מערכת COL
|
יום ד' תשרי ה׳תשע״ו
17.09.2015
ה'אופשרניש' שריגש את רובע הבנים ● מאחורי הקלעים
מה הביא את תושבי רובע הבנים בקרית גת לחגוג תספורת לבן השליח? התשובה טמונה בפופולריות של השליח הצעיר והמצליח, הרב ראובן שניאורסון ● מגזין שישי שוחח עם הרב שניאורסון על הפעילות, וגם: על השם המיוחד של חתן ה'אופשרניש' מנחם מענדל שניאורסון ● ויש וידאו חב"ד ברובע הבנים
ה'אופשרניש' לילד מנחם-מענדל שניאורסון
משה בן-חיים
זה לצד זה, הם ישבו. חובשי כיפות סרוגות גדולות, לצד כאלו ש"כיפת בר-מצווה" מונחת לראשם. לידם אורחים מכפר חב"ד: ידידים, אחים, הורים, סבים. העיניים של כולם בורקות למראה מנחם מנדל שניאורסון הקטן. זה לאחר זה, הם ניגשים לגזור מעט במספריים כמה שערות מתלתליו הגולשים, רגע לפני שהוא הופך מפעוט, לילד חסידי קטן עם פאות בצדעיו.
יום חג הוא לכולם, תושבי שכונת "רובע הבנים" החדשה בקרית גת. חגיגה כפולה, בדיוק 3 שנים לפתיחת "בית חב"ד" ע"י הרב ראובן שניאורסון, וכמובן, 3 שנים להולדת מנחם מנדל, חתן המסיבה. "במוצאי שבת הראשון שלנו כאן, נולד הבן שלי. 3 שנים כרוכות זה בזה. 3 זה עניין של חזקה", אומר הרב ראובן שניאורסון.
בשבת הראשונה לשהותם בשכונה החדשה, התארחו אצלם מספר "תמימים" מהישיבה, להתוועדות חסידית. באותו מעמד הם איחלו - בכוחה של התוועדות חסידית – "שהבית הזה יהיה שלכם". "אז בדיוק עלו מאוד מחירי הדיור, והדברים נשמעו לי כחלום רחוק. והנה, היום זה הפך למציאות", מספר הרב שניאורסון. באותו מוצאי שבת, נולד גם, מנחם מנדל הקטן.
איך הגעתם בכלל לשכונת "רובע הבנים" בקרית גת?
"הרבי בחר בשבילנו", אומר הרב שניאורסון בפשטות. "ניגשתי לפרוייקט 'תורה שלמה' שמסמיך אברכים בתוך שלוש שנים בלימודים אינטנסיביים לכהן כרבני יישובים/שכונות, כשהמטרה לשלב בלימודים מסירת שיעורים." כאן מציין הרב שניאורסון את הרב אלי וילהלם, הרב מנדי בלוי והרב יצחק משען מארגון 'תורה שלמה' על מסירותם הרבה. וממשיך: "לאחר שהתקבלנו אני ורעייתי לפרוייקט המיוחד, הגיע השלב אולי הקשה ביותר: בחירת מקום מתאים. כאן באו מהישיבה בקרית גת בראשות המד"א הרב משה הבלין ואמרו: 'הוא תלמיד שלנו, אנחנו מכירים אותו', ולקחו אותי לקריית גת.
"הסתובבתי בשכונות העיר יחד עם הרב מאיר ואזנה, לחפש מקום מתאים. ראינו את השכונה החדשה "רובע הבנים" שהיתה בשלבי בניה ופיתוח. כאן היתה לי ולרעייתי התלבטות: האם ללכת על שכונה שכבר קיימת ובנויה, או ללכת אל הלא-נודע, לשכונה שעדיין לא קיימת? בסוף החלטנו: "לכתחילה אריבער" (מלכתחילה הולכים 'מלמעלה').
ה"לכתחילה אריבער" הזה, יש מאחוריו כמה סיפורים על צעדים ראשונים. על אחד מהם הוא מספר: "בחנוכה, ארגנתי חנוכיית ענק בגובה שניים וחצי מטרים, אותה ניידתי בכל יום מבניין למשנהו. הצטיידתי במודעות להדבקה על מועדי הדלקה (בכל ערב של חנוכה, הדלקה במקום אחר) וצעדתי לאחד הבניינים המרכזיים באיזור. הבניין החדש, היה חצי מאוכלס. ניגשתי לאחד הדירות בבניין ושאלתי: 'היכן וועד הבית?'. 'קומה 6', היתה התשובה.
