הרב דוד מאיר דרוקמן

מחילה מראש על הדוגמא הבאה הלא תקנית והלא סטרילית בעליל:

מכללה לחינוך הוקמה באיזשהו מקום. בכותרת הפלייר המפרסם את דבר התייסדותה  של המכללה, החידושים העיקריים שבה כמו ההכנות לפתיחתה – צולמה, לא פחות,  תמונה בולטת של איש התחזוקה המכשיר ומנקה את חדרי...השירותים.

ולהבדיל אלף אלפי ההבדלות:
כולנו מצפים בדחילו ורחימו וברגש חסידי פנימי ליום (בחו"ל –ימי) שמיני עצרת ושמחת תורה. ימים קדושים אלה הם הטופ והקודקוד, ימי 'קליטה' פנימית של כל ההמשכות הרוחניות דהימים העילאיים החל מראש חודש אלול עובר דרך הימים הנוראים ועד זמן שמחתנו והושענא רבא.

וכה הגדירו לנו רבותינו הק' את 'הנקודה' של שמיני עצרת ושמחת תורה (תרגום חפשי);

(שלא כמו באחרון של פסח) - "...בשמחת תורה מברכים ברכת 'שהחיינו'.
ברכת ה'שהחיינו' היא ברכה - על השמחה עם התורה.

עתה בשמחת תורה יש לייקר את הזמן - כל ה-24 שעות וכל הרגעים.
צריך לקבל עול תורה במשך 365 ימים של השנה -  לא יראה ולא ימצא יום בלי תורה"!!

אלא מאי? כדי לסלק את האי פירגון של נפש הבהמית לשמחה רוחנית בטהרתה כמו שמחה על התורה, כדי ש'הנודניקית' הזו לא תצנן את  ההחלטות הטובות הנלהבות בקשר ללימוד תורה כל השנה – למטרה זו, סותמים  לה את הפה ו'מבלבלים את האוייב' עם קצת לגימת 'לחיים' .

אבל זאת יש לדעת ולא לשכוח; 'משקה' בפני עצמו אינו אלא 'צורך' בלבד, משקה בשום אופן לא מוגדר כ'ערך'. עיין לעיל בדוגמא הנחמדה של חדרי השירותים; מדור  ה'שירותים' שבבנין המכללה החינוכית, אינו 'ערך', המקום הזה הוא נטו 'צורך'. וקל להבין.

להבדיל, בקרב שיכורים איכרים ('פויערס') גויים, המשקה וכל המותגים וההילה הסובבים אותו - הוא עניין בפני עצמו.

לדידנו המשקה אינו אלא כמו שמן לגלגלי המנוע של הרכב.

אפרופו שמן מנוע; בתחילת ימי 'כהונתי' כנהג רכב, מתוך כוונה להיטיב את ביצועי המנוע של האוטו, לתומי (או לכסילותי, מחק את המיותר) שפכתי לפיית השמן  – שמן מכונות 'עם כל הלב' הרחב שלי, הסוף היה כמובן - "פקונג ראש' – המנוע עלה לעולם שכולו טוב. חבל על דאבדין.

 * * * *

מה מאד צרם אפוא כאשר חזות קשה ראיתי, כשבאיזהו מקומן פרסמו הכיצד קהילה מסויימת מתכוננת לשמחת תורה? - תצלום של מאות בקבוקים במחסן בית הכנסת העומדים הכן למלא גרונם של 'תלמידי חכמים' בטיפה מרה במהלך שמחת תורה. אכן כבוד גדול.

והמטריד ביותר הוא - כי כך, בלי משים, יוצרים תדמית לא ראויה ולא נכונה לכללות חב"ד! אדם מהצד עלול לחשוב שזה מה שמאפיין שמחת תורה בליובאוויטש.

איך אמר הרבי בקשר לזה?

"הוא גורר לשם את כל חב"ד".
ועוד; "מדוע הוא גורר אתה אותי לשם".

דברים מבהילים. הלא כן?

* * * * *

לכולם הרי ידועה התבטאותו של הרבי זי"ע בשם אדמו"ר הריי"צ כי משקה הוא "דבר מאוס".

ברם, המרעיש יותר שאפילו בנוגע לענין רוחני-גאולתי כמו שתיית ארבע כוסות בסעודת משיח - חשש הרבי שכתוצאה מריקון  כוסות מלאים תהיינה בעקבות זה  תופעות שליליות:

"ובפרט ששתיית כוס שלם...עלולה לגרום לתוצאות בלתי רצויות. ואפילו אם בטוחים שהדבר לא יגרום לכך – לשם מה להיכנס לספיקות?".

ועוד מדברי קדשו בנדון דידן;
"...הנהגה כזו היא היפך הכוונה. אין זה 'חסידישע משקה', ואין זו 'חסידישע התוועדות'!

ואכן רואים בפועל ממש את התוצאות מהנהגה כזו".

אינני נאיבי. אותם אלה שכלפיהם בעיקר נכתבו שורות אלה, לכאורה אינם 'חשודים' שיקראו ויעיינו בטור זה.

אבל אשא עיני אל אל המשפיעים והמדריכים הרוחניים:

במטותא מינייכו, גלו אחריות חינוכית, עשו ככל שביכולתכם, שהתוועדויות שמחת תורה תהיינה רצויות כפי הכוונה. לא נעלה את הבקבוק - ה'בוטלע' על ראש שמחתנו, לא באלה חלק יעקב.

 איברא, אין שמחה אלא בבשר, אין שמחה אלא ביין, ברם, במה דברים אמורים? כאשר כל אלה משמשים כאמור, אך שמן למסבי וגלגלי המנוע. ה'בשר' וה'יין' אינם ערכים העומדים בפני עצמם.

לפיכך, להכתיר את שמחת תורה בכותרת ובתמונה של אוצרות ויסקי  ו-וודקה – מאן דכר שמיה? (מישהו 'שתה' לפני שפירסם את התמונה?...).

ויהי רצון שכדברי רבנו נשיאנו נזכה תיכף ומיד ל"כולה משקה" – "ומלאה הארץ דעה את הוי'  כמים לים מכסים" והוא בראשנו!