"מלחמת התקשרות" כשמה כן היא: שני נושאים לשתי פלוגות, שניהם בדרכי ההתקשרות לרבי וקיום הוראותיו. במרכז המלחמה עומד הסברה של כל קבוצה לנושא אותו היא מייצגת, ושיא המאמץ ביום הראשון למלחמה מתרכז בהצגה שממחישה היטב את הנושא.

פלוגות השנה קשורות לנושא הכללי של הקעמפ: "נבראתי לשמש את קוני". פלוגה אחת, "אנא עבדא", מסמלת את הגעשמאק והחיות בעבודת ה' היום יומית ב"נבראתי לשמש את קוני". הפלוגה השניה, "אנא ומלכא", מסבירה את השתוקקות והרצון לסיים את השליחות בזמן הגלות ד"נבראתי לשמש את קוני" פשוט לבצע את הכוונה – הגאולה העתידה.

אנשי "אנא עבדא" המחיזו היטב את סיפורו של החייל שנלחם בשדה הקרב, ולמרות פציעתו הקשה, מתעקש לשוב להלחם, כי זה המקום הטבעי שלו ורק שם הוא מרגיש בנוח. וזוהי בעצם עבודתו היום יומית להלחם ולהלחם.

פלוגת "אנא ומלכא" הציגו סיפור שבו בן המלך המפונק הוגלה מהארמון, כדי שיתחנך לעבוד, אך ביום שהמלך מגיע להחזירו במקום לחזור אל המלך הוא בוכה על נעלי העבודה שנקראו לו. במקום לזכור לאן הוא שייך, הוא העדיף להשאר במצב הקיים.