מעט על האווירה במבט מן הצד: מרגע נחיתתה של הקבוצה ועד ליציאתה ארצה יצרו התמימים אווירה של לימוד והיוו דוגמה חיה ליראת שמים בהליכותיהם. הדבר התבטא כבר בשעות הראשונות לנחיתתם בעיר, כאשר הזדרזו, לאחר התארגנות מהירה, להתיישב ל'סדר חסידות' בזאל הישיבה ועד מהרה צללו לתוכנו של מאמר חסידות של הרבי.

היה זה ביטוי ראשוני (בעקבותיו יבואו עוד רגעים רבים כאלה) לקידוש ה' הגדול שיצרו התמימים כאשר יהודי המקום מתבוננים בהם בהתפעלות שוקדים על תלמודם וקול התורה ממלא את האולם. וכך מדי יום ביומו התקיימו תמידים כסידרם ה'סדרים' והשיעורים בנגלה וחסידות, בגאולה - ומשיח,ובשיעורים הקבועים בחת"ת ורמב"ם.

ברוח המקום, והתקופה - דגש מיוחד הושם על קביעות שיעורי לימוד בתורתו של אבי הרבי, רשימת המאסר בו מסביר את כל פרטי המאסר והגלות בצ'אילי. המשמעות הפנימית של שמו ושם אמו וכיצד הכל משתלב ע"פ פנימיות העניינים ורזין דרזין, והערותיו העמוקות על הזהר כמבואר על ידי בנו, הרבי, כמודפס ב'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק'.

הנה דורכות רגלי התמימים ברציף תחנת הרכבת דרכה עבר ר' לוי'ק בדרכו לגלות אי-שם בערבות קזחסטאן, ואשר בה עבר גם בשובו ממנה לחירות. עומדים הם וקוראים מתוך חוברת שבידיהם את זכרונותיה של הרבנית העוסקים באירועים שהתרחשו על האדמה עליה הם ניצבים. הגרון נשנק מעט, דמעה סוררת זולגת, ההתרגשות מובנת. לאחר אי אלו רגעים, חודרת לתודעה ההכרה שעצם נוכחותם שלהם, חסידי הרבי במקום, מסמלת יותר מכל את ניצחונו המזהיר של הגאון המקובל רבי לוי"צ על הקומוניזם, גם אם במחיר היקר של בריאותו וחייו של אותו צדיק זצ"ל. ומשכך, ולא לפני שחוזרים על נקודה מתורתו, פורצים הם בריקוד חסידי ובפיהם ניגונו של ר' לוי'ק, ניגון ההקפות שאותו זכו החסידים ללמוד מפי הרבי בעצמו באחד מרגעי ההוד של שמחת-תורה בליובאוויטש שבליובאוויטש... יהי רצון שנזכה במהרה לראות שוב מלך ביופיו..

המסע נמשך, ולעיני התמימים נגלה המקום שבו גרו ר' לוי'ק והרבנית חנה נ"ע. שם סבל מחליו האחרון כתוצאה מת תנאים שבהם חי, ושם עלה בסערה השמימה, כשלצידו קבוצת חסידים שסייעו לו מתוך מסירות נפש. בעמדם נוכח מקום דירתו, למדו התמימים ברגש רב את המשניות לפי סדר אותיות השם, התפללו מנחה ומעריב בציבור. כשם שהזדרזו לחלות את פני האוהל הקדוש בהגיעם לראשונה לאלמא אטא, כן גם בעוזבם את העיר, בטרם יעלו על ההסעה לבית הנתיבות, פנו בחרדת קודש להתפלל שוב על הציון, כנציגי ציבור התמימים שבארץ הקודש, לא לפני הכנה מתאימה בלימוד תורתו של הצדיק הטמון בו, כהמשך לתוכן ההתוועדות עם הרב הראשי הרב ר' ישעיה אלעזר הכהן וצוות הישיבה, בה הפנימו 'וואו מען שטייט, און פאר וועמען מען שטייט'.

