מערכת COL
|
יום כ"ג חשוון ה׳תשע״ו
05.11.2015
לפתע כינוס השלוחים קיבל פרופורציה אחרת... ● טור מיוחד
עם גיסי השליח היקר ומחיה הנשמות של נשר, הרב שמחה ליפסקר, מתרוממים כולם, כל מאתיים וארבע הנשמות ששיגרו עמו את בקשותיהן הכמוסות ביותר. עתה הם ניצבים עמו כאן על רגליהם. כולם כאחד באו עמו לרבי, לברך, להתברך ולקבל כוח, חיות עוז ותעצומות נפש לכל הימים, השבועות והחודשים הבאים ● טורו של בנימין ליפקין לקראת כינוס השלוחים ● מיוחד למגזין שישי של COL בנימין ליפקין על כינוס השלוחים
בנימין ליפקין
זה קרה בשעת בוקר של יום רביעי השבוע. שעות אחדות לפני שהוא המריא, כמדי שנה, לכינוס השלוחים. למקורבים הרבים שלו, אלו שבזכותו הם הולכים וקרבים, כל אחד בקצב האישי שלו, לתורה ולמצוותיה, באמצעות המאור החם והמדבק שלו עצמו, השאיר השליח הודעה קצרה בנוסח: אני נוסע לכינוס השלוחים העולמי בחצר הרבי. אשמח להתפלל על כל מי שצריך באוהל של הרבי, ולבקש עבורכם.
לא חלפו אלא ארבע דקות בלבד מאז שההודעה הכתובה והקצרה יצאה, באמצעות הצג הסלולרי שלו, אל מקורביו. לא פחות מ-204 (כן, מאתיים וארבע!) הודעות כתובות הציפו את המכשיר שלו עם הודעות אישיות, שמותיהם ושמות אמותיהם ובקשה ספציפית ליד כל שם.
זהו לא תיאור דמיוני של משהו שיכול היה להתרחש במציאות. זהו תיאור אותנטי של מה שהיה השבוע ואשר בו שיתף אותי בשעת אמת גיסי, השליח בנשר, הרה"ח ר' שמחה ליפסקר הי"ו.
לפתע פתאום כל מהותה של הנסיעה ההמונית, הרכבת האווירית היוצאות מכל קצוות תבל בואכה כינוס השלוחים, קיבלה פרופורציה אחרת. עומדים מאתיים יהודים שמגוללים בפניך את נבכי מצוקותיהם האישיות ביותר ומבקשים ממך, מפצירים בפניך, לתנות את תחינתם בעומדך בד' אמותיו הקדושות של הרבי, באוהל, לפני אדון כל.
פתאום התברר לי כי לא זו בלבד שהכינוס הזה הוא, כמו שרגיל הייתי להתייחס אליו מאז סיקרתי אותו עבור 'כפר חב"ד' עוד בכינוס השלוחים של שנת תשנ"ד, לפני 22 שנה, כמנוע רב עוצמה של חיזוק והתעלות עבור השלוחים ומילוי מצברים חיוני עבורם לכל השנה הבאה עליהם לטובה; הנה כי כן מסתבר כי כינוס השלוחים אינו אלא חלק בלתי נפרד מהשליחות עצמה.
מתוך אותה הסתכלות ניבט בעיניי מחדש רגע השיא של הכינוס אשר יתרחש בערבו של יום ראשון הקרוב, במעמד כחמשת אלפי איש. ניצב לו הרב משה קוטלרסקי, הקול והאגדה, מול הפודיום ומכריז: השלוחים של אבניה – ובהגיע כל שם ושם, קם השליח והנה קמה אלומתו וגם ניצבה.
עם גיסי השליח היקר ומחיה הנשמות של נשר, הרב שמחה ליפסקר, מתרוממים כולם, כל מאתיים וארבע הנשמות ששיגרו עמו את בקשותיהן הכמוסות ביותר. עתה הם ניצבים עמו כאן על רגליהם. כולם כאחד באו עמו לרבי, לברך, להתברך ולקבל כוח, חיות עוז ותעצומות נפש לכל הימים, השבועות והחודשים הבאים.
הנה כי כן לא רק ידיהם הזאטוטות המנופפות בהתרגשות של צבי, חנה ופייגי המתוקים מלווים אותו את השליח הצעיר והנמרץ, ההולם כל כך את השם שמחה, בצאתו מנשר בואכה הכינוס העולמי. לא רק עיניה הדומעות מהתרגשות של רעייתו השותפה עמו בהפחת הרוח של הקדושה והטהרה בנשר ורחובותיה.
