מערכת COL
|
יום י"ט אלול ה׳תשע״ה
03.09.2015
השליח המסור ש'כבש' את בירת הרפובליקה המוסלמית ● מיוחד
סיפורו של בית הכנסת בן מאת השנים בבירת טטרסטאן המוסלמית, ושיפוצו בסיוע נשיא הרפובליקה, מספרים את סיפור תחייתה של קאזאן היהודית, אחרי 70 שנות כפור של קומוניזם ● רגע לאחר סיום החגיגות, מספר השליח הרב יצחק גורליק בראיון מיוחד ל-COL על השמחה הגדולה, על התחייה המחודשת, ועל 19 שנות שליחות ● וגם: קטע וידאו מהתוועדות לאחר ה'בנקעט', אמש ● מגזין שישי הרב יצחק גורליק
הרב יצחק גורליק , שליח הרבי בקאזאן, בראיון שנערך באולם העירייה (צילום: COL)
משה בן חיים, קאזאן
לאחר האירוע המרגש של חנוכת בית הכנסת המרכזי בקאזאן בן 100 השנים, השליח הרב יצחק גורליק, הנחה את ה'בנקעט' החגיגי בבניין העירייה המפואר - ברוסית שוטפת. בנוכחות רבה של רוסיה הרב בערל לאזאר, בנוכחות נשיא הרפובליקה, ראש העיר, אנשי מימשל ותקשורת מהעולם, ועשרות שלוחים מרחבי רוסיה, הוא דיבר אל הקהילה שלו, בשפה שלה.
כשהוא סיפר את משל "מושק'ה בעור הדוב", הוא הסביר לאנשי הקהילה ברוסית צחה, מה זה נקרא בדיוק "מושק'ה", ומה זה "פריץ". אינטראקציה עם הקהילה בצורה מושלמת, משהו שניתן היה להבחין בו כקו מנחה באירועים שהחלו יום קודם, בכנס השלוחים של רבני הערים ברוסיה שהתארח הפעם, לראשונה בקאזאן.
נקודה מעניינת לא פחות, היא העובדה שראש העיר של קאזאן הזמין את ה'בנקעט' לבניין העירייה המפואר, המיועד לאירועים ממלכתיים בלבד - מה שמורה על מעורבות מלאה של גורמי המימשל בשמחה הגדולה של יהדות קאזאן, בצורה יוצאת מגדר הרגיל.
בראיון חגיגי ומיוחד, הרב יצחק גורליק מספר: "נקודת העניין היא 'חיבור בין אנשים'. כמובן ששפה ומנטליות שונה, משפיעות, אך זה לא מתחיל ונגמר בזה. גם לפני 19 שנה, כשרק התחלנו את השליחות, הקשר היה באותה מידה. כשהגענו לכאן, החלטנו לקשור את גורלנו במקום הזה, במאה אחוז.
בתחילת שליחותכם, נתקלתם בקשיים?
"אני לא אוהב את המילה 'קשיים'. זה לא אומר שאין כאלו. תמיד אני נותן דוגמא: כשאדם קונה מצרכי מזון וסוחב אותם לקומה 5, יש מאמץ, אין קושי.
"יש מאמץ, אין קושי". הרב יצחק גורליק
מהו בעצם, סיפורו של בית הכנסת?
"כשהגענו לפה, זמן קצר קודם לכן, בית הכנסת העתיק שהוקם לפני כמאה שנה, הוחזר לקהילה היהודית, והרבה פעל בזה הרב אברמי לרר שיחי'. לפי עדויות שיש בידינו, בית הכנסת פעל כ-15 שנה מאז שהוקם, ולאחר מכן הפכו אותו הסובייטים לבית הסתדרות המורים. אחד הסמלים שפגעו בבית הכנסת, שבמקום שני לוחות הברית מעל ארון הקודש, הציבו את דמות לנין.
"לאחר שקיבלנו חזרה את בית הכנסת לפני כ-20 שנה, בית הכנסת עבר שיפוץ קל. מאז, הרגשנו כמו שכתוב 'חדווה תקיעה בליבאי בסטרא דא, ובכיה תקיעה בליבאי בסטרא דא' (רגשות מעורבים של שמחה וצער). משום שמצד אחד, בית הכנסת חזר אלינו. אך מצד שני, הועם זוהרו ולא חזר כפי שהיה בתחילה, למראהו המקורי. הרגשנו חוב כלפי בית הכנסת.
"לפני כשש שנים, החלה מגמה בקהילה לשחזר ולשפץ את בית הכנסת. זה החל כשנדבה ליבו של יהודי לתרום ארון קודש מפואר, וציון 100 שנה לבית הכנסת קרב ובא.
"כאן נכנס לתמונה נשיא הרפובליקה הטטרי, מינחנוב. הוא נתן את כל הסכום הדרוש לשיפוץ חיצוני של בית הכנסת, שיספיק להתבצע עד תאריך ה-100 שנה לבית הכנסת. התחלנו לבצע את השיפוצים והשיחזור המדוייק לפי תכניות אדריכליות, וגם לפי סימנים חיצוניים שנשארו בבית הכנסת.