בלתי נשכחים הם הרגעים שבהם נוגנו בזה אחר זה ניגוניהם של רבותינו נשיאנו בהתרגשות ובהתעלות שאין לתאר, ואת ניגון ההקפות של ר' לויק אותו ניגנו שוב ושוב.

כמעט מדי ערב נערכו התוועדויות עם שלוחי הרבי המקומיים ועם מגוון משפיעים אורחים:

בלילה הראשון התוועד הרה"ח ר' בערל זלצמן מניו ג'רסי שריתק את התמימים עם סיפוריו על החיים מאחורי מסך הברזל ועל זכרונותיו מהרבי לאחר יציאתו מעמק הבכא הרוסי.

התוועדות מיוחדת ומרוממת במיוחד התקיימה עם הרה"ח ר' משה אורנשטיין ראש ישיבת תות"ל בנתניה בליל כ' אב בסמיכות ממש לציון, באוהל עראי שהוקם למשך המעת לעת של כ אב, התוועדות שנמשכה עד לשעת לילה מאוחרת בה השתתפו אורחים נוספים שבאו לפקוד את הציון ביום ההילולא.

במוצאי כ' אב, הצטרפו התמימים לאירוע המרכזי בו ציינה הקהילה את יום ההילולא של ר' ליויק ואת יום הולדתו ה-18 של בית הכנסת.

בסיומו הרשמי של האירוע ישבו התמימים והתוועדו עם השו"ב והמוהל ורבה של אלמא אטא הרב ר' אלחנן הכהן ושמעו סיפורים שונים ומיוחדים מהשליחות, בהתוועדות זו קיבלו טעם מיוחד ביציאה לשליחות ומעט חוש בהתמסרות למשלח.

כ' מנחם אב, יום ההילולא, בבחינת 'לילה כיום יאיר', הדירו שנתם מעליהם בקיום משמרות בעל המעת לעת בה קראו תהלים, למדו משניות ולמדו מתורתו של בעל הציון, התוועדויות שהתקיימו בכל לילה וניצול כל הזדמנות להנחת תפילין עם כל יהודי שנקרה בדרכם, כמו גם לאלו שפגשו בביקורי בית במסגרת מבצע כשרות.

שבת מברכים אלול הסמוכה לכ' מנחם אב היתה אף היא צפופה בהתוועדויות עם השלוחים והמשפיע האורח הרב ר' וועלוועל בוטמן השליח הראשי לווסטצ'סטר ניו יורק.

השלוחים, התמימים והוריהם רוצים להודות בחום לנגידים והתורמים החשובים והיקרים אשר ענייניו של ר' לוי יצחק נוגע לליבם - ר' שמואל שיחי' שטרן ור' אבי שיחי' שאולזון אשר לקחו על עצמם את כל הוצאות הישיבת קיץ מהחל ועד כלה זו כבר השנה הרביעית. ומברכים אותם בהצלחה רבה בכל ענייניהם בגשמיות וברוחניות ובהרחבה כפשוטה ועליה מחיל אל חיל בבריאות הנכונה ואירכות ימים ושנים טובות להם ולב"ב יחיו תודה מיוחדת להרה"ח ר' שמריהו שיחי' בוטמן על ההתמסרות בתכנון, ארגון וליווי הקבוצה.

ישר כח להנהלת הישיבות והמוסדות ששלחו את נציגיהם:
ישיבת תות"ל אור יהודה, ישיבת תות"ל אלעד, ישיבת תות"ל בני ברק, ישיבת תות"ל כפר חב"ד, ישיבת תות"ל לוד, ישיבת תות"ל מגדל העמק, ישיבת תות"ל נחלת הר חב"ד, ישיבת תות"ל נתניה, ישיבת תות"ל קרית גת ישי"ק, ישיבת תות"ל קרית גת ישי"ג, ישיבת תות"ל רחובות. חיידר אידיש ביתר עילית, חיידר אידיש כפ"ח ות"ת חב"ד נתניה.