מערכת COL
|
יום ל' חשוון ה׳תשע״ו
12.11.2015
קרוב ל-100 כתבות על הכינוס: מאחורי הקלעים של הסיקור
אחרי שבוע של "גל פתוח" ב-COL היישר מכינוס השלוחים העולמי, הגיע שלב הסיכומים: קרוב ל-100 כתבות פורסמו בערוץ המיוחד שלנו מאת הצוות המורחב ששיגרנו לניו-יורק ● רגע אחרי בנתב"ג, ביקשנו לשמוע מהרצל קוסאשוילי, חבר המערכת, חוויות מהכינוס העולמי וגם על מאחורי הקלעים ● וגם: מי צילם את התמונה של מוישי בתא הטייס? ● מגזין שישי מאחורי הקלעים של הסיקור ● כינוס השלוחים תשע"ו: הדיווחים, הגלריות, הקליפים הבלעדיים. כנסו לערוץ
צות האתר בכינוס השלוחים, בפעולה
משה בן-חיים
אחרי שבוע רציף של "גל פתוח" היישר מכינוס השלוחים העולמי, הגיע שלב הסיכומים. קרוב ל-100 כתבות פורסמו במהלך השבוע האחרון על כינוס השלוחים - דיווחים, גלריות וכתבות וידאו מיוחדות מאת צוות האתר בכינוס: הרצל קוסאושילי, שלמה-חיים ריבקין, שניאור שיף וברוך עזאגווי.
רגע אחרי שנחת מהמטוס בנמל התעופה בן-גוריון, ביקשנו לשמוע מהרצל חוויות מהכינוס וגם על מאחורי הקלעים.
הכינוס השנה היה שונה ומיוחד יותר משנים אחרות?
"בהיבט הכללי של הכינוס ראיתי למעשה קהל שלוחים גדול יותר. התמונה הייתה צפופה – יותר מאי-פעם ולקח זמן רב 'לסדר' אותה. האמת, בכל שנה זה מפתיע אותי מחדש לטובה, בסדר ובאירגון המופתי.
"מבחינה מקצועית, הסיקור בעיני, היה גם מיוחד מאוד השנה, כאחד שמלווה את הכינוס מזה כמה שנים. שלמה-חיים ריבקין נתן פן ייחודי עם הקליפים המדוברים ושאר הצלמים שנתנו את המיטב בגלריות המרהיבות. קיבלתי תגובות רבות משלוחים שלא זוכרים כזה סיקור, שריגש אותם ואת משפחותיהם, שנשארו בבית, 'מאחור'.
"יש לציין כי השנה שמנו פחות דגש על ראיונות אישיים והתמקדנו בראיונות קצרים. עיקר הדגש היה על הסיקור, התמונות וכתבות הוידאו. צוות הצלמים עבד מבוקר ועד לילה כדי לסקר ולתת את התמונה החגיגית הצבעונית והמלאה. כל כך הרבה עיניים נשואות למעמד הזה והשתדלנו ככל יכולתינו בס"ד להביא תמונה אמיתית של מה שקורה".
הלוגיסטיקה בשטח
ספר על ההתארגנות בשטח.
"אספר על מה שהתרחש ביום שישי בפ"נ הכללי באוהל. זו היתה משימה לא קלה, מתחם יחסית קטן ואלפי איש. צריך למקם מצלמות במיקום מתאים, להגיע מוקדם מאוד לפני כולם ולהיערך מראש.
"בנוסף, הפעם היתה מצלמת הרחף והיה צריך לתרגל אותה 'על חי'. כמו כן, לצילומי הרחף ממרחק גדול, חשובה מאוד הראות. ב"ה, מזג האוויר הפתיע אותנו לטובה, ויצאו צילומים מרהיבים".
שלמה חיים ריבקין (משמאל), מפעיל את הרחפן המיוחד.. מימין למטה: הצלם שניאור שיף עם המצלמה
כמו שציינת, סיקרת כמה שנים את הכינוס. מה בכל זאת הפתיע אותך?
