הרב ירחמיאל גורליק

דרור הוא ילד ישראלי בן אחת עשרה הגר עם הוריו זה כמה שנים באמסטרדם.
משפחתו היא אחת מאלפי משפחות של ישראלים 'יורדים' החיים במדינת הולנד ומתרכזים בעיקר באמסטרדם הבירה.

הידע שלו באידישקייט הוא כמעט אפסי. במיוחד שמאז הם גרים באמסטרדם הוא לומד יום יום בבית ספר לא יהודי, נמצא רוב הזמן בחברה גויית לחלוטין ובקושי נפגש עם יהודים.

במשך הרבה שנים זה היה המצב פחות או יותר אצל רוב המשפחות הישראליות. אך מאז נפתח באמסטרדם בית חב"ד מיוחד לישראלים עלי ידי הרב עקיבא והרבנית קמיסר המצב השתפר ללא היכר. שיעורי התורה וסעודות השבת והחג המתקיימות בבית חב"ד משכו אליהם מאות יהודים דוברי עברית.

כמו ישראלים רבים גם הוריו של דרור, למרות שלא הפכו ממש לבאי הבית חב"ד אך כבר יצרו קשר עם השליח והשליחה.

בקיץ האחרון החליטו הוריו של דרור לרשום אותו לקייטנת "גן ישראל" אותה מארגן בית חב"ד. כמאה ילדים משתתפים בקבוצה הקטנה וכעשרים וחמש ילדים בקבוצה הבוגרת יותר.

דרור נמנה על הקבוצה הבוגרת, אותה הגיעו לנהל הרב והרבנית פורסט השלוחים בעיר רוטרדאם הסמוכה.

לראשונה בחייו דרור נמצא פתאום כבר כמה ימים במשך שעות ארוכות באווירה יהודית אמיתית.
"לפני כמה שעות - מספר לי בשיחת טלפון ידידי ורעי הרב עקיבא קמיסר - פונה אלי אחד המדריכים ומספר לי כדבר הזה":

"היום בבוקר שיחקנו משחק מעניין בקייטנה. שם המשחק היה "הבריחה מרוסיה". משחק בהשראת סיפור גבורתם של יהודי רוסיה בתקופה שעוד הייתה ברית-המועצות, ובהשראת שאיפתם המתמדת לצאת ממנה אל ארצות החופש בה יוכלו לחיות כיהודים.

הילדים היו אלו המנסים לצאת את הגבול המסוגר והמדריכים שיחקו בתפקיד שוטרי הגבול. כל ילד מגיע אל מעבר הגבול שם הוא נשאל שאלות שונות ביהדות, ובאם ענה נכונה זוכה הוא לעבור את הגבול אל החופש.


תלמידי סניף ישיבת תומכי תמימים במחנה המעבר בפוקינג, לאחר הבריחה מרוסיה (ארכיון)

בהכירי את דרור - מספר המדריך- וביודעי שעדיין אין לו רקע קלוש ביהדות לא רציתי שיובך, ומאידך רציתי מאוד שישתתף גם הוא במשחק.

לפני התחלת המשחק לקחתי את דרור הצידה ואמרתי לו לחשוב על מושג אחד ביהדות, משהו שהוא כבר יודע, איזושהי שאלה שאוכל לשאול אותו והוא ידע לענות עליה ב'מעבר הגבול'.
דרור חשב כמה דקות ואז ניגש אלי שיש לו שאלה מוכנה. "תשאל אותי: מי זה הרבי מליובאוויטש"

הייתי בהלם. היה מעניין לראות איך שמההיכרות הקצרה שלו עם בית חב"ד, מה שהכי 'תפס' אותו זה המושג 'הרבי מליובאוויטש'.

'אכן - חשבתי לעצמי -זה תמצית הכל, "הרבי מליובאוויטש". אם לא הוא ואם לא השליח שהוא שלח לכאן לא היה ניכר על הילד הזה השוני בינו לבין חבריו הנוכריים. הוא היה נטמע חלילה לבין הגויים'...

***

המשחק החל. הילדים מתרוצצים הלוך ושוב. ניגשים אל 'מעבר הגבול' נשאלים שאלות ומנסים לענות תשובות. חלקם כבר עברו את הגבול וחלקם נאלצו לשוב על עקבותיהם ולנסות את מזלם שוב.

אני רואה את דרור מתקרב אלי. אני זוכר את השאלה שהוא בקש שאשאל. היה לי מאוד מעניין מה הוא יענה עליה. סיקרן אותי מאוד לשמוע מי זה 'הרבי מליובאוויטש' בעיני ילד שרק כעת לומד לראשונה יהדות מהי.

דרור ניגש אלי ואני מביט עליו ושואל: "תגיד לי בבקשה דרור, מי זה הרבי מליובאוויטש?"

ודרור עונה לי בביטחון גמור: "זה הרב עקיבא!"

***

לילד הזה עוד צפויה דרך ארוכה של למידה והתקדמות ביהדות. הוא לא יודע הרבה ואין לו עדיין מושגים בסיסיים. אבל מכל מה שראה ושמע דבר אחד הוא כבר קלט איכשהו בחושיו הפנימיים, ש'הרב עקיבא' זה 'הרבי מליובאוויטש'. שה'שליח' הוא הנציג וה'יד הארוכה' של 'המשלח'. 'הרב עקיבא' בשבילו זה היינו הך עם 'הרבי מליובאוויטש'. בשביל דרור זה בשיא הפשטות, "שלוחו של אדם" הוא "כמותו ממש".

ניחמתנו עקיבא, ניחמתנו.