קוסאשוילי פינת טביליסי ● טור מיוחד. ויש גם וידאו ותמונות

הרצל קוסאשוילי עשה חמישה ימים בגיאורגיה, כשהוא מצטרף למשתתפי סמינר 'כולל תורה' בארגון 'קרן מרומים' ● כעת, לאחר שנרגע מיופיה עוצר הנשימה של גיאורגיה, התיישב הרצל לכתוב מספר מילים על האירוח ועל החוויה כולה מנקודת מבטו ● בפנים: כתבת וידאו מרגשת על הבריתות שהתקיימו במהלך הסמינר במקום וגלריית תמונות נוספת שלא תרצו להחמיץ קוסאשוילי פינת טביליסי

קוסאשוילי פינת טביליסי ● טור מיוחד. ויש גם וידאו ותמונות

הרצל קוסאשוילי על רקע העיר טביליסי (צילומים: הרצל קוסאשוילי, שלומי כהן. עריכה: צביקי ריבקין, COL)

הרצל קוסאשוילי

הבושה

טוב, כולכם כבר יודעים שהייתי בגיאורגיה בשבוע שעבר, אבל אני איכשהו מוצא את עצמי מתבייש בעובדת היותי שם בפעם הראשונה בחיי, כשאני נושק כבר לגיל 40.

מהתיאורים של הוריי, יכולתי רק לדמיין את היופי שייחסו לגיאורגיה, והנה מסתבר שעשיתי זאת רע מאוד. זה לא היה קרוב אפילו.

תמיד יש את החשש החבוי הזה, כשאתה מגיע למדינה זרה לראשונה בחייך, אבל כבר מהרגע שעיניי פגשו בשדה התעופה הקטן והקומוניסטי ברב בן-ציון ישראלשוילי מהשלוחים בטביליסי, ידעתי שאני בידיים טובות. מה גם שבזכותו התארגנו במהירות על כרטיסי סים לניידים. ובנינו, זה לא משהו להקל בו את הראש...

אני אולי לא האדם האובייקטיבי לכך, אבל באמת שקשה מאוד להסביר למי שלא היה שם בזמן אמת, עד כמה המקום מרהיב ביופיו. לכן, גם בכדי להקל על התפתלות מיותרת בשפתי המשובשת, וגם בכדי למנוע מכם עוגמת נפש, אמנע מלתאר כאן את נופיה הציוריים ועוצרי הנשימה של גיאורגיה. אסתפק בכך שלטור זה צירפתי תמונות נוספות שאולי יעניקו לכם צילו של מושג, על אשר ראו עיניי באותם חמישה ימים מופלאים.

ולא שיש לי מניות במדינה הזו למרות מוצאי המובהק והברור, אבל אם יש לכם התלבטות כלשהי על טיול ליעד קרוב ולא יקר, לכו על זה ובגדול. אין מצב שתתאכזבו. במרחק של שעתיים בלבד, תגלו עולם קסום ומופלא שיפתיע אתכם לטובה.

סטריאוטיפים ובדיחות עדתיות זה בסדר גמור מבחינתי, אבל העם הגיאורגי הוא הרבה מעבר למה שאתם יכולים לתאר לעצמכם.

נתחיל בזה שלאן שלא תלכו תיתקלו בקבלת פנים חמה ולבבית, כשגיאורגיה מציגה את הנתון המפתיע מבחינתי: אפס אנטישמיות. בשיחות שניהלתי (בשפה הגיאורגית כמובן) עם הרוכלים והאנשים המקומיים, הם אפילו זוכרים לטובה ומתגעגעים לנוכחות היהודים על אדמתם. "זו לא אותה גיאורגיה בלעדיכם" אמרו לי שם שוב ושוב.

עכשיו תוסיפו לזה את מטעמי המטבח הגיאורגי, והנה קיבלתם את כל הסיבות הטובות שבעולם, לבקר במדינה הצנועה והיפה, שחלקים נרחבים משטחה בראשיתיים לחלוטין. פתגם גיאורגי עתיק אומר על חבל 'ראצ'ה' במדינה: "כפי שהמקום נברא, כך הוא נשאר".

ההתרגשות

אבל זאת לא הסיבה (היחידה) שנסעתי לגיאורגיה. הוזמנתי על ידי המארגנים לעמוד מקרוב על תופעה יוצאת דופן שכיום מוכרת כבר לכולם, "כולל תורה" שמה.

