את הרב אשר אייזנבאך , מצאנו במהלך "מבצע שופר". בשיאו של ענן האובך והאבק, החום הגדול שירד על ארצנו, הוא עם חסידים נוספים, פשטו על מקומות שונים באיזור המרכז לזכות עוד ועוד יהודים בשמיעת תקיעת שופר. לאחר שחזר לביתו בכפר חב"ד, ולאחר הפצרות לא מעטות (יש רבנים גדולים ממני...) הסכים הרב אייזנבאך להעניק ראיון חג על אופן ההכנה החסידי לראש השנה:

איך צריכים להתכונן לראש השנה?

"כמו שאי אפשר לבוא לחנות מבלי להכין קודם כסף, כך אי אפשר לבוא לראש השנה מבלי ללמוד חסידות. לכל הפחות יש ללמוד מאמר חסידות בנוגע לראש השנה. מומלץ ללמוד את המאמר "תקעו בחודש שופר" בספר "חסידות מבוארת".

"אחרי שלומדים קצת, יש לחשוב הרבה איך לקבל את הקב"ה למלך. מצד אחד, ר"ה הוא יום של משפט, מצד שני הוא המלכת המלך. עיקר ההדגשה של חסיד היא באופן של המלכת הקב"ה למלך, כמו שרואים לאורך התפילו בר"ה : "אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם", "המלך", ו"תמלוך על העולם", ועוד. היות ואנו צריכים לקבל עלינו את הקב"ה למלך, במילא אנו צריכים לעמוד לפניו כראוי, ויש גם את עניין המשפט, וחשבון הנפש, וכן בעניינים שבין אדם לחבירו. כי אי אפשר להמליך את המלך מבלי לעשות הכנה ראויה.

"הרב יוסף דב סולובייצ'יק, רב בשושלת בריסק, הכיר טובה כל חייו ל"מלמד" שהיה לו בילדותו, חסיד חב"ד. לפני ראש השנה היה המלמד שמח. שאלו אותו תלמידיו: "הרי ראש השנה הוא יום הדין, ולשמחה זו מה עושה?" ענה להם: "הרי הולכים להמליך את הקב"ה למלך!..." מאז, זה שינה לו את ההסתכלות, כל חייו.

שיהודי רעב וצמא זה מצד הנשמה

"הרבי, דיבר על כך שיש שני הפכים לכאורה בראש השנה: מצד אחד, "מלוך על העולם כולו בכבודך", מצד שני, יש את התפילה על "מי יחיה, מי יעשר", וכו', מבקשים חיים טובים, אוכל פרנסה וגשמיות. הנקודה היא, כמו שהסביר הבעש"ט, שיהודי רעב וצמא זה מצד הנשמה, בפנימיות הנשמה רוצה. והרבי מסביר, מדוע אנו מבקשים גשמיות? כדי שנוכל לעשות רצון ה', על אף שבחיצוניות אנחנו חושבים על גשמיות! העניין הוא, שכל מה שמבקשים, זה לכבודו ית'.


הרב אשר אייזנבאך (משמאל) יחד עם המד"א הרב אשכנזי במהלך ביקור במשחטה בכפר חב"ד

מהם האתגרים החינוכיים המרכזיים שעומדים בפנינו כיום?

"בדור שלנו יש שני דברים שצריך להתחזק בהם:

אם הורה רוצה שילדיו ילכו בדרכיו, צריך שני דברים: א. לתת דוגמא חי'ה. אם אני רוצה שבני יחקה אותי, כמו שכתוב "ברא כרעא דאבוה". מובא בחסידות שכמו שהרגל בטלה לראש, כך ילד ירצה לעשות רצון אביו. ואם זה לא קורה, הסיבה היא או משום שהאב לא מראה דוגמא אמיתית, או שאין מספיק תקשורת בינו לבין הילד. 

ב. כל ההתנהלות צריכה להיות בנחת. זה דור שיש הכל לילד, אוכל, בגדים, משחקים. הוא לא רגיל להתאמץ להשיג משהו, וצריך להזהר שברוחניות לא לעשות משהו בצורה של לחץ, שאז הילד לא יוכל לעמוד בזה. דבר נוסף: אם יש חילוקי דעות ולחצים בבית, הילד אומר לעצמו: "לא רוצה להיות כמו אבא". כשהילד בסביבה נעימה, וגדל בבית רגוע, הוא אומר, אני רוצה גם לחיות כך. האתגר הגדול של דורנו - הדוגמא החיה האישית, וגם המשפחתית".

הרב אשר אייזנבאך, מכהן כרב בית הכנסת לצעירים "רייטשיק שול", בכפר חב"ד. שאלנו על המגמה של בתי כנסת חדשים שקמו בשנים האחרונות בכפר חב"ד:

"בתי הכנסת של האברכים הצעירים, זה דבר נפלא. בבתי הכנסת הגדולים יש ציבור ענק, והם לא הרגישו מספיק קשר, לעיתים לא היו מספיק מקומות ישיבה, ולפעמים לא קיבלו עליות. בבתי כנסת לצעירים, כל אחד מרגיש חלק מבית הכנסת, והדבר גורם להתחזקות בתפילה, בשיעורי תורה בהלכות הנצרכות, באהבת ישראל ועזרה אחד לשני, ובהתוועדויות ביומי דפגרא. זו תופעה ברוכה, ששינתה דברים רבים בכפר חב"ד, ועוד היד נטויה".


"כל אחד מרגיש חלק מבית הכנסת". הרב אייזנבאך בהתוועדות בכפר חב"ד

מסכם הרב אייזנבאך:
"אחד הדברים החשובים, שיהיה בבית "אווירה של רבה", במנהגי חב"ד, בנושא משיח. בר"ה בפשטות העניין ללכת בקבלת עול לדברים הפשוטים, החל בגשמיות וכלה ברוחניות, ולנצל כל רגע באמירת תהילים ובלימוד. 

"היינו בטוחים שמשיח יבוא בתשע"ה, נשאר לו עוד קצת זמן עד לסוף השנה... אנו מקוים שבתשע"ו, זה יקרה כפשוטו ממש..."