מערכת COL
|
יום ט' חשוון ה׳תשע״ו
22.10.2015
מה ההוראה שלומדים מסיפור יצחק וישמעאל? ● הרב אלי וולף
התורה אינה ספר היסטוריה, אלא היא ספר הוראות לכל יהודי בכל דור. סיפור זה של יצחק וישמעאל מהווה עבורנו הוראה בחיים בכלל, ובתחום החינוך היהודי במיוחד ● הרב אלי וולף מגיש 'מעט מן האור' - שיחה מעובדת לפרשת השבוע הרב אלי וולף
תמונה נדירה של הרבי (באדיבות: מכון אבנר)
הרב אלי וולף
בפרשת לך לך התורה מספרת על לידת בנו הראשון של אברהם אבינו - ישמעאל, ועל ההבטחה של הקב"ה כי יוולד לו בן נוסף, מרעייתו שרה - יצחק.
כאשר אברהם אבינו היה בן שמונים ושש, נולד בנו ישמעאל, "ואברם בן שמונים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברהם" (לך לך טז, טז), ושלוש עשרה שנה לאחר מכן, כאשר אברם בן תשעים ותשע שנים, הקב"ה מתגלה אליו ומצווה אותו על מצוות ברית-מילה, והוא מבטיח לו: "אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק" (יז, יט).
כשאברהם אבינו שומע שהוא עתיד ללדת בן נוסף, הוא אומר לעצמו בלבו "הלבן מאה שנה יוולד, ואם שרה, הבת תשעים שנה, תלד?", והוא פונה אל הקב"ה ואומר לו: "לו ישמעאל יחיה לפניך". הוא אומר אל הקב"ה, "הלוואי שיחיה ישמעאל, יחיה ביראתך". הלוואי וישמעאל יתנהג בדרך בה אני מחנך אותו, "יחיה ביראתך". אברהם יהיה מרוצה גם אם יצחק לא יוולד..
משיב לו הקב"ה: "ולישמעאל – שמעתיך", אכן יהיה לך נחת מישמעאל, "הנה ברכתי אותו והפרתי אותו", אבל אינך יכול להסתפק בנחת מישמעאל, אלא: "ואת בריתי אקים - את יצחק, אשר תלד לך שרה, למועד הזה, בשנה האחרת". הבן האמיתי שלך, הנחת האמיתי - יהיה לך מיצחק.
● ● ●
אברהם אבינו עומד בגיל תשעים ותשע כשמאחוריו עשרות שנים של עבודת ה' מתוך מסירת נפש, מתוך ניסיונות, שהוא עמד בהם בעוז ובגבורה. אברהם אבינו יודע היטב מה הוא רוצה מעצמו, הוא מבין היטב מה המשמעות של נחת מהילדים, ומה הוא מצפה מילדיו אחריו.
כשהוא אומר להקב"ה "לו ישמעאל יחיה לפניך", כשהמשמעות היא "יחיה ביראתך" - הוא מתכוון שישמעאל יעניק לו נחת, כפי שאברהם אבינו מבין מה היא נחת.
ישמעאל נולד לאמו הגר, אמא שמסרת את נפשה וויתרה על מנעמי עולם הזה, על מנת לחיות בביתו של אברהם אבינו. המדרש מספר (בראשית רבה, מה) שהגר היתה בתו של פרעה מלך מצרים, מלך של אחת הממלכות האדירות באותה תקופה, וכשאביה אמר "מוטב תהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר" – מרצונה הטוב היא עזבה את הארמון המצרי, ונדדה לביתו של אברהם אבינו.
בסוף פרשת חיי שרה התורה מכנה את הגר בשם "קטורה", כיון שהמעשים שלה היו נאים כמו קטורת, כמו הקטורת שהוקטרה על גבי המזבח הפנימי בבית המקדש.
כך שהגר-קטורה, לבטח הדריכה וחינכה כראוי את בנה ישמעאל, כך שהוא יילך בדרך הישרה, "יחיה ביראתך". לכן אברהם אבינו אמר אל הקב"ה "לו ישמעאל יחיה לפניך".
אך למרות כל זאת, אומר לו הקב"ה, לא ולא. "כי ביצחק יקרא לך זרע" (וירא כא, יב). רק יצחק נחשב כבנך, רק הוא הנחת שלך, לא ישמעאל.
מה הסיבה לכך?