"ההפתעה מבחינתי הייתה כשהגענו לשדה התעופה ולא ידענו שנהיה בטיסה יחד עם מוישי הולצברג. רק כשהגענו לבית חב"ד בנמל התעופה והתפללנו שם שחרית, זה נודע לנו. כתבת הוידאו עליו בכלל לא הייתה בתכנון... כל דבר תכננו מראש, כל אחד ידע את תפקידיו והנה כאן זה היה ספונטאני לגמרי.
"ביקשנו מהסבא והסבתא של מוישי אישור לצלם אותו. בהתחלה הם התקשו לאשר לנו, כדי לא להקשות על הילד. לבסוף הם נעתרו, בהסכמתו כמובן. מיד כשנחתנו בניו יורק התלווינו אליהם לנסיעה לאוהל והנצחנו את הפגישה המרגשת עם הסבא מהצד השני, הרב הולצברג. כך יצאה לאור קליפ וידאו שריגש רבבות ונגע בלבבות, עם סעייתא דשמיא מאוד גדולה. מוישי שיתף פעולה בצורה מעוררת התפעלות".
אם מדברים על הטיסה עם מוישי, מה הסיפור מאחורי התמונה שלו בתא הטייס?
"שצוות האוויר במטוס הבין שמוישי נמצא במטוס, מנהל הטיסה ביקש אישור מיוחד להכניס אותו לתא הטייס כמחווה מיוחדת. כידוע, מסיבות בטחוניות אף אחד לא נכנס לתא הטייס זולת הצוות עצמו. כשביקשנו לצלם אותו בתא הטייס, הם סירבו בתוקף, משום שאף צלם לא מורשה להיכנס. נחשו מי צילם לבסוף את התמונה? הטייס בעצמו"...
היה ראיון שהפתיע אותך במהלך הכינוס?
"ביום הסדנאות, באולם ה'ארמורי' הענק, ראיתי את רבה של רוסיה הרב לאזאר משוחח עם המרצה הנודע הרב סיימון ג'ייקובסון. ניגשתי אליהם באופן ספונטאני, עם שאלה שכל הזמן 'ניקרה' אצלי: 'מה מרגש אותכם, בכל פעם מחדש?'. מהרב ג'ייקובסון, כמרצה מפורסם וידוע, ציפיתי לתשובה מלומדת ומנומקת.
"הופתעתי מהתשובה שענה לי, כשאמר בפשטות: 'החכם מכולם, זה הרבי. ואנחנו צריכים להתחבר לחכמה הזו. הרבי היה מעיין נובע, וכל הזמן יש לנו מה ללמוד'. זה מאוד הפתיע אותי, שנקודת ההסתכלות שלו היא דווקא נקודה פנימית וחסידית, פשוטה ואמיתית שכזו".
הרצל מראיין את אורי רווח. למעלה: עם יוסי ריבקין בחדר המצב המאולתר
אלו תגובות קיבלת?
"קיבלתי יחד עם כל הצוות, תגובות רבות. היה משהו שממש חימם לי את הלב: היה זה כשניצלתי איזו הפוגה בכל רצף האירועים, ויצאתי לחנות בשכונת קראון-הייטס לקנות משהו. לפתע ניגש אלי בחנות שליח מאה"ק, ואמר: 'אני רוצה להודות לך בשם בני משפחתי. נתתם למשפחתי את ההזדמנות לראות איך נראה כינוס השלוחים, הם חוו את החוויה ממש יחד איתי".
סיכום של הכינוס, 'מהצד השני של המיקרופון'?
"כשהסתובבתי ביום הסנדאות ב'ארמורי' הענק, שהכיל את כל השלוחים, ישבו סביב שולחנות וכיבוד קל שלוחים מכל קצוות תבל ושוחחו ביניהם. יכולת לראות שליח וותיק מארה"ב, מדבר עם שליח צעיר באוניברסיטה באנגליה. הם היו שקועים ב'שיחת חולין'. מה היתה שיחת החולין שלהם? הם החליפו רעיונות וחלקו ביניהם צורות פעילות מתאימות, איך ללמוד מנסיון האחד משל השני.
"השתדלנו להביא תמונה אמיתית". הרצל בפעולה
"תוך כדי שאני שומע את הדו-שיח ליד אחד השולחנות, הבנתי שהם כאן לא רק בגלל תחושת השליחות, אלא שיש כאן משהו שמחבר. יש כאן חלוקת ידע אדיר ושיתוף פעולה רעיוני, סוג של 'סיעור מוחות'. כולם מתחברים יחד סביב רעיון השליחות.