הרב ראובן שניאורסון (בתוך הרכב) לצד החנוכיה בשכונה החדשה
"דפקתי על הדלת, וכשנכנסתי שאלתי: 'מי כאן וועד הבית?', ואז אני שומע קולות מהמרפסת: 'תגידו לו שכבר תרמנו'... קבלת פנים צוננת, אין ספק. אולם הקב"ה הכניס מילים לפי ואמרתי: 'גם אני כבר תרמתי... אז אולי נשב יחד?', וכך הקרח הפשיר, והצגתי עצמי כשליח חב"ד בשכונה.
"'אתה נפלת עלינו טוב', אמרו בהתלהבות. 'אנחנו בדיוק כעת באסיפת וועד, ובדיוק ביום ההדלקה שלך תכננו לעשות מסיבת חנוכה וחנוכת הבית לבניין החדש שלנו...', וכך, עד היום וועד הבית של אותו בניין בקשר רציף עם בית חב"ד, ובחנוכה הם לא שוכחים להתקשר לתאם על מועד ההדלקה הבא..."
כך צעד הרב שניאורסון, יד ביד עם הקמת השכונה החדשה, וגם שכר את הבית עם הסלון "הכי גדול באיזור", ושהפך ל"בית חב"ד". על זה הוא מספר: "הגעתי לראות את הבית, והבעה"ב אומר לי: "זה סלון כמו "מגרש כדורגל." תיקנתי אותו מיד ואמרתי: "כמו בית כנסת". "כבר באותו ערב ערכנו במקום את תפילת ערבית הראשונה", הוא נזכר.
תפילת ערבית בשבוע הראשון בבית חב"ד, בשכונת "רובע הבנים"
מצעדיו הראשונים, ועד לימים אלו, הוא מכיר טובה גדולה לרב נפתלי ליפסקר מ"צעירי חב"ד" וליו"ר צעירי-חב"ד הרב אהרונוב, שסייעו לו בכל עניין.
וסיפור 'טרי' מראש השנה: "ביום הראשון קבעתי עם הרב איציק הבלין שיערוך תקיעות שופר לתושבי השכונה שאינם יכולים מסיבות שונות לבוא לבית הכנסת. תושב אחד הודיע לי לפני החג, כי בבניין מסויים יש מישהו שאימו שוכבת מרותקת למיטתה, ואלי חשוב שילכו לזכותה במצוות שמיעת תקיעת שופר. דא עקא, שהקומה בבניין היא...12.
"לא חשתי בנוח להטריח את הרב איציק הבלין לעלות 12 קומות בראש השנה, אבל הוא אמר: "נעלה קומה-קומה..." בנתיים, בעוד אנו מתנשפים בקומה 7, שמענו קול של מכונת "פוליש" שעובדת באחת הדירות. ללא היסוס דפקנו על הדלת, אותה פתחה גברת עולה חדשה מרוסיה. "מי אתם, ומה תרצו?" "אנחנו תוקעים בשופר, וזה בחינם", ניסיתי להסביר במיטב יכולתי.
"מיד היא הורתה לבנה לכבות את מכשיר ה"פוליש", ולהקשיב לתקיעות. חשבתי לעצמי: "אולי הטרחנו גברת באמצע פוליש, וסתם אנו מפריעים לה?" במחשבה שניה, הבנתי: "היא יהודיה, והרצון שלה הוא כן לעשות מצוות".
"בעוד אני מהרהר על הדברים, היא הודתה שזיכינו אותה בשמיעת שופר, פונה אלי ושואלת: "ואיפה אפשר להשיג מזוזה?" וגם הוסיפה: "גם חנוכת הבית צריך לעשות". אז היכתה בי המחשבה: "גם יהודי שעושה פוליש בראש השנה רוצה לעשות רצון הקב"ה!"
ואם תשאלו, מה קרה בסוף בקומה 12? שמה אף אחד לא ענה...
בדיווח על אירוע חנוכת הבית חב"ד ו'האופשרניש' לבנכם, צויין "שאלת מליון הדולר: מיהו הגביר הגדול ביותר בחב"ד?", מה פשר המשפט הזה? אולי תספר לנו מי זה הגביר האגדי?