עמו, ברוחם, בנפשם ובכל מאודם נמצאים כל בני הקהילה שהקים שם בעשר אצבעותיו. הם נמצאים עמו יחד בסדנאות, הם מצטופפים עמו יחד בתמונה הקבוצתית, הם מסבים עמו יחד לשולחן הבאנקט והם רוקדים עמו יחדיו בריקוד השמחה עם המארש המנצח.
לחיים, אחיי השלוחים! לחיים ולברכה!
זה קרה בשעת בוקר של יום רביעי השבוע. שעות אחדות לפני שהוא המריא, כמדי שנה, לכינוס השלוחים. למקורבים הרבים שלו, אלו שבזכותו הם הולכים וקרבים, כל אחד בקצב האישי שלו, לתורה ולמצוותיה, באמצעות המאור החם והמדבק שלו עצמו, השאיר השליח הודעה קצרה בנוסח: אני נוסע לכינוס השלוחים העולמי בחצר הרבי. אשמח להתפלל על כל מי שצריך באוהל של הרבי, ולבקש עבורכם.
לא חלפו אלא ארבע דקות בלבד מאז שההודעה הכתובה והקצרה יצאה, באמצעות הצג הסלולרי שלו, אל מקורביו. לא פחות מ-204 (כן, מאתיים וארבע!) הודעות כתובות הציפו את המכשיר שלו עם הודעות אישיות, שמותיהם ושמות אמותיהם ובקשה ספציפית ליד כל שם.
זהו לא תיאור דמיוני של משהו שיכול היה להתרחש במציאות. זהו תיאור אותנטי של מה שהיה השבוע ואשר בו שיתף אותי בשעת אמת גיסי, השליח בנשר, הרה"ח ר' שמחה ליפסקר הי"ו.
לפתע פתאום כל מהותה של הנסיעה ההמונית, הרכבת האווירית היוצאות מכל קצוות תבל בואכה כינוס השלוחים, קיבלה פרופורציה אחרת. עומדים מאתיים יהודים שמגוללים בפניך את נבכי מצוקותיהם האישיות ביותר ומבקשים ממך, מפצירים בפניך, לתנות את תחינתם בעומדך בד' אמותיו הקדושות של הרבי, באוהל, לפני אדון כל.
פתאום התברר לי כי לא זו בלבד שהכינוס הזה הוא, כמו שרגיל הייתי להתייחס אליו מאז סיקרתי אותו עבור 'כפר חב"ד' עוד בכינוס השלוחים של שנת תשנ"ד, לפני 22 שנה, כמנוע רב עוצמה של חיזוק והתעלות עבור השלוחים ומילוי מצברים חיוני עבורם לכל השנה הבאה עליהם לטובה; הנה כי כן מסתבר כי כינוס השלוחים אינו אלא חלק בלתי נפרד מהשליחות עצמה.
מתוך אותה הסתכלות ניבט בעיניי מחדש רגע השיא של הכינוס אשר יתרחש בערבו של יום ראשון הקרוב, במעמד כחמשת אלפי איש. ניצב לו הרב משה קוטלרסקי, הקול והאגדה, מול הפודיום ומכריז: השלוחים של אבניה – ובהגיע כל שם ושם, קם השליח והנה קמה אלומתו וגם ניצבה.
עם גיסי השליח היקר ומחיה הנשמות של נשר, הרב שמחה ליפסקר, מתרוממים כולם, כל מאתיים וארבע הנשמות ששיגרו עמו את בקשותיהן הכמוסות ביותר. עתה הם ניצבים עמו כאן על רגליהם. כולם כאחד באו עמו לרבי, לברך, להתברך ולקבל כוח, חיות עוז ותעצומות נפש לכל הימים, השבועות והחודשים הבאים.
הנה כי כן לא רק ידיהם הזאטוטות המנופפות בהתרגשות של צבי, חנה ופייגי המתוקים מלווים אותו את השליח הצעיר והנמרץ, ההולם כל כך את השם שמחה, בצאתו מנשר בואכה הכינוס העולמי. לא רק עיניה הדומעות מהתרגשות של רעייתו השותפה עמו בהפחת הרוח של הקדושה והטהרה בנשר ורחובותיה.
עמו, ברוחם, בנפשם ובכל מאודם נמצאים כל בני הקהילה שהקים שם בעשר אצבעותיו. הם נמצאים עמו יחד בסדנאות, הם מצטופפים עמו יחד בתמונה הקבוצתית, הם מסבים עמו יחד לשולחן הבאנקט והם רוקדים עמו יחדיו בריקוד השמחה עם המארש המנצח.
לחיים, אחיי השלוחים! לחיים ולברכה!
למקרה שפספסתם
הוסף תגובה
0 תגובות