מערכת COL
|
יום ג' אלול ה׳תשע״ה
18.08.2015
מדוע מקפידים לומר את "י"ג מידות הרחמים" בציבור דווקא?
מדוע מקפידים לומר את "שלוש-עשרה מידות הרחמים" בציבור דווקא? ● במדור 'פינת ההלכה' ב'שיחת השבוע', הרב יוסף שמחה גינזבורג משיב לתשובה
אילוסטרציה
שאלה: מדוע מקפידים לומר את "שלוש-עשרה מידות הרחמים" בציבור דווקא?
תשובה: על הפסוק "ויעבור ה' על פניו ויקרא" אמרו חז"ל: "אלמלא מקרא כתוב, אי-אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפניי כסדר הזה ואני מוחל להם".
לעניין סדר האמירה, הרא"ש והאבודרהם כתבו: "וכן נהוג לאומרן בכל גלות ישראל, שהחזן אומר 'ויעבור ה' על פניו ויקרא', והקהל מתחיל: ה', ה' א-ל רחום וחנון...". אבל המנהג בקהילות ספרד בדורותינו הוא שכל הציבור אומר בלחש עם שליח הציבור: "ויעבור...", ומתחילים בקול רם: "ה', ה'...".
הגאון רבי יוסף חיים מבבל כתב שטעם המנהג הוא, שהן על-פי הסוד הן על-פי הפשט אין למנוע את הציבור מאמירת "ויעבור...", אלא שבזמן הרא"ש הסתפקו בשמיעתו מפי הש"ץ, ואילו בדורות האחרונים נהג גם הציבור לאומרו. והרי זה דומה לקטע "נקדישך...", שהדין המקורי הוא שהציבור שותק ומכוון לאמירתו על-ידי הש"ץ, אך למעשה על-פי האר"י ז"ל נהוג שכל הציבור אומר את כל הסדר.
בקהילות אשכנזיות רבות נהוג שאחרי ששליח הציבור אומר בקול "ושם נאמר", הוא אומר והציבור עמו, בהמשך אחד: "ויעבור... ה', ה'..." עד סיום י"ג המידות. וכן נהוג בחסידות חב"ד.
מקורות: ר"ה יז,ב. רא"ש ר"ה פ"א ס"ה. אבודרהם, סדר תפלת התעניות (ירושלים תשכ"ג עמ' רנב). שו"ת רב פעלים ח"ג סי' ג. ילקוט יוסף (תשס"ד) סי' קלא הערה י, וש"נ. לקט הקמח החדש, שם ס"ק ה.
תשובה: על הפסוק "ויעבור ה' על פניו ויקרא" אמרו חז"ל: "אלמלא מקרא כתוב, אי-אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפניי כסדר הזה ואני מוחל להם".
לעניין סדר האמירה, הרא"ש והאבודרהם כתבו: "וכן נהוג לאומרן בכל גלות ישראל, שהחזן אומר 'ויעבור ה' על פניו ויקרא', והקהל מתחיל: ה', ה' א-ל רחום וחנון...". אבל המנהג בקהילות ספרד בדורותינו הוא שכל הציבור אומר בלחש עם שליח הציבור: "ויעבור...", ומתחילים בקול רם: "ה', ה'...".
הגאון רבי יוסף חיים מבבל כתב שטעם המנהג הוא, שהן על-פי הסוד הן על-פי הפשט אין למנוע את הציבור מאמירת "ויעבור...", אלא שבזמן הרא"ש הסתפקו בשמיעתו מפי הש"ץ, ואילו בדורות האחרונים נהג גם הציבור לאומרו. והרי זה דומה לקטע "נקדישך...", שהדין המקורי הוא שהציבור שותק ומכוון לאמירתו על-ידי הש"ץ, אך למעשה על-פי האר"י ז"ל נהוג שכל הציבור אומר את כל הסדר.
בקהילות אשכנזיות רבות נהוג שאחרי ששליח הציבור אומר בקול "ושם נאמר", הוא אומר והציבור עמו, בהמשך אחד: "ויעבור... ה', ה'..." עד סיום י"ג המידות. וכן נהוג בחסידות חב"ד.
מקורות: ר"ה יז,ב. רא"ש ר"ה פ"א ס"ה. אבודרהם, סדר תפלת התעניות (ירושלים תשכ"ג עמ' רנב). שו"ת רב פעלים ח"ג סי' ג. ילקוט יוסף (תשס"ד) סי' קלא הערה י, וש"נ. לקט הקמח החדש, שם ס"ק ה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