"התשובה מסתכמת בשלוש אותיות: א, ת, ם. מישהו בשכונה פעם ראה אותי תולה שילוט על פעילות של בית חב"ד, ושאל אותי: 'תגיד לי, מי זה הגביר שמממן את הפעילות שלכם?', אמרתי לו 'אתם'. יש שרואים את הפעילות כדבר מובן מאליו, ו'מישהו בחב"ד בטח משלם את זה'. ברגע שהם מבינים שזו פעילות שלהם, הם מסייעים.
"פעם פנה גביר מסויים אל הרבי ואמר שרוצה לממן את כל פעילות חב"ד בעולם. הרבי לא הסכים והסביר לו: א. לא כך בונים עסק, אם הגביר יפול – הכל יפול. ב. בתי חב"ד נמצאים בכל מקום בעולם, גם כדי לזכות את כולם במצוות צדקה. לכן, היה חשוב לי להסביר את הנקודה הזו במהלך האירוע".
אביך וסבך שיחיו השתתפו גם הם באירוע. היתה התרגשות? איך הגיבו?
"היתה שמחה והתרגשות. סבתי (אשת ר' יקותיאל שניאורסון) אמרה לי שמניסיון חייה, כבר רואים שהאושר האמיתי הוא, ילדים חסידיים שעוסקים בשליחות והפצת המעיינות".
הרב ראובן שניאורסון (נואם) השבוע, באירוע התספורת לבנו, וחנוכת בית חב"ד. ברקע: הסבא, ר' יקותיאל שניאורסון (יושב ראשון משמאל)
אי אפשר להתעלם מהשם של חתן ה"אופשרניש", מנחם מנדל שניאורסון שיחי'. משהו על הייחוס המשפחתי, והאם זה מחייב יותר?
"פעם אמר הרב לנדא, בשמחה משפחתית, שייחוס הוא כמו שמיכת פוך. האם הפוך עצמו מחמם? אם יש מתחתיו אדם 'חי' אז זה מוסיף. אבל אם חלילה יש שם אדם ללא רוח חיים, הפוך נשאר קר... כלומר, ייחוס כשלעצמו לא נותן דבר. כשהוא יחד עם התנהגות כדבעי של אדם 'חי', זה מעלה אותו מעלה מעלה.
"אנחנו צאצאים של הרבנית "מנוחה רחל", בתו של האדמו"ר האמצעי. אם פועלים כמו שצריך, זה משבח. פה בשכונה, מי שמכיר קצת את חב"ד, מסתכל 'קצת אחרת' ומצפה גם ליותר. זה בהחלט מחייב".
הרב ראובן שניאורסון בהתוועדות י"ט בכסלו עם מקורבים, כשלושה חודשים לאחר שהגיע לשכונה
זה לצד זה, הם ישבו. חובשי כיפות סרוגות גדולות, לצד כאלו ש"כיפת בר-מצווה" מונחת לראשם. לידם אורחים מכפר חב"ד: ידידים, אחים, הורים, סבים. העיניים של כולם בורקות למראה מנחם מנדל שניאורסון הקטן. זה לאחר זה, הם ניגשים לגזור מעט במספריים כמה שערות מתלתליו הגולשים, רגע לפני שהוא הופך מפעוט, לילד חסידי קטן עם פאות בצדעיו.
יום חג הוא לכולם, תושבי שכונת "רובע הבנים" החדשה בקרית גת. חגיגה כפולה, בדיוק 3 שנים לפתיחת "בית חב"ד" ע"י הרב ראובן שניאורסון, וכמובן, 3 שנים להולדת מנחם מנדל, חתן המסיבה. "במוצאי שבת הראשון שלנו כאן, נולד הבן שלי. 3 שנים כרוכות זה בזה. 3 זה עניין של חזקה", אומר הרב ראובן שניאורסון.
בשבת הראשונה לשהותם בשכונה החדשה, התארחו אצלם מספר "תמימים" מהישיבה, להתוועדות חסידית. באותו מעמד הם איחלו - בכוחה של התוועדות חסידית – "שהבית הזה יהיה שלכם". "אז בדיוק עלו מאוד מחירי הדיור, והדברים נשמעו לי כחלום רחוק. והנה, היום זה הפך למציאות", מספר הרב שניאורסון. באותו מוצאי שבת, נולד גם, מנחם מנדל הקטן.
איך הגעתם בכלל לשכונת "רובע הבנים" בקרית גת?