"שיחות החולין לא היו 'מה שלומך?', אלא בא נעשה כך וכך, קח טלפון ונחליף אינפורמציה פרקטית, מתרגמים הכל למעשה. מבחינתי, התובנה הזו, ה'למעשה', זה מה שאני לוקח משם".
אחרי שבוע רציף של "גל פתוח" היישר מכינוס השלוחים העולמי, הגיע שלב הסיכומים. קרוב ל-100 כתבות פורסמו במהלך השבוע האחרון על כינוס השלוחים - דיווחים, גלריות וכתבות וידאו מיוחדות מאת צוות האתר בכינוס: הרצל קוסאושילי, שלמה-חיים ריבקין, שניאור שיף וברוך עזאגווי.
רגע אחרי שנחת מהמטוס בנמל התעופה בן-גוריון, ביקשנו לשמוע מהרצל חוויות מהכינוס וגם על מאחורי הקלעים.
הכינוס השנה היה שונה ומיוחד יותר משנים אחרות?
"בהיבט הכללי של הכינוס ראיתי למעשה קהל שלוחים גדול יותר. התמונה הייתה צפופה – יותר מאי-פעם ולקח זמן רב 'לסדר' אותה. האמת, בכל שנה זה מפתיע אותי מחדש לטובה, בסדר ובאירגון המופתי.
"מבחינה מקצועית, הסיקור בעיני, היה גם מיוחד מאוד השנה, כאחד שמלווה את הכינוס מזה כמה שנים. שלמה-חיים ריבקין נתן פן ייחודי עם הקליפים המדוברים ושאר הצלמים שנתנו את המיטב בגלריות המרהיבות. קיבלתי תגובות רבות משלוחים שלא זוכרים כזה סיקור, שריגש אותם ואת משפחותיהם, שנשארו בבית, 'מאחור'.
"יש לציין כי השנה שמנו פחות דגש על ראיונות אישיים והתמקדנו בראיונות קצרים. עיקר הדגש היה על הסיקור, התמונות וכתבות הוידאו. צוות הצלמים עבד מבוקר ועד לילה כדי לסקר ולתת את התמונה החגיגית הצבעונית והמלאה. כל כך הרבה עיניים נשואות למעמד הזה והשתדלנו ככל יכולתינו בס"ד להביא תמונה אמיתית של מה שקורה".
הלוגיסטיקה בשטח
ספר על ההתארגנות בשטח.
"אספר על מה שהתרחש ביום שישי בפ"נ הכללי באוהל. זו היתה משימה לא קלה, מתחם יחסית קטן ואלפי איש. צריך למקם מצלמות במיקום מתאים, להגיע מוקדם מאוד לפני כולם ולהיערך מראש.
"בנוסף, הפעם היתה מצלמת הרחף והיה צריך לתרגל אותה 'על חי'. כמו כן, לצילומי הרחף ממרחק גדול, חשובה מאוד הראות. ב"ה, מזג האוויר הפתיע אותנו לטובה, ויצאו צילומים מרהיבים".
שלמה חיים ריבקין (משמאל), מפעיל את הרחפן המיוחד.. מימין למטה: הצלם שניאור שיף עם המצלמה
כמו שציינת, סיקרת כמה שנים את הכינוס. מה בכל זאת הפתיע אותך?
"ההפתעה מבחינתי הייתה כשהגענו לשדה התעופה ולא ידענו שנהיה בטיסה יחד עם מוישי הולצברג. רק כשהגענו לבית חב"ד בנמל התעופה והתפללנו שם שחרית, זה נודע לנו. כתבת הוידאו עליו בכלל לא הייתה בתכנון... כל דבר תכננו מראש, כל אחד ידע את תפקידיו והנה כאן זה היה ספונטאני לגמרי.