בית הכנסת המשוחזר, במלוא תפארתו (צילום: משה בן-חיים)
"זה מאוד סמלי שגם השלטון עצמו פרע את החוב. ראו גם אצלם את השמחה, ממש כמו באירוע שלהם. כך אמרתי גם לנשיא במהלך הטקס היום, זה משהו מאוד מיוחד. הנשיא הגיב: "זה חג של כולנו".
משפחה אחת
איך נוצר 'רעש' כה גדול מחנוכת הבית?
"אני לא תכננתי את זה... הנשיא בדבריו הדגיש גם את האחדות בקהילה. באירוע השתתפו אורחים רבים. שלוחים מרחבי רוסיה, נציגי ה'גוינט', נציגי השגרירות הישראלית, עיתונאים מהעולם. כולם הרגישו שזה חג של כולם.
"למה? משום שכל השנים השתדלנו להטמיע שאנו משפחה אחת. מצד אחד, לא מתפשרים על קוצו של יו"ד בענייני הלכה, אך גם אפשר לחיות יחד וכל אחד מוסיף את הפרט שלו במבנה הקהילה. היה היום משהו שאני לא יכול להסביר אותו, רק להודות לקב"ה".
הרב גורליק נזכר ברגע מיוחד, בימים הראשונים כשהגיעו לקאזאן: "בשבת התקיימו תפילות בבית הכנסת, והכל היה נראה טוב ויפה. פתאום חשבתי לעצמי: הרי בנחל'ה (מקום המגורים לפני השליחות) יש אחרי מנחה 'סדר ניגונים'. ישבנו וניגנו שם, והרגשנו כאילו אנחנו בנחל'ה".
אביכם שיחי', השתתף יחד עם עוד שניים מאחיך, גם הם שלוחים ברוסיה. הרב זושא, משלוחי הרבי למוסקבה, והרב ירחמיאל, שליח הרבי בטיומן, סיביר. איך אביכם חש כיום הזה?
"הוא אמר לא פעם, שמעולם לא חשב שאי פעם בכלל יחזור לרוסיה. הוא חשב 'מכבים את האור, וזהו'. ופתאום, השלטונות מתייחסים באופן כזה? קשה לו לתאר זאת".
לסיכום, על תחיית יהדות קאזאן.
אני רואה נקודה אחת בעיר, והיא התחייה היהודית. באירוע כאן היום, השתתפו כמה וכמה אברכים, שלא היית מתאר לעצמך איך היו נראים קודם. מסתכלים על הפוטנציאל שבכל יהודי. אם כך מסתכלים, הם מרגישים את היחס הזה, וזה אכן פועל והופך למציאות, שיהודי הופך להיות חסיד ירא שמים ולמדן. שנזכה לקדש שם שמים".
לאחר סיום ה'בנקעט' הרשמי, התיישבו השלוחים והאורחים להתוועדות ח"י אלול עד השעות הקטנות.
לפניכם קטע וידאו מההתוועדות:
לאחר האירוע המרגש של חנוכת בית הכנסת המרכזי בקאזאן בן 100 השנים, השליח הרב יצחק גורליק, הנחה את ה'בנקעט' החגיגי בבניין העירייה המפואר - ברוסית שוטפת. בנוכחות רבה של רוסיה הרב בערל לאזאר, בנוכחות נשיא הרפובליקה, ראש העיר, אנשי מימשל ותקשורת מהעולם, ועשרות שלוחים מרחבי רוסיה, הוא דיבר אל הקהילה שלו, בשפה שלה.
כשהוא סיפר את משל "מושק'ה בעור הדוב", הוא הסביר לאנשי הקהילה ברוסית צחה, מה זה נקרא בדיוק "מושק'ה", ומה זה "פריץ". אינטראקציה עם הקהילה בצורה מושלמת, משהו שניתן היה להבחין בו כקו מנחה באירועים שהחלו יום קודם, בכנס השלוחים של רבני הערים ברוסיה שהתארח הפעם, לראשונה בקאזאן.
נקודה מעניינת לא פחות, היא העובדה שראש העיר של קאזאן הזמין את ה'בנקעט' לבניין העירייה המפואר, המיועד לאירועים ממלכתיים בלבד - מה שמורה על מעורבות מלאה של גורמי המימשל בשמחה הגדולה של יהדות קאזאן, בצורה יוצאת מגדר הרגיל.
בראיון חגיגי ומיוחד, הרב יצחק גורליק מספר: "נקודת העניין היא 'חיבור בין אנשים'. כמובן ששפה ומנטליות שונה, משפיעות, אך זה לא מתחיל ונגמר בזה. גם לפני 19 שנה, כשרק התחלנו את השליחות, הקשר היה באותה מידה. כשהגענו לכאן, החלטנו לקשור את גורלנו במקום הזה, במאה אחוז.
בתחילת שליחותכם, נתקלתם בקשיים?
"אני לא אוהב את המילה 'קשיים'. זה לא אומר שאין כאלו. תמיד אני נותן דוגמא: כשאדם קונה מצרכי מזון וסוחב אותם לקומה 5, יש מאמץ, אין קושי.