"הרבי בחר בשבילנו", אומר הרב שניאורסון בפשטות. "ניגשתי לפרוייקט 'תורה שלמה' שמסמיך אברכים בתוך שלוש שנים בלימודים אינטנסיביים לכהן כרבני יישובים/שכונות, כשהמטרה לשלב בלימודים מסירת שיעורים." כאן מציין הרב שניאורסון את הרב אלי וילהלם, הרב מנדי בלוי והרב יצחק משען מארגון 'תורה שלמה' על מסירותם הרבה. וממשיך: "לאחר שהתקבלנו אני ורעייתי לפרוייקט המיוחד, הגיע השלב אולי הקשה ביותר: בחירת מקום מתאים. כאן באו מהישיבה בקרית גת בראשות המד"א הרב משה הבלין ואמרו: 'הוא תלמיד שלנו, אנחנו מכירים אותו', ולקחו אותי לקריית גת.
"הסתובבתי בשכונות העיר יחד עם הרב מאיר ואזנה, לחפש מקום מתאים. ראינו את השכונה החדשה "רובע הבנים" שהיתה בשלבי בניה ופיתוח. כאן היתה לי ולרעייתי התלבטות: האם ללכת על שכונה שכבר קיימת ובנויה, או ללכת אל הלא-נודע, לשכונה שעדיין לא קיימת? בסוף החלטנו: "לכתחילה אריבער" (מלכתחילה הולכים 'מלמעלה').
ה"לכתחילה אריבער" הזה, יש מאחוריו כמה סיפורים על צעדים ראשונים. על אחד מהם הוא מספר: "בחנוכה, ארגנתי חנוכיית ענק בגובה שניים וחצי מטרים, אותה ניידתי בכל יום מבניין למשנהו. הצטיידתי במודעות להדבקה על מועדי הדלקה (בכל ערב של חנוכה, הדלקה במקום אחר) וצעדתי לאחד הבניינים המרכזיים באיזור. הבניין החדש, היה חצי מאוכלס. ניגשתי לאחד הדירות בבניין ושאלתי: 'היכן וועד הבית?'. 'קומה 6', היתה התשובה.
הרב ראובן שניאורסון (בתוך הרכב) לצד החנוכיה בשכונה החדשה
"דפקתי על הדלת, וכשנכנסתי שאלתי: 'מי כאן וועד הבית?', ואז אני שומע קולות מהמרפסת: 'תגידו לו שכבר תרמנו'... קבלת פנים צוננת, אין ספק. אולם הקב"ה הכניס מילים לפי ואמרתי: 'גם אני כבר תרמתי... אז אולי נשב יחד?', וכך הקרח הפשיר, והצגתי עצמי כשליח חב"ד בשכונה.
"'אתה נפלת עלינו טוב', אמרו בהתלהבות. 'אנחנו בדיוק כעת באסיפת וועד, ובדיוק ביום ההדלקה שלך תכננו לעשות מסיבת חנוכה וחנוכת הבית לבניין החדש שלנו...', וכך, עד היום וועד הבית של אותו בניין בקשר רציף עם בית חב"ד, ובחנוכה הם לא שוכחים להתקשר לתאם על מועד ההדלקה הבא..."
כך צעד הרב שניאורסון, יד ביד עם הקמת השכונה החדשה, וגם שכר את הבית עם הסלון "הכי גדול באיזור", ושהפך ל"בית חב"ד". על זה הוא מספר: "הגעתי לראות את הבית, והבעה"ב אומר לי: "זה סלון כמו "מגרש כדורגל." תיקנתי אותו מיד ואמרתי: "כמו בית כנסת". "כבר באותו ערב ערכנו במקום את תפילת ערבית הראשונה", הוא נזכר.
תפילת ערבית בשבוע הראשון בבית חב"ד, בשכונת "רובע הבנים"
מצעדיו הראשונים, ועד לימים אלו, הוא מכיר טובה גדולה לרב נפתלי ליפסקר מ"צעירי חב"ד" וליו"ר צעירי-חב"ד הרב אהרונוב, שסייעו לו בכל עניין.
וסיפור 'טרי' מראש השנה: "ביום הראשון קבעתי עם הרב איציק הבלין שיערוך תקיעות שופר לתושבי השכונה שאינם יכולים מסיבות שונות לבוא לבית הכנסת. תושב אחד הודיע לי לפני החג, כי בבניין מסויים יש מישהו שאימו שוכבת מרותקת למיטתה, ואלי חשוב שילכו לזכותה במצוות שמיעת תקיעת שופר. דא עקא, שהקומה בבניין היא...12.