"ביקשנו מהסבא והסבתא של מוישי אישור לצלם אותו. בהתחלה הם התקשו לאשר לנו, כדי לא להקשות על הילד. לבסוף הם נעתרו, בהסכמתו כמובן. מיד כשנחתנו בניו יורק התלווינו אליהם לנסיעה לאוהל והנצחנו את הפגישה המרגשת עם הסבא מהצד השני, הרב הולצברג. כך יצאה לאור קליפ וידאו שריגש רבבות ונגע בלבבות, עם סעייתא דשמיא מאוד גדולה. מוישי שיתף פעולה בצורה מעוררת התפעלות".
אם מדברים על הטיסה עם מוישי, מה הסיפור מאחורי התמונה שלו בתא הטייס?
"שצוות האוויר במטוס הבין שמוישי נמצא במטוס, מנהל הטיסה ביקש אישור מיוחד להכניס אותו לתא הטייס כמחווה מיוחדת. כידוע, מסיבות בטחוניות אף אחד לא נכנס לתא הטייס זולת הצוות עצמו. כשביקשנו לצלם אותו בתא הטייס, הם סירבו בתוקף, משום שאף צלם לא מורשה להיכנס. נחשו מי צילם לבסוף את התמונה? הטייס בעצמו"...
היה ראיון שהפתיע אותך במהלך הכינוס?
"ביום הסדנאות, באולם ה'ארמורי' הענק, ראיתי את רבה של רוסיה הרב לאזאר משוחח עם המרצה הנודע הרב סיימון ג'ייקובסון. ניגשתי אליהם באופן ספונטאני, עם שאלה שכל הזמן 'ניקרה' אצלי: 'מה מרגש אותכם, בכל פעם מחדש?'. מהרב ג'ייקובסון, כמרצה מפורסם וידוע, ציפיתי לתשובה מלומדת ומנומקת.
"הופתעתי מהתשובה שענה לי, כשאמר בפשטות: 'החכם מכולם, זה הרבי. ואנחנו צריכים להתחבר לחכמה הזו. הרבי היה מעיין נובע, וכל הזמן יש לנו מה ללמוד'. זה מאוד הפתיע אותי, שנקודת ההסתכלות שלו היא דווקא נקודה פנימית וחסידית, פשוטה ואמיתית שכזו".
הרצל מראיין את אורי רווח. למעלה: עם יוסי ריבקין בחדר המצב המאולתר
אלו תגובות קיבלת?
"קיבלתי יחד עם כל הצוות, תגובות רבות. היה משהו שממש חימם לי את הלב: היה זה כשניצלתי איזו הפוגה בכל רצף האירועים, ויצאתי לחנות בשכונת קראון-הייטס לקנות משהו. לפתע ניגש אלי בחנות שליח מאה"ק, ואמר: 'אני רוצה להודות לך בשם בני משפחתי. נתתם למשפחתי את ההזדמנות לראות איך נראה כינוס השלוחים, הם חוו את החוויה ממש יחד איתי".
סיכום של הכינוס, 'מהצד השני של המיקרופון'?
"כשהסתובבתי ביום הסנדאות ב'ארמורי' הענק, שהכיל את כל השלוחים, ישבו סביב שולחנות וכיבוד קל שלוחים מכל קצוות תבל ושוחחו ביניהם. יכולת לראות שליח וותיק מארה"ב, מדבר עם שליח צעיר באוניברסיטה באנגליה. הם היו שקועים ב'שיחת חולין'. מה היתה שיחת החולין שלהם? הם החליפו רעיונות וחלקו ביניהם צורות פעילות מתאימות, איך ללמוד מנסיון האחד משל השני.
"השתדלנו להביא תמונה אמיתית". הרצל בפעולה
"תוך כדי שאני שומע את הדו-שיח ליד אחד השולחנות, הבנתי שהם כאן לא רק בגלל תחושת השליחות, אלא שיש כאן משהו שמחבר. יש כאן חלוקת ידע אדיר ושיתוף פעולה רעיוני, סוג של 'סיעור מוחות'. כולם מתחברים יחד סביב רעיון השליחות.
"שיחות החולין לא היו 'מה שלומך?', אלא בא נעשה כך וכך, קח טלפון ונחליף אינפורמציה פרקטית, מתרגמים הכל למעשה. מבחינתי, התובנה הזו, ה'למעשה', זה מה שאני לוקח משם".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
