מזמורי תהילים (על ידי תינוקות של בית רבן) לביטול גזירות

בקשה - הוראה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ[1]

[אלול תש"א]

שנת תר"ג היתה - לא עתה - שנה של גזירות רעות על היהודים ברוסיה.

בכל זמן של גזירות רחמנא לצלן ישנן סוגי גזירות, גלויות שכבר הוכרזו והוכנסו לתוך החיים או שעומדות להיכנס לחיים. וישנה גם “מחשבת המן" אשר ידועה רק לעסקני הכלל. הגזירות הרעות של שנת תר"ג היו משני סוגי הגזירות.

שר הפנים דאז רצה להנהיג את תכנית גזירותיו המחרידות בחיי היהודים, ובכדי להסתיר את המעשה השפל שלו, הציע למלך העריץ דאז, לכנס מספר יהודים חשובים תחת השם אסיפת הרבנים ולהוכיחם על ההנהגה הרעה של היהודים, ושבגלל הנהגתם הרעה חייבים להענישם.

שר הפנים חילק את כלל ישראל ברוסיה לארבעה חלקים ודרש שארבעה אישים יבואו לאסיפת הרבנים. הרבי מליובאוויטש, הגאון בעל צמח-צדק - של החסידים, הגאון מואלאזין של הליטאים, הגביר הלפרין של הסוחרים, והמשכיל שטרן של הנאורים.

בהגיעם לפטרבורג ובשמעם את מחשבת המן עם תוכניות גזירותיו המחרידות בנוגע ליהודים החליטו כולם פה אחד לפנות לכל היהודים בכל המדינה - מבלי הבט על סכנת הנפשות שבדבר מצד הרשע והמלך העריץ, בשל הטענה שהם שולטים על היהודים - שבכל הבתי-כנסיות ובתי המדרשות, ישיבות, חדרים, ותלמודי תורה, יגידו שלשה מזמורי תהילים כ' כ"ב וס"ט.

ותוך זמן קצר חלה המן הרשע ומת. במקומו נבחר אחד מעוזריו שלא היה צורר היהודים, והגזירות ב"ה בטלו.

במאמר המוסגר אבל נוגע ביותר. קשה לדבר אבל קשה יותר לשתוק, בפרט שניתן לתקן ובוודאי חייבים לשפר זאת, החיים הרועשים גורמים לאט לאט לשכוח את הטעם היהודי של גאון יעקב והדרת ישראל.

אני מביט על חלק מסוים של הנאספים ורואה מה שעובר עליהם ברגע זה, זיכרונות מסוימים של שנות ילדות בבית הוריהם ואצל המלמדים בחדרים.

פעם כשנגזרה ח"ו גזירה רעה על היהודים, היו רצים לבתי הכנסת לומר תהילים, המלמדים אמרו תהילים עם הצאן קדשים, עם הפיות היהודיות הטהורים והילדותיים, הבל שאין בו חטא.

הילדים היהודים הקטנים הנם ערֵבים עבור אבותיהם ואמהותיהם שהם יקיימו את התורה, כמו שכתוב במדרש שכאשר השם יתברך נתן לנו את התורה הקדושה הוא ביקש ערבים מהיהודים, ערבים שהם יקיימו מה שכתוב בתורה. וכאשר היהודים הציעו את האבות הקדושים בתור ערבים, הקדוש ברוך הוא לא קיבל את זאת. ורק כאשר הציעו את הילדים הקטנים בתור ערֵבים, קיבל הקדוש ברוך הוא את זאת, וזוהי כוונת הפסוק, מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם.

להאביד את אויבי ישראל הרי זה רק ע"י עוללים ויונקים, הילדים היהודיים. היום, כמה מר על הלב וכמה חשוך בעיניים, שאת הקדושה היהודית הזאת, המגן והנחמה היהודית, תינוקות של בית רבן, מוסרים ההורים לידיהם הבלתי אחראיות של מלמדים מחללי שבת ושאינם מניחים תפילין.

יהודים, בני ובנות ישראל. רחמו על עצמכם ועל ילדיכם ועל כלל ישראל. מיסרו את הקדושה היהודית, ילדיכם האהובים יחיו לידים בטוחות ואחראיות, למלמדים ששומרים תורה ומצוות.

