מערכת COL
|
יום ז' כסלו ה׳תשע״ו
19.11.2015
כך הגיע הרב בוימלגרין לליובאוויטש ● הבן והחתן מספרים
ביום שלישי הלך לעולמו איש החסד הרב מרדכי-דוד בוימלגרין ע"ה בגיל 93 ● המנוח זכה ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' שהיתה בזמנו באוטווצק, ניצל בגפו מהתופת, והקים בית של תורה וחסידות ● יבדלח"ט חתנו, הרב ארי חיטריק מספר ל-COL על דמותו של המנוח כשבהמשך השיחה מצטרף גם בנו ר' שעיה בוימלגרין שמשתף בשביב מעניין ● מגזין שישי הרב מרדכי-דוד בוימלגרין ע"ה
הרב מרדכי-דוד בוימלגרין עה
משה בן חיים
ביום שלישי השבוע, הלך לעולמו איש החסד הרב מרדכי-דוד בוימלגרין ע"ה בגיל 93. המנוח זכה ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' שהיתה בזמנו באוטווצק, ניצל בגפו מהתופת, והקים בית של תורה וחסידות. יבדלח"ט חתנו, הרב ארי חיטריק, מספר שביבים על חייו. במהלך השיחה מצטרף גם בנו ר' שעיה בוימלגרין.
איך הגיע המנוח לליובאוויטש?
חתנו, יבדלחט"א הרב ארי חיטריק: "הוא נולד למשפחה לא חב"דית והלך ללמוד במכינה של ישיבת 'חכמי לובלין' המפורסמת לפני השואה. פעם נסע עם הוריו לאוטווצק, שם חלה במקצת. אביו, הציע לו ללמוד בישיבה של 'ליובאוויטש' ששכנה שם באותה עת. הוא החל ללמוד שם ומצא חן בעיניו דרכי החסידות, והשאר היסטוריה.
"המנוח היה מתמיד גדול, ידע את הג' בבות בע"פ (בבא קמא, בבא מציעא, ובבא בתרא). כשפרצה המלחמה, הוא חזר לעיר הולדתו.
"דבר מעניין: כשפרצה המלחמה, הנאצים כבשו את האיזור. קומץ תלמידים ברח ל'ראדום', שם המשיכה הישיבה לפעול. ביניהם היו גדולי החסידים והמשפיעים. אביו מימן - על פי עדויות - את קיומה של הישיבה, למרות שלא היה חסיד חב"ד. כך נודע לנו במשפחה".
משואה לתקומה
הבחור מרדכי-דוד בומילגרין, היה היחיד ששרך את התופת. שאר התלמידים שהיו בישיבה בראדום – ניספו הי"ד.
לאחר מכן נלקח מרדכי-דוד למחנה כפייה ועבודת פרך, וכשרד בניסי ניסים את המלחמה הארורה, חזר לביתו, ונודע לו שהוא נשאר ממש לבד. כל משפחתו נספתה הי"ד.
מרדכי-דוד בומילגרין עלה לארץ אחרי המלחמה, והשתקע עם אשתו בפתח תקווה. בשנים הראשונות עבד למחייתו בבית המשפט לנוער.
הרב שעי' בוימלגרין שיחי', בנו של ר' מרדכי דוד ע"ה, מצטרף לשיחה: "אבא ע"ה השתתף כחייל במלחמת השחרור ולחם בגבול הצפון. ר"ל נפל פגז שהרג 15 חיילים והמפקד החליט לעודד את החיילים ושלח אותם הביתה ל-24 שעות. רק שההחלטה נפלה בשבת וכך אבא לא יכל כמובן לנסוע, ונשאר בשבת בבסיס".
"היה מעמודי התווך של בית הכנסת חב"ד בפתח תקווה, ועסק במעשי חסד ועזרה לנזקקים", מספר הרב ארי חיטריק. "פעם סיפר לי שעזר לעני בכל הוצאות החתונה. שאלתי אותו: עד כמה עני היה? והוא ענה: 'שאלתי את החתן: איך הגעת לחתונה? הוא סיפר שהגיע באוטובוס, לא היה לו אפילו כסף למונית'.
"השווער שלי תמיד למד ולא שכח את לימודו גם לעת זקנתו. רק לפני שבועיים ישבנו ולמדנו יחד גמרא בעיון. הוא עבר על הש"ס כמה וכמה פעמים, מעולם לא הפסיק ללמוד".
"מעולם לא הפסיק ללמוד". הרב מרדכי-דוד בוימלגרין ע"ה
היה גם סיפור מעניין עם הרבי שקשור לחתנו שיחי' הרב חיטריק: "נהייתי חתן במהלך שנת תשל"ח. אחרי תשרי הפסיקו להיכנס ל'יחידות' והרבי היה מתפלל למעלה, בזאל הקטן, בגלל מצב בריאותו.