"לא חשתי בנוח להטריח את הרב איציק הבלין לעלות 12 קומות בראש השנה, אבל הוא אמר: "נעלה קומה-קומה..." בנתיים, בעוד אנו מתנשפים בקומה 7, שמענו קול של מכונת "פוליש" שעובדת באחת הדירות. ללא היסוס דפקנו על הדלת, אותה פתחה גברת עולה חדשה מרוסיה. "מי אתם, ומה תרצו?" "אנחנו תוקעים בשופר, וזה בחינם", ניסיתי להסביר במיטב יכולתי.
"מיד היא הורתה לבנה לכבות את מכשיר ה"פוליש", ולהקשיב לתקיעות. חשבתי לעצמי: "אולי הטרחנו גברת באמצע פוליש, וסתם אנו מפריעים לה?" במחשבה שניה, הבנתי: "היא יהודיה, והרצון שלה הוא כן לעשות מצוות".
"בעוד אני מהרהר על הדברים, היא הודתה שזיכינו אותה בשמיעת שופר, פונה אלי ושואלת: "ואיפה אפשר להשיג מזוזה?" וגם הוסיפה: "גם חנוכת הבית צריך לעשות". אז היכתה בי המחשבה: "גם יהודי שעושה פוליש בראש השנה רוצה לעשות רצון הקב"ה!"
ואם תשאלו, מה קרה בסוף בקומה 12? שמה אף אחד לא ענה...
בדיווח על אירוע חנוכת הבית חב"ד ו'האופשרניש' לבנכם, צויין "שאלת מליון הדולר: מיהו הגביר הגדול ביותר בחב"ד?", מה פשר המשפט הזה? אולי תספר לנו מי זה הגביר האגדי?
"התשובה מסתכמת בשלוש אותיות: א, ת, ם. מישהו בשכונה פעם ראה אותי תולה שילוט על פעילות של בית חב"ד, ושאל אותי: 'תגיד לי, מי זה הגביר שמממן את הפעילות שלכם?', אמרתי לו 'אתם'. יש שרואים את הפעילות כדבר מובן מאליו, ו'מישהו בחב"ד בטח משלם את זה'. ברגע שהם מבינים שזו פעילות שלהם, הם מסייעים.
"פעם פנה גביר מסויים אל הרבי ואמר שרוצה לממן את כל פעילות חב"ד בעולם. הרבי לא הסכים והסביר לו: א. לא כך בונים עסק, אם הגביר יפול – הכל יפול. ב. בתי חב"ד נמצאים בכל מקום בעולם, גם כדי לזכות את כולם במצוות צדקה. לכן, היה חשוב לי להסביר את הנקודה הזו במהלך האירוע".
אביך וסבך שיחיו השתתפו גם הם באירוע. היתה התרגשות? איך הגיבו?
"היתה שמחה והתרגשות. סבתי (אשת ר' יקותיאל שניאורסון) אמרה לי שמניסיון חייה, כבר רואים שהאושר האמיתי הוא, ילדים חסידיים שעוסקים בשליחות והפצת המעיינות".
הרב ראובן שניאורסון (נואם) השבוע, באירוע התספורת לבנו, וחנוכת בית חב"ד. ברקע: הסבא, ר' יקותיאל שניאורסון (יושב ראשון משמאל)
אי אפשר להתעלם מהשם של חתן ה"אופשרניש", מנחם מנדל שניאורסון שיחי'. משהו על הייחוס המשפחתי, והאם זה מחייב יותר?
"פעם אמר הרב לנדא, בשמחה משפחתית, שייחוס הוא כמו שמיכת פוך. האם הפוך עצמו מחמם? אם יש מתחתיו אדם 'חי' אז זה מוסיף. אבל אם חלילה יש שם אדם ללא רוח חיים, הפוך נשאר קר... כלומר, ייחוס כשלעצמו לא נותן דבר. כשהוא יחד עם התנהגות כדבעי של אדם 'חי', זה מעלה אותו מעלה מעלה.
"אנחנו צאצאים של הרבנית "מנוחה רחל", בתו של האדמו"ר האמצעי. אם פועלים כמו שצריך, זה משבח. פה בשכונה, מי שמכיר קצת את חב"ד, מסתכל 'קצת אחרת' ומצפה גם ליותר. זה בהחלט מחייב".
הרב ראובן שניאורסון בהתוועדות י"ט בכסלו עם מקורבים, כשלושה חודשים לאחר שהגיע לשכונה
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
