בחפירות ארכאולוגיות בחרבת כור מצפון לטבריה נחשף פסיפס עם ציור של מנורת שבעת הקנים עם קנים אלכסוניים - כשיטת הרבי. בפסיפס נראים בבירור קני המנורה בחלקם העליון, שעולים באלכסון, ולא בעיגול. מה שמעניין עוד, שבפסיפס המנורה הנרות מכוונים "אל מול פני המנורה".

יחד עם ציור המנורה נמצאה גם כתובת המזכירה את השם אלעזר, כמו גם את שמותיהם של אביו יודן, סבו ועוד שמות נוספים. יתכן שאלעזר ואבותיו והשתתפו בתרומה עבור בניית בית הכנסת ורצפת הפסיפס שלו.

כידוע, לדעת הרבי, קני המנורה נמשכים ועולים באלכסון – בקו ישר ולא מתעגל. כך גם נראה איור של הרמב"ם, וכך משמע מדברי רש"י. מכאן גם שמם "קני המנורה", כמו קני סוף הגדלים על שפת היאור – קנים ישרים. הרבי עורר בהתוועדות בשנת תשמ"ג על הענין ואמר שיש לפרסם בכל מקום אפשרי את צורתה האמיתית של המנורה כפי שהייתה בבית המקדש, ולשים קץ לחיקוי המזויף, שחדר גם לבית הכנסת ולבית המדרש היהודי. בחב"ד נוהגים במשך עשרות שנים להשתמש בחנוכיות עם קנים אלכסוניים ולא עגולים.

האתר של חורבת כור ממוקם על ראש גבעה במרחק כמה קילומטרים מהחוף הצפון-המערבי של הכנרת, בקרבת יישובים יהודים עתיקים כגון מגדלא וכפר נחום.

למרבה הצער ציור המנורה לא נשמר במלואו, ככה"נ כאשר בית הכנסת עבר שיפוץ.

לאחר סיום החפירות במהלך הקיץ, הפסיפס יוסר מהאתר ויועבר למעבדות מוזיאון ישראל לשימור ושחזור.

מאז תשס"ז, חפירות בחורבת כור מתבצעות בחסות "פרוייקט אזורי כנרת", בחסות כמה אוניברסיטאות באירופה.