● ● ●
הבדל משמעותי יש בין יצחק וישמעאל, הבדל בלידתם והבדל באורח חייהם.
לידתו של ישמעאל – לא היתה כרוכה בנסים, זו היתה לידה בדרכי הטבע. לעומת זאת, לידתו של יצחק – היתה נסית לחלוטין. באופן טבעי לא היתה אפשרות שלעת זקנותם של אברהם ושרה יוולד להם בן, גם אברהם אבינו לא האמין שהוא ראוי שהקב"ה יחולל אצלו נס שכזה.
הבדל נוסף ביניהם: ישמעאל - נימול בהיותו בגיל שלוש-עשרה, כפי שהתורה כותבת בפרשה (יז, כה) "וישמעאל בנו בן שלוש עשרה שנה בהמולו את בשר ערלתו", ואילו יצחק - נולד לאחר הציווי על החיוב למול את הילד בהיותו בן שמונה ימים, כך שהוא נימול בהיותו תינוק רך, בן שמונה ימים.
הבדל זה הוא לא רק הבדל בגיל, מי נמול בגיל מוקדם יותר, אלא זהו הבדל במהות ובתוכן.
גיל שלוש-עשרה, זהו גיל בו הילד נעשה "בר-שכל", הוא מבין היטב את הנעשה סביבו, את מקומו ואת דרכו (משום כך בגיל זה הילד נעשה "בר מצוה", כי ניתן לסמוך על שיקול דעתו ועל הנהגתו).
כאשר ישמעאל נימול בגיל שלוש-עשרה, משמעות הדבר היא - שהוא הסכים, מתך שיקול דעת ומתוך הבנה, להיות קשור עם הקב"ה.
יצחק, לעומתו, נימול בגיל שמונה ימים, כאשר לא שואלים אותו לרצונו, הוא כלל לא בר הבנה – ובגיל שכזה, במצב שכזה, כורתים בינו לבין הקב"ה ברית נצחית, "בריתי בבשרכם לברית עולם".
יצחק - קשור עם הקב"ה בקשר שאינו מותנה כלל ברמת ההבנה השכלית שלו. לעומתו, ישמעאל – הקשר שלו עם הקב"ה מושתת על ההבנה שלו.
● ● ●
לאור ההבדל בין לידת ישמעאל לעומת לידת יצחק, וההבדל באופי הקשר שלהם עם הקב"ה - נבין מדוע הנחת האמתי של אברהם אבינו היא רק מיצחק, "כי ביצחק יקרא לך זרע", ולא מישמעאל.
כאשר ילד גדל תחת השגחת הורים השומרים עליו מכל רוח שלילית, ומחנכים אותו להבנה אמיתית, הבנה שתביא אותו לקשר עם הקב"ה – עדיין אין זו הנחת האמיתית. זהו חינוך של ילד כישמעאל.
כאשר הקשר עם הקב"ה מושתת רק על יסוד ההבנה - אין כל וודאות עד כמה הקשר הזה יישמר אצלו כאשר יתחולל שינוי בחייו. יתרה מזו, גם בעת שהוא קשור עם הקב"ה – קשה לדעת האם זהו קשר אמיתי, פנימי, או שזה קשר המוגבל רק בהתאם לרמת ההבנה של הילד ולא יותר מכך.
ואכן, אנו מוצאים בישמעאל, שלמרות החינוך שקיבל - כאשר התעורר אצלו חשש שיפגעו בירושתו העתידית, לא יכלו להחזיקו יותר בבית, ובציוויו של הקב"ה גרשו אותו מביתו של אברהם (וירא כא, י).
נחת אמיתי, נחת יהודי אמיתי, הוא רק כאשר הילד מתחנך לקשר עם הקב"ה, כמו הקשר של יצחק.
כאשר עומדים להקים את עם ישראל, לגדל דורות של יהודים, הקב"ה מבהיר ואומר: "כי יצחק יקרא לך זרע". אי אפשר לבנות חינוך יהודי על פי הגבלות טבע האדם, או רק על פי הבנת האדם. קיומם של עם ישראל הוא – על-טבעי, כבר מרגע לידתם הם נולדו באופן נסי, מבלי להתחשב במגבלות הטבע, עם ישראל נתון תחת שליטת טבע העולם. גם החינוך היהודי, הקשר של ילד יהודי עם הקב"ה, אינו מותנה בהבנה. אנו מחברים ומקשרים את הילד היהודי עם הקב"ה, כבר מרגע לידתו, בהיותו בן שמונה ימים, ומחברים אותם בקשר נצחי, "ברית עולם".