"אחרי פסח הרבי ישב על כיסא בחדרו והקהל עבר בזריזות. השווער שלי, הרב מרדכי-דוד בומילגרין, עבר ליד הרבי ואז הרבי סימן שיעצור. 'מזל טוב על השידוך', אמר לו הרבי. השווער היה ממש בהלם, כחודש לפני כן השידוך יצא לפועל".
מסכם הרב ארי חיטריק: "הרב בוימלגרין היה אדם ממש עדין נפש שעשה הרבה מעשי חסד".
יהי זכרו ברוך.
ביום שלישי השבוע, הלך לעולמו איש החסד הרב מרדכי-דוד בוימלגרין ע"ה בגיל 93. המנוח זכה ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' שהיתה בזמנו באוטווצק, ניצל בגפו מהתופת, והקים בית של תורה וחסידות. יבדלח"ט חתנו, הרב ארי חיטריק, מספר שביבים על חייו. במהלך השיחה מצטרף גם בנו ר' שעיה בוימלגרין.
איך הגיע המנוח לליובאוויטש?
חתנו, יבדלחט"א הרב ארי חיטריק: "הוא נולד למשפחה לא חב"דית והלך ללמוד במכינה של ישיבת 'חכמי לובלין' המפורסמת לפני השואה. פעם נסע עם הוריו לאוטווצק, שם חלה במקצת. אביו, הציע לו ללמוד בישיבה של 'ליובאוויטש' ששכנה שם באותה עת. הוא החל ללמוד שם ומצא חן בעיניו דרכי החסידות, והשאר היסטוריה.
"המנוח היה מתמיד גדול, ידע את הג' בבות בע"פ (בבא קמא, בבא מציעא, ובבא בתרא). כשפרצה המלחמה, הוא חזר לעיר הולדתו.
"דבר מעניין: כשפרצה המלחמה, הנאצים כבשו את האיזור. קומץ תלמידים ברח ל'ראדום', שם המשיכה הישיבה לפעול. ביניהם היו גדולי החסידים והמשפיעים. אביו מימן - על פי עדויות - את קיומה של הישיבה, למרות שלא היה חסיד חב"ד. כך נודע לנו במשפחה".
משואה לתקומה
הבחור מרדכי-דוד בומילגרין, היה היחיד ששרך את התופת. שאר התלמידים שהיו בישיבה בראדום – ניספו הי"ד.
לאחר מכן נלקח מרדכי-דוד למחנה כפייה ועבודת פרך, וכשרד בניסי ניסים את המלחמה הארורה, חזר לביתו, ונודע לו שהוא נשאר ממש לבד. כל משפחתו נספתה הי"ד.
מרדכי-דוד בומילגרין עלה לארץ אחרי המלחמה, והשתקע עם אשתו בפתח תקווה. בשנים הראשונות עבד למחייתו בבית המשפט לנוער.
הרב שעי' בוימלגרין שיחי', בנו של ר' מרדכי דוד ע"ה, מצטרף לשיחה: "אבא ע"ה השתתף כחייל במלחמת השחרור ולחם בגבול הצפון. ר"ל נפל פגז שהרג 15 חיילים והמפקד החליט לעודד את החיילים ושלח אותם הביתה ל-24 שעות. רק שההחלטה נפלה בשבת וכך אבא לא יכל כמובן לנסוע, ונשאר בשבת בבסיס".
"היה מעמודי התווך של בית הכנסת חב"ד בפתח תקווה, ועסק במעשי חסד ועזרה לנזקקים", מספר הרב ארי חיטריק. "פעם סיפר לי שעזר לעני בכל הוצאות החתונה. שאלתי אותו: עד כמה עני היה? והוא ענה: 'שאלתי את החתן: איך הגעת לחתונה? הוא סיפר שהגיע באוטובוס, לא היה לו אפילו כסף למונית'.
"השווער שלי תמיד למד ולא שכח את לימודו גם לעת זקנתו. רק לפני שבועיים ישבנו ולמדנו יחד גמרא בעיון. הוא עבר על הש"ס כמה וכמה פעמים, מעולם לא הפסיק ללמוד".
"מעולם לא הפסיק ללמוד". הרב מרדכי-דוד בוימלגרין ע"ה
היה גם סיפור מעניין עם הרבי שקשור לחתנו שיחי' הרב חיטריק: "נהייתי חתן במהלך שנת תשל"ח. אחרי תשרי הפסיקו להיכנס ל'יחידות' והרבי היה מתפלל למעלה, בזאל הקטן, בגלל מצב בריאותו.
"אחרי פסח הרבי ישב על כיסא בחדרו והקהל עבר בזריזות. השווער שלי, הרב מרדכי-דוד בומילגרין, עבר ליד הרבי ואז הרבי סימן שיעצור. 'מזל טוב על השידוך', אמר לו הרבי. השווער היה ממש בהלם, כחודש לפני כן השידוך יצא לפועל".
מסכם הרב ארי חיטריק: "הרב בוימלגרין היה אדם ממש עדין נפש שעשה הרבה מעשי חסד".
יהי זכרו ברוך.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