באירוע הפתיחה של הסמינר, שהתקיים במלון 'מרקו פולו' באתר הנופש והסקי 'גודאורי' שנמצאת 150 ק"מ צפונית לטביליסי, הוקרן סרט קצר שפרש את היריעה כולה, ואת מה שעומד מאחורי הרעיון והמיזם המהפכני הזה.

זה לצד זה, תפסו את מקומותיהם נערים צעירים וזקנים בהירי שיער, שהחוט שחיבר בניהם היה אחד- לימוד תורה.

אולי זה נראה לכם טריוויאלי בעידן הנוכחי, אבל ההתרגשות האמיתי שריחפה באוויר, היתה בעיקר לנוכח העובדה שהמשתתפים בכולל הזה, חשו גאווה גלויה על ההזדמנות הזו שנקרתה בדרכם, והם כולם הביעו בפה מלא את עובדת היותם אסירי תודה לרבי, ששלח היישר אליהם את אותם שלוחים שגילו להם יהדות מהי.

ומשם זה רק הלך והתעצם. כך למשל לפני קריאת התורה בשבת, הרב יהושוע (היישקע) רסקין, "מוכר" את העליות לתורה, לא בעבור כסף, כי אם בעבור קבלת מצוות והתחזקויות רוחניות כאלה ואחרות.

האחד התחייב להקפיד על אוכל כשר, השני קיבל על עצמו להפריש מעשר לצדקה מרווחיו, השלישי קיבל על עצמו לבוא בברית הנישואין תחת חופה, כדת משה וישראל, הרביעי קיבל על עצמו להניח תפילין מידי יום, החמישי לקח על עצמו לימוד והקפדה על טהרת המשפחה, השישי החליט על ברית מילה וכניסה מושלמת לעם היהודי וכן הלאה.

אווירה מחשמלת שכזאת לא זכורה לי מזה זמן. אתם צריכים להבין, שהם אמנם באו קבוצות קבוצות מלמעלה משלושים מדינות מרחבי מדינות חבר העמים, אבל למעשה הם אינם מכירים האחד את השני בחיי היום יום. תלמידי הכולל מסנט פטרבורג, פגשו לראשונה את תלמידי הכולל מדנייפרופטרובסק, אך הם ידעו שמה שהפגיש בניהם היה המכנה המשותף הרחב - לימוד תורה.

האירוח

כמובן שלא רק רוחניות היתה שם, אלא גם גשמיות, בכדי שיהיה במה להיאחז כמובן... נתחיל בזה שהמארחים הלבביים, השלוחים הרב מאיר ורעייתו ציפי קוזלובסקי, שכבר בבוקרו של היום הראשון בטביליסי, פתחו בפנינו שולחן לארוחת בוקר מזינה ועשירה כמיטב המסורת הגיאורגית... הותירו בנו חותם בל יימחה של המושג הכל כך שגור אצלנו "מכל הלב לכל אחד".

בכלל, הארגון כולו היה מופתי, כשכל אחד יודע את מקומו במערך המסועף הזה. הטיולים והאתרים שנבחרו בקפידה על ידי המארגנים והמפיקים, הוכיחו את עצמם כמדודים ונכונים. האוכל היה מוקפד וטעים. בכל יום נהנינו משפע של מאכלים חמים וטריים, בשרים, דגים, תוספות וסלטים, כשהסלטים ברובם מושתתים על המטבח הגיאורגי, בתיבול עוצמתי של כוסברה ופטרוזיליה.

לסיכום:

אז מה היה לנו שם? תלמידי כולל בטווח גילאים מרשים מעשרות מקומות ברחבי מדינות חבר העמים, שמסיימים מסכת שבת וזוכים לקבל מלגות שידרבנו אותם להמשיך בלימוד. יהודים שקיבלו על עצמם לראשונה להתחזק בשמירת מצוות ובקבלת עול מלכות שמיים. נוף עוצר נשימה של פעם בחיים לצד אוכל נהדר, ועשרות שלוחים חייכנים וחדורי מוטיבציה, שעל כתפיהם מונחות קהילות שלימות שמהוות את שרשרת הדורות שלנו. מה עוד אפשר לבקש?