ילד שמתחנך באופן זה, היהדות תהיה טבועה וחקוקה בו, לא מוגבלת בהתאם להבנתו, ומילד זה יהיה נחת יהודי אמיתי.
● ● ●
התורה אינה ספר היסטוריה, אלא היא ספר הוראות לכל יהודי בכל דור. סיפור זה של יצחק וישמעאל מהווה עבורנו הוראה בחיים בכלל, ובתחום החינוך היהודי במיוחד.
איננו יכולים לשבת ולהמתין עד שהילד יגדל ויבין מעצמו כיצד עליו להתנהג, מתוך שתקווה שכבן לאברהם יצחק ויעקב, הוא יגיעו מעצמו להבנת והשגת יהדות.
החינוך לקשר עם הקב"ה, צריך להיות מושתת על מסירת-נפש. על בסיס ההבנה השכלית לבד, לא ניתן להתקשר בקשר אמיתי עם הקב"ה, זהו קשר רופף שאין לו קיום נצחי. קשר עם הקב"ה המבוסס על שכל האדם, אינו קשר אמיתי. הקשר צריך להיות איתן, קשר שאינו מוגבל בהבנת השכל, קשר של מסירת נפש.
כבר בהיותו ילך רך, עלינו להעניק לילד חינוך ליהדות במלוא המידה, עוד בהיותו בן שמונה ימים. עלינו להעניק לו קשר עם הקב"ה, קשר שיחזיק לא רק עשר או עשרים שנה, אלא קשר "ברית עולם".
עוד בקטנותם, עלינו לספר לילדים, שעם ישראל ככלל, וכל יהודי כפרט, אינו מוגבל לחשבונות טבעיים ולהגבלות הטבע. העם העתיק ביותר, העם שיש לו את התורה העתיקה ביותר, עם שלידתו היא על-טבעית, עם שעבר נסיונות רבים לאורך הדורות, וקיומו הוא קיום-ניסי – לא קשור לחשבונות טבעיים.
כאשר מחנכים ילד באופן זה, כאשר כבר מקטנותו הילד יודע שהוא קשור עם הקב"ה בקשר נצחי – מבטיח לנו הקב"ה, שילד זה "ביצחק יקרא לך זרע", יהיה לנו ממנו נחת, גם בגשמיות וגם ברוחניות.
לקוטי שיחות חלק א
בפרשת לך לך התורה מספרת על לידת בנו הראשון של אברהם אבינו - ישמעאל, ועל ההבטחה של הקב"ה כי יוולד לו בן נוסף, מרעייתו שרה - יצחק.
כאשר אברהם אבינו היה בן שמונים ושש, נולד בנו ישמעאל, "ואברם בן שמונים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברהם" (לך לך טז, טז), ושלוש עשרה שנה לאחר מכן, כאשר אברם בן תשעים ותשע שנים, הקב"ה מתגלה אליו ומצווה אותו על מצוות ברית-מילה, והוא מבטיח לו: "אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק" (יז, יט).
כשאברהם אבינו שומע שהוא עתיד ללדת בן נוסף, הוא אומר לעצמו בלבו "הלבן מאה שנה יוולד, ואם שרה, הבת תשעים שנה, תלד?", והוא פונה אל הקב"ה ואומר לו: "לו ישמעאל יחיה לפניך". הוא אומר אל הקב"ה, "הלוואי שיחיה ישמעאל, יחיה ביראתך". הלוואי וישמעאל יתנהג בדרך בה אני מחנך אותו, "יחיה ביראתך". אברהם יהיה מרוצה גם אם יצחק לא יוולד..
משיב לו הקב"ה: "ולישמעאל – שמעתיך", אכן יהיה לך נחת מישמעאל, "הנה ברכתי אותו והפרתי אותו", אבל אינך יכול להסתפק בנחת מישמעאל, אלא: "ואת בריתי אקים - את יצחק, אשר תלד לך שרה, למועד הזה, בשנה האחרת". הבן האמיתי שלך, הנחת האמיתי - יהיה לך מיצחק.