"יש מאמץ, אין קושי". הרב יצחק גורליק
מהו בעצם, סיפורו של בית הכנסת?
"כשהגענו לפה, זמן קצר קודם לכן, בית הכנסת העתיק שהוקם לפני כמאה שנה, הוחזר לקהילה היהודית, והרבה פעל בזה הרב אברמי לרר שיחי'. לפי עדויות שיש בידינו, בית הכנסת פעל כ-15 שנה מאז שהוקם, ולאחר מכן הפכו אותו הסובייטים לבית הסתדרות המורים. אחד הסמלים שפגעו בבית הכנסת, שבמקום שני לוחות הברית מעל ארון הקודש, הציבו את דמות לנין.
"לאחר שקיבלנו חזרה את בית הכנסת לפני כ-20 שנה, בית הכנסת עבר שיפוץ קל. מאז, הרגשנו כמו שכתוב 'חדווה תקיעה בליבאי בסטרא דא, ובכיה תקיעה בליבאי בסטרא דא' (רגשות מעורבים של שמחה וצער). משום שמצד אחד, בית הכנסת חזר אלינו. אך מצד שני, הועם זוהרו ולא חזר כפי שהיה בתחילה, למראהו המקורי. הרגשנו חוב כלפי בית הכנסת.
"לפני כשש שנים, החלה מגמה בקהילה לשחזר ולשפץ את בית הכנסת. זה החל כשנדבה ליבו של יהודי לתרום ארון קודש מפואר, וציון 100 שנה לבית הכנסת קרב ובא.
"כאן נכנס לתמונה נשיא הרפובליקה הטטרי, מינחנוב. הוא נתן את כל הסכום הדרוש לשיפוץ חיצוני של בית הכנסת, שיספיק להתבצע עד תאריך ה-100 שנה לבית הכנסת. התחלנו לבצע את השיפוצים והשיחזור המדוייק לפי תכניות אדריכליות, וגם לפי סימנים חיצוניים שנשארו בבית הכנסת.
בית הכנסת המשוחזר, במלוא תפארתו (צילום: משה בן-חיים)
"זה מאוד סמלי שגם השלטון עצמו פרע את החוב. ראו גם אצלם את השמחה, ממש כמו באירוע שלהם. כך אמרתי גם לנשיא במהלך הטקס היום, זה משהו מאוד מיוחד. הנשיא הגיב: "זה חג של כולנו".
משפחה אחת
איך נוצר 'רעש' כה גדול מחנוכת הבית?
"אני לא תכננתי את זה... הנשיא בדבריו הדגיש גם את האחדות בקהילה. באירוע השתתפו אורחים רבים. שלוחים מרחבי רוסיה, נציגי ה'גוינט', נציגי השגרירות הישראלית, עיתונאים מהעולם. כולם הרגישו שזה חג של כולם.
"למה? משום שכל השנים השתדלנו להטמיע שאנו משפחה אחת. מצד אחד, לא מתפשרים על קוצו של יו"ד בענייני הלכה, אך גם אפשר לחיות יחד וכל אחד מוסיף את הפרט שלו במבנה הקהילה. היה היום משהו שאני לא יכול להסביר אותו, רק להודות לקב"ה".
הרב גורליק נזכר ברגע מיוחד, בימים הראשונים כשהגיעו לקאזאן: "בשבת התקיימו תפילות בבית הכנסת, והכל היה נראה טוב ויפה. פתאום חשבתי לעצמי: הרי בנחל'ה (מקום המגורים לפני השליחות) יש אחרי מנחה 'סדר ניגונים'. ישבנו וניגנו שם, והרגשנו כאילו אנחנו בנחל'ה".
אביכם שיחי', השתתף יחד עם עוד שניים מאחיך, גם הם שלוחים ברוסיה. הרב זושא, משלוחי הרבי למוסקבה, והרב ירחמיאל, שליח הרבי בטיומן, סיביר. איך אביכם חש כיום הזה?
"הוא אמר לא פעם, שמעולם לא חשב שאי פעם בכלל יחזור לרוסיה. הוא חשב 'מכבים את האור, וזהו'. ופתאום, השלטונות מתייחסים באופן כזה? קשה לו לתאר זאת".
לסיכום, על תחיית יהדות קאזאן.
אני רואה נקודה אחת בעיר, והיא התחייה היהודית. באירוע כאן היום, השתתפו כמה וכמה אברכים, שלא היית מתאר לעצמך איך היו נראים קודם. מסתכלים על הפוטנציאל שבכל יהודי. אם כך מסתכלים, הם מרגישים את היחס הזה, וזה אכן פועל והופך למציאות, שיהודי הופך להיות חסיד ירא שמים ולמדן. שנזכה לקדש שם שמים".
לאחר סיום ה'בנקעט' הרשמי, התיישבו השלוחים והאורחים להתוועדות ח"י אלול עד השעות הקטנות.
לפניכם קטע וידאו מההתוועדות:
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
