מערכת COL
|
יום י"א אלול ה׳תשע״ה
26.08.2015
מתי חייבים למסור לבדיקה ספרי תורה, תפילין ומזוזות?
ב'פינת ההלכה' בשיחת השבוע, פורסמה השאלה הבאה: מתי חייבים למסור לבדיקה ספרי תורה, תפילין ומזוזות? לתשובה במלואה מתי חייבים לבדוק תפילין ומזוזות?
(צילום: מנדי הכטמן, COL)
הרב יוסף-שמחה גינזבורג
תשובה: ספר תורה חייב בהגהה מחודשת אם נמצאו בו שלוש טעויות רצופות. מזוזה חייבת בבדיקה מן הדין כל שלוש שנים וחצי. זה גם המועד שבו יש לבדוק את התפילין. כל זה אם מוצרי הסת"ם האלה נכתבו והוגהו כדין ונשמרו בתנאים הולמים (כדאי לדעת שתפילין המושארות ברכב בימים חמים עלולות להיפסל).
המהדרים במצוות (וכן מי שזקוקים לברכה מיוחדת) נוהגים לבדוק את התפילין והמזוזות אחת לשנים-עשר חודש, ומה טוב בחודש אלול. הרבי מליובאוויטש הורה לנהוג כן.
הכתב עלול להיסדק ולדהות במשך הזמן, במיוחד במזוזות ובתפילין של ראש. בספרי תורה ישנים הדהייה מצויה מאוד. התיקון במצב זה כמעט בלתי-אפשרי, ובמקרה הטוב הוא מתקיים לתקופה קצרה בלבד.
רצוי מאוד שספרי התורה ופרשיות התפילין והמזוזות ייבדקו מראש בידי שני מגיהים ובמחשב. בדיקות מחשב בשנים האחרונות העלו שמוצרי הסת"ם שלא עברו בעבר בדיקה זו – רובם ככולם פסולים.
למרבה הצער יש בשוק תפילין, מזוזות, ואפילו ספרי תורה שנכתבו שלא כדין. בעיות רבות אי-אפשר כלל לגלות בבדיקה: חוסר כוונה 'לשמה', גירוד אותיות ועוד.
אם מגלים שהכתב בכללותו פסול, הדבר מוכיח שהסופר אינו בקי (או מזלזל) בהלכה, ואז אי-אפשר לתקן את הסת"ם, ויש לגונזם. לכן יש להקפיד לפנות אך ורק אל סופר או סוחר אמינים, על-פי המלצת רב מוסמך הבקי בהלכות האלה.
יש המחזיקים בארון הקודש גם ספרי תורה פסולים, שאי-אפשר לתקנם, ומסמנים אותם בקשירת האבנט מבחוץ, אולם אין רוח חכמים נוחה מזה.
מקורות: או"ח לט, יו"ד רעט, רצא ונו"כ. קסת הסופר סי' יט ומשנת הסופר שם, וש"נ. 'חובת הדר' פ"א ס"ח. שערי הלכה ומנהג יו"ד סי' קיח.
תשובה: ספר תורה חייב בהגהה מחודשת אם נמצאו בו שלוש טעויות רצופות. מזוזה חייבת בבדיקה מן הדין כל שלוש שנים וחצי. זה גם המועד שבו יש לבדוק את התפילין. כל זה אם מוצרי הסת"ם האלה נכתבו והוגהו כדין ונשמרו בתנאים הולמים (כדאי לדעת שתפילין המושארות ברכב בימים חמים עלולות להיפסל).
המהדרים במצוות (וכן מי שזקוקים לברכה מיוחדת) נוהגים לבדוק את התפילין והמזוזות אחת לשנים-עשר חודש, ומה טוב בחודש אלול. הרבי מליובאוויטש הורה לנהוג כן.
הכתב עלול להיסדק ולדהות במשך הזמן, במיוחד במזוזות ובתפילין של ראש. בספרי תורה ישנים הדהייה מצויה מאוד. התיקון במצב זה כמעט בלתי-אפשרי, ובמקרה הטוב הוא מתקיים לתקופה קצרה בלבד.
רצוי מאוד שספרי התורה ופרשיות התפילין והמזוזות ייבדקו מראש בידי שני מגיהים ובמחשב. בדיקות מחשב בשנים האחרונות העלו שמוצרי הסת"ם שלא עברו בעבר בדיקה זו – רובם ככולם פסולים.
למרבה הצער יש בשוק תפילין, מזוזות, ואפילו ספרי תורה שנכתבו שלא כדין. בעיות רבות אי-אפשר כלל לגלות בבדיקה: חוסר כוונה 'לשמה', גירוד אותיות ועוד.
אם מגלים שהכתב בכללותו פסול, הדבר מוכיח שהסופר אינו בקי (או מזלזל) בהלכה, ואז אי-אפשר לתקן את הסת"ם, ויש לגונזם. לכן יש להקפיד לפנות אך ורק אל סופר או סוחר אמינים, על-פי המלצת רב מוסמך הבקי בהלכות האלה.
יש המחזיקים בארון הקודש גם ספרי תורה פסולים, שאי-אפשר לתקנם, ומסמנים אותם בקשירת האבנט מבחוץ, אולם אין רוח חכמים נוחה מזה.
מקורות: או"ח לט, יו"ד רעט, רצא ונו"כ. קסת הסופר סי' יט ומשנת הסופר שם, וש"נ. 'חובת הדר' פ"א ס"ח. שערי הלכה ומנהג יו"ד סי' קיח.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