● ● ●
אברהם אבינו עומד בגיל תשעים ותשע כשמאחוריו עשרות שנים של עבודת ה' מתוך מסירת נפש, מתוך ניסיונות, שהוא עמד בהם בעוז ובגבורה. אברהם אבינו יודע היטב מה הוא רוצה מעצמו, הוא מבין היטב מה המשמעות של נחת מהילדים, ומה הוא מצפה מילדיו אחריו.
כשהוא אומר להקב"ה "לו ישמעאל יחיה לפניך", כשהמשמעות היא "יחיה ביראתך" - הוא מתכוון שישמעאל יעניק לו נחת, כפי שאברהם אבינו מבין מה היא נחת.
ישמעאל נולד לאמו הגר, אמא שמסרת את נפשה וויתרה על מנעמי עולם הזה, על מנת לחיות בביתו של אברהם אבינו. המדרש מספר (בראשית רבה, מה) שהגר היתה בתו של פרעה מלך מצרים, מלך של אחת הממלכות האדירות באותה תקופה, וכשאביה אמר "מוטב תהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר" – מרצונה הטוב היא עזבה את הארמון המצרי, ונדדה לביתו של אברהם אבינו.
בסוף פרשת חיי שרה התורה מכנה את הגר בשם "קטורה", כיון שהמעשים שלה היו נאים כמו קטורת, כמו הקטורת שהוקטרה על גבי המזבח הפנימי בבית המקדש.
כך שהגר-קטורה, לבטח הדריכה וחינכה כראוי את בנה ישמעאל, כך שהוא יילך בדרך הישרה, "יחיה ביראתך". לכן אברהם אבינו אמר אל הקב"ה "לו ישמעאל יחיה לפניך".
אך למרות כל זאת, אומר לו הקב"ה, לא ולא. "כי ביצחק יקרא לך זרע" (וירא כא, יב). רק יצחק נחשב כבנך, רק הוא הנחת שלך, לא ישמעאל.
מה הסיבה לכך?
● ● ●
הבדל משמעותי יש בין יצחק וישמעאל, הבדל בלידתם והבדל באורח חייהם.
לידתו של ישמעאל – לא היתה כרוכה בנסים, זו היתה לידה בדרכי הטבע. לעומת זאת, לידתו של יצחק – היתה נסית לחלוטין. באופן טבעי לא היתה אפשרות שלעת זקנותם של אברהם ושרה יוולד להם בן, גם אברהם אבינו לא האמין שהוא ראוי שהקב"ה יחולל אצלו נס שכזה.
הבדל נוסף ביניהם: ישמעאל - נימול בהיותו בגיל שלוש-עשרה, כפי שהתורה כותבת בפרשה (יז, כה) "וישמעאל בנו בן שלוש עשרה שנה בהמולו את בשר ערלתו", ואילו יצחק - נולד לאחר הציווי על החיוב למול את הילד בהיותו בן שמונה ימים, כך שהוא נימול בהיותו תינוק רך, בן שמונה ימים.
הבדל זה הוא לא רק הבדל בגיל, מי נמול בגיל מוקדם יותר, אלא זהו הבדל במהות ובתוכן.
גיל שלוש-עשרה, זהו גיל בו הילד נעשה "בר-שכל", הוא מבין היטב את הנעשה סביבו, את מקומו ואת דרכו (משום כך בגיל זה הילד נעשה "בר מצוה", כי ניתן לסמוך על שיקול דעתו ועל הנהגתו).
כאשר ישמעאל נימול בגיל שלוש-עשרה, משמעות הדבר היא - שהוא הסכים, מתך שיקול דעת ומתוך הבנה, להיות קשור עם הקב"ה.
יצחק, לעומתו, נימול בגיל שמונה ימים, כאשר לא שואלים אותו לרצונו, הוא כלל לא בר הבנה – ובגיל שכזה, במצב שכזה, כורתים בינו לבין הקב"ה ברית נצחית, "בריתי בבשרכם לברית עולם".
יצחק - קשור עם הקב"ה בקשר שאינו מותנה כלל ברמת ההבנה השכלית שלו. לעומתו, ישמעאל – הקשר שלו עם הקב"ה מושתת על ההבנה שלו.
● ● ●
לאור ההבדל בין לידת ישמעאל לעומת לידת יצחק, וההבדל באופי הקשר שלהם עם הקב"ה - נבין מדוע הנחת האמתי של אברהם אבינו היא רק מיצחק, "כי ביצחק יקרא לך זרע", ולא מישמעאל.