בשנת תרמ"ד שצוינה אצל היהודים ברוסיה בשם “שנת הדמים של פוגרומים נגד היהודים", ידעו גדולי ישראל - עסקני הכלל - תחת מנהיגותו של הרבי מוהר"ש מליובאוויטש על “מחשבת המן" עם תוכניות הגזרות, והחליטו פה אחד לפנות לכלל ישראל שבכל בתי הכנסיות ובתי מדרשות, ישיבות, חדרים ותלמודי תורה שיגידו את שלושת הקאפיטלעך בתהילים כ' כ"ב ס"ט.

תוך חודש ימים נכשלה ב"ה מחשבת המן עם תוכנית הגזירות שלו.

בשנת תרס"ו לאחר השנה הידועה - 1905 - לא עתה - התחילו הפוגרומים הידועים ברוסיה.

כשגדולי ישראל - עסקני הכלל - ובראשם אבי נ"ע והגאון ר' חיים מבריסק נ"ע באו לפטרבורג והתוודעו למחשבת המן של השר דאז סטאליפין שהוציא פקודה שבמשך הקיץ, יערכו ב - 116 עיירות, פוגרומים נגד היהודים, החליטו כולם פה אחד לפנות לכלל ישראל שבכל הבתי כנסיות ובתי מדרשות, ישיבות, חדרים, ותלמודי תורה, שיגידו את שלושת הקאפיטלעך בתהילים - כ' כ"ב וס"ט.

אמירת התהילים הֶאֶבִידה את מחשבת המן עם התוכניות של הגזירות הרעות. כן יאבדו כל אויביך ה'.

אנחנו היהודים צריכים לעזור לאחינו היהודים בארצות הגיהינום לא רק בצדקה; תמיכה של אחווה שאח ואחות עוזרים אחד לשני, אינה נקראת צדקה אלא זאת חובה. כוונת דברי היא שעזרה כספית עדיין רחוקה ממה שמוטל עלינו לעשות עבור כלל ישראל. עלינו לעזור לכלל ישראל ע"י תשובה ותפילה.

אני פונה אליכם עם בקשה לכלל ישראל: (בתי כנסת של חב"ד ובתי כנסת אחרים אשר יפרשו את בקשתי בתור פנייה של פקודה אינם טועים) שבשני הלילות של ראש השנה לפני מעריב, וביום כיפור לפני כל נדרי, ולפני נעילה, יאמרו בציבור בקול רם את שלושת הקאפיטלעך כ' כ"ב ס"ט בתהילים.

אבינו מלכנו, אבינו אב הרחמים, שומע תפילה ומאזין צעקה יקבל את תפילתנו ותפילת כלל ישראל, ויתן לנו ולכלל ישראל כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות[2].

“גם בנדון דידן יש לומר, בתור הוספה לתפילה, ג' מזמורים הנ"ל"

תשובה לשאלת חסידים למה התכוון הרבי בבקשתו[3] להוסיף בתורה עבודה וגמילות חסדים:

...במענה לשאלת כמה, על דבר הוראות מפורטות יותר בההוספה בג' הקוין דתורה, תפילה וצדקה המבוארת בהמכתב דה' טבת:

...בתפילה: על פי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר בשנת ה'תש"א לומר ג' מזמורי תהילים - כ, כב, סט, גם בנדון דידן יש לומר, בתור הוספה לתפילה, ג' מזמורים הנ"ל, ואף שהמצב עכשיו אינו חמור כלל ח"ו, כבזמן ההוא, בכל זאת יש מקום להשתדלות יתר מכפי המדה כו'.

_______________

[1] מלשון האגרת נראה שנאמרה בתחילה כשיחת קודש, ונדפסה אח"כ כאגרת בכותרת “בקשה פון ליובאוויטשער רבי'ן שליט"א צום גאנצען כלל ישראל ] בקשה מהרבי מליובאוויטש לכל כלל ישראל[

[2] אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כרך יב, עמ' קלא-ד .תרגום מאידיש.

[3] במכתב מה' טבת תשל"ו. ראה ליקוטי שיחות, חלק טו, עמ' 556-557

הצטרפו עכשיו לכל החדשות החמות של 'קול חב"ד' בווטסאפ

למקרה שפספסתם

הוסף תגובה

0 תגובות

נצפה באתר

עוד באתר