציר וכן הלאה, ולכן לא היו לא שוורים רבים.

אך כאשר הוא שולח הודעה לעשיו – עליו להדגיש את הדברים שיש להם חשיבות ומשמעות בעיניו של עשיו, ולכן הוא פותח ואומר לו "ויהי לי שור וחמור".

עשיו התיישב בקביעות בהר שעיר, עשיו לא עסק ברעיית צאן, הוא התגורר בקביעות בהר שעיר, ומשום כך לשוורים יש משקל חשוב אצלו, ולכן יעקב אבינו אומר לו "ויהי לי שור וחמור", והוא גם שולח לו "פרות ארבעים ופרים עשרה", מאותם מעט השוורים והפרות שהיו ברשותו.

*

השימוש ב"גמלים", נועד לנסיעות ארוכות. הגמלים יש להם יכולת משא, הם הולכים במהירות, וכאשר יש צורך במסע ארוך – משתמשים בגמלים.

כאשר אליעזר יוצא לארם נהריים, הוא לוקח איתו "עשרה גמלים מגמלי אדוניו" (חיי שרה כד, י), גם כאשר יעקב יוצא מחרן בדרכו חזרה לארץ כנען, מספרת התורה (כנזכר בפתיחת השיחה): "ויקח יעקב, וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים". גמל הוא כלי התחבורה המיועד למסעות ארוכים.

כך שכיון שעשיו יודע שיעקב אחיו מגיע ממרחקים, אין כל צורך שיעקב יספר לו שיש ברשותו גמלים, עשיו מבין זאת מעצמו, ולכן יעקב שולח לו הודעה רק על "ויהי לי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה".

לאמיתו של דבר, לעשיו כמעט ואין צורך בגמלים. עשיו הרי התיישב בקביעות בהר שעיר, הוא לא איש של מסעות, כך שאין לו צורך בבעל-חי בעל תכונה זו.

אך כיון שגם אדם של התיישבות-קבע, נזקק לעיתים לנסיעה ארוכה, לכן יעקב אבינו שיגר לו גם גמלים, למקרה ויהיה לעשיו צורך בזה. אבל מספרם של הגמלים ביחס ליתר בעלי החיים שהוא שולח לו – הינו הקטן ביותר, כי לעשיו כמעט ואין צורך בהם. עשיו צריך בעיקר שוורים, לא גמלים.

*

ליעקב היה כמה סוגי בעלי חיים: "צאן", "חמורים" וגם "גמלים". צאן, שהוא בעל חי כשר – מסמל עבודה בתחום הקדושה. "חמור", שהינו בעל חי טמא – מסמל את בירור העולם שמחוץ לתחום הקדושה. אולם "גמל" – הבירור שלו קשה יותר מן החמור. לגמל יש סימן טהרה אחד, הוא "מעלה גרה", כך שניתן לטעות בו שמא הוא לא טמא. סימן הטהרה שלו, עלול להטעות את האדם.

ההתמודדות עם "מתחזים", קשה יותר מאשר עם אלו שכוונתם השלילית ניכרת מיד. יעקב התמודד גם מול לבן וגם מול עשיו. אך עשיו, שהרוע שלו היה גלוי - הפגישה שלו עם יעקב היתה קצרה, ההתמודדות של הטוב מול הרע, היתה ברורה ולכן היא לא ארכה זמן רב. אולם לבן, שהוא "ארמי" מלשון "רמאי" – העבודה איתו מורכבת יותר, יעקב שהה בביתו עשרים שנה עד שהוא גמר לגלות ולברר את הרוע הטמון ומסתתר בלבן.

יעקב אומר לעשיו "עם לבן גרתי, ותרי"ג מצוות שמרתי". התעסקתי עם אנשים קשים ממך, והצלחתי.

בשל סיבה זו, הגלויות הקודמות של עם ישראל, היו קצרות מזו האחרונה. בעבר היה ברור מה הוא "רע" ומה הוא "טוב", הרע היה ניכר, והתשובה של עם ישראל על הרע, היתה ברורה יותר. אבל בגלות זו, גלות בה הרע מוצג כטוב, הרע מוסתר במעטפת כאילו חיובית – אורכת זמן רב מהרגיל.

יעזור ה' שנזכה בקרוב ל"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", כל סוג של טומאה, בגאולה השלמה.

(מתוך שיחת שבת ויצא תש"מ)
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.