כאשר ילד גדל תחת השגחת הורים השומרים עליו מכל רוח שלילית, ומחנכים אותו להבנה אמיתית, הבנה שתביא אותו לקשר עם הקב"ה – עדיין אין זו הנחת האמיתית. זהו חינוך של ילד כישמעאל.
כאשר הקשר עם הקב"ה מושתת רק על יסוד ההבנה - אין כל וודאות עד כמה הקשר הזה יישמר אצלו כאשר יתחולל שינוי בחייו. יתרה מזו, גם בעת שהוא קשור עם הקב"ה – קשה לדעת האם זהו קשר אמיתי, פנימי, או שזה קשר המוגבל רק בהתאם לרמת ההבנה של הילד ולא יותר מכך.
ואכן, אנו מוצאים בישמעאל, שלמרות החינוך שקיבל - כאשר התעורר אצלו חשש שיפגעו בירושתו העתידית, לא יכלו להחזיקו יותר בבית, ובציוויו של הקב"ה גרשו אותו מביתו של אברהם (וירא כא, י).
נחת אמיתי, נחת יהודי אמיתי, הוא רק כאשר הילד מתחנך לקשר עם הקב"ה, כמו הקשר של יצחק.
כאשר עומדים להקים את עם ישראל, לגדל דורות של יהודים, הקב"ה מבהיר ואומר: "כי יצחק יקרא לך זרע". אי אפשר לבנות חינוך יהודי על פי הגבלות טבע האדם, או רק על פי הבנת האדם. קיומם של עם ישראל הוא – על-טבעי, כבר מרגע לידתם הם נולדו באופן נסי, מבלי להתחשב במגבלות הטבע, עם ישראל נתון תחת שליטת טבע העולם. גם החינוך היהודי, הקשר של ילד יהודי עם הקב"ה, אינו מותנה בהבנה. אנו מחברים ומקשרים את הילד היהודי עם הקב"ה, כבר מרגע לידתו, בהיותו בן שמונה ימים, ומחברים אותם בקשר נצחי, "ברית עולם".
ילד שמתחנך באופן זה, היהדות תהיה טבועה וחקוקה בו, לא מוגבלת בהתאם להבנתו, ומילד זה יהיה נחת יהודי אמיתי.
● ● ●
התורה אינה ספר היסטוריה, אלא היא ספר הוראות לכל יהודי בכל דור. סיפור זה של יצחק וישמעאל מהווה עבורנו הוראה בחיים בכלל, ובתחום החינוך היהודי במיוחד.
איננו יכולים לשבת ולהמתין עד שהילד יגדל ויבין מעצמו כיצד עליו להתנהג, מתוך שתקווה שכבן לאברהם יצחק ויעקב, הוא יגיעו מעצמו להבנת והשגת יהדות.
החינוך לקשר עם הקב"ה, צריך להיות מושתת על מסירת-נפש. על בסיס ההבנה השכלית לבד, לא ניתן להתקשר בקשר אמיתי עם הקב"ה, זהו קשר רופף שאין לו קיום נצחי. קשר עם הקב"ה המבוסס על שכל האדם, אינו קשר אמיתי. הקשר צריך להיות איתן, קשר שאינו מוגבל בהבנת השכל, קשר של מסירת נפש.
כבר בהיותו ילך רך, עלינו להעניק לילד חינוך ליהדות במלוא המידה, עוד בהיותו בן שמונה ימים. עלינו להעניק לו קשר עם הקב"ה, קשר שיחזיק לא רק עשר או עשרים שנה, אלא קשר "ברית עולם".
עוד בקטנותם, עלינו לספר לילדים, שעם ישראל ככלל, וכל יהודי כפרט, אינו מוגבל לחשבונות טבעיים ולהגבלות הטבע. העם העתיק ביותר, העם שיש לו את התורה העתיקה ביותר, עם שלידתו היא על-טבעית, עם שעבר נסיונות רבים לאורך הדורות, וקיומו הוא קיום-ניסי – לא קשור לחשבונות טבעיים.
כאשר מחנכים ילד באופן זה, כאשר כבר מקטנותו הילד יודע שהוא קשור עם הקב"ה בקשר נצחי – מבטיח לנו הקב"ה, שילד זה "ביצחק יקרא לך זרע", יהיה לנו ממנו נחת, גם בגשמיות וגם ברוחניות.
לקוטי שיחות חלק א
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
