הרב מאיר אליטוב

שלושה אנשים זכו ותפילתם נענתה מיד; אליעזר, משה ושלמה. באליעזר עבד אברהם נאמר: "ויהי הוא טרם כילה לדבר והנה רבקה יוצאת...כו'". במשה נאמר: "ויהי ככלותו לדבר ותבקע האדמה וגו'. ובשלמה נאמר "וככלות שלמה להתפלל אל ה' והאש ירדה מן השמים כו'".

עצם ההשוואה בין אליעזר עבד אברהם למשה ושלמה, היא הקושי הבולט במדרש, שהרי לא יתכן שאליעזר העבד עמד בדרגתם של משה רבנו ושלמה המלך.

יתירה מכך, מצינו במפרשים שתפילתו של אליעזר נענתה עוד לפני תפילותיהם של משה ושלמה שהרי הם נענו ככלותם לדבר ואליעזר נענה עוד טרם כילה לדבר.

מסביר הרבי, שמעלת תפילתו של אליעזר אינה באיש המתפלל אלא בנושא עליו ביקש בתפילתו כי הנושא עליו התפלל אליעזר נעלה יותר מהעניינים עליהם התפללו משה ושלמה ולכן נענה עוד לפניהם.

בהל' תשובה מציין הרמב"ם לשתי דרגות במעלת בעל התשובה:

האחת: ש"פעם היה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק...כו' והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד".

והשניה: שאינו רק ידיד וקרוב אלא אף "מודבק בשכינה... צועק ונענה מיד". זה הצועק ונענה מיד, זוכה לכך בגלל דביקותו בשכינה ומכיון שהוא והשכינה דבר אחד הם, אין שום שהות במילוי בקשתו.

אבל זה שהוא אהוב ונחמד קרוב וידיד, אינו דבר אחד עם השכינה ולכן תפילתו מתקבלת לאחר זמן בדיוק כמו שנדרשת שהות זמן להעברת דבר מרשות לרשות.

ההבדל הנ"ל אינו רק בין אנשים אלא גם בין הנושאים עליהם מתפללים ומבקשים, וכשמבקשים עניין שהוא דבר אחד עם השכינה ממש, אז מילוי הבקשה בא מיד. משה התפלל על גילוי השכינה להוכחת מעמדו כנביא ושליח ה' - "כי ה' שלחני לעשות כו'", אלא שגילוי האלוקות המתגלה בנביא הוא לא משום שהוא דבר אחד עם השכינה ממש, ולכן נמצא הנביא במצב שונה לפני הנבואה, בעת ההתנבאות, ואחריה.

כך גם שלמה התפלל על גילוי השכינה בבית המקדש וביקש שהקב"ה ישרה שכינתו "על הבית הזה.." אלא שגם בבית המקדש כיון שמדובר בגילוי השכינה הרי שכפי הנראה לעיני בשר יתכנו שינויים בגילוי השכינה שבו, כמו בבית שני שהיו חסרים בו כמה דברים ובוודאי בזמן החורבן.

בנוגע לתפילתו של אליעזר המפורטת בתורה באריכות, אמרו חז"ל: "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים" ומוסבר בחסידות שהפעם הראשונה בה מצינו דוגמתו של מתן תורה היא בנישואי יצחק ורבקה. כי הרי עניינו של מתן תורה הוא ש"העליונים ירדו לתחתונים..כו'" כי ניתן הכח בתורה הקדושה שהיא חכמתו ורצונו של הקב"ה לרדת לעולם הזה הנמוך ולהעלותו לקדושה.

זהו ממש תוכנם של נישואי יצחק ורבקה, שהרי יצחק היה בנו של אברהם אחר שנימול, והוא עצמו נימול לשמונה ובנוסף, היה כבר במעלת עולה תמימה אחרי העקידה עד כדי כך שאסור היה לו לצאת מא"י. והנה יצחק עם כל מעלותיו לוקח אשה מארם נהריים מקום של עבודת אלילים וממשפחת בתואל ולבן הידועים בשפלות הנהגתם.

זהו המהלך הגדול שעל היתכנותו בכלל, התפלל אליעזר מהלך ירידת העליון והנעלה להעלות ולברר את התחתון והשפל ומכיון ש"אורייתא וקודשה ובריך הוא כולא חד" הרי שכל המתפלל על התורה מתפלל בעצם על השכינה עצמה.

זהו סוד תוכנו של מאמר חז"ל "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים":

אליעזר בתפילתו ביקש על עניין מהותי ויסודי בתורה שהיא עצמה "כולא חד" עם הקב"ה ומכיון שביקש לא רק על עניין המאוחד עם הקב"ה (שאחרי הכל הוא והקב"ה הם שני דברים כשני דברים המחוברים) אלא על התורה שהיא עצמה אחד ממש עם הקב"ה, לכן נענה מיד.

(על פי לקו"ש חלק כ' ע' 91 )

.