כתב col

תיאודור ביקל, השחקן והזמר היהודי המפורסם שנפטר ביום שני בגיל 91, הושפע עמוקות מתנועת חב"ד.

"חב"ד היא משהו ייחודי," אמר פעם. " בפשטות של לאהוב יהודים, מכל הסוגים. להגיע, לגעת בהם בלי לשאול שאלות. הם פונים לכל מי שמוכן לשמוע, והציבור מגיב. כי הוא מבין שהמטרה היחידה שלהם היא להרחיב את המעגל של היהודים בכל העולם. "

השחקן המפורסם שיחק את התפקיד של 'טוביה החולב' במהלך יותר מ -2,200 הופעות של "כנר על הגג" בברודווי. ביקל גם שר בעברית וביידיש והפיק 27 אלבומים. אחד מהם הוא השיר "כשהרבי שר" (באידיש).

ביקל נולד למשפחה יהודית בווינה, אוסטריה. משפחתו ברחה לא"י שהיתה אז תחת שלטון המנדט הבריטי, לאחר האיחוד הגרמני עם אוסטריה בשנת 1938. ביקל למד באקדמיה המלכותית לאמנות דרמה בלונדון. בשנת 1954, הוא עבר לארצות הברית.

בזמן שהחל לעסוק גם בפעילות פוליטית, ביקל הוקסם מגישת חב"ד בהשראת הרבי. כשביקר בבית חב"ד בבאפלו בשנת 1970, הוא אמר: "לחב"ד יש את ההשפעה המיידית ביותר על הצעירים", וחקר את ההתפתחות של חב"ד בקמפוסים האמריקאים.

"פגישתי הראשונה עם חב"ד"

ב"אוטוביוגרפיה ", שפירסם לראשונה בשנת 1994, ביקל נזכר במפגש בלתי נשכח עם חב"ד בזמן שבנו בן ה-6 הלך לבית הספר ברידג'פילד, קונטיקט.

והוא כותב: "פעם אחת בני חזר הביתה מחזיק נרות קטנים. שאלתי אותו איפה הוא קיבל את זה, והילד אמר, "רב עם זקן בא ונתן לי את זה בשביל אחותי, להדליק בערב שבת." לא היה לי בת אז, אבל אמרתי לעצמי: "אני נדהם שהזרוע הארוכה של חסידי חב"ד הגיעה גם לדרום מערב קונטיקט, עד לבית ספר של הבן שלי!"



מפגש נוסף, הוא נזכר, היה בעצרת למען יהודי ברית המועצות למרגלות פסל החירות, כאשר 2 צעירים חסידי חב"ד הגיעו אליו לובשים "כובעים שהיו בגודל קטן מדי לראשיהם."

"אתה תיאודור ביקל, נכון?" הם שאלו.

"כן," הוא ענה. "ואתם חסידי ליובאוויטש."

נדהמים, הם שאלו: "איך אתה יודע?"

הוא הסביר: "זה שאתם חסידים, ברור מאיך שאתם לבושים. שאתם חסידי חב"ד זה ברור לי גם, מישהו אחר לא היה מגיע לדבר עם 'גוי' כמוני..."

הבחורים התעלמו מההתייחסות האחרונה וחתרו למגע: "אנחנו תוהים אם אתה כבר הנחת תפילין היום..."


ביקל בהפגנה למען יהודי בריה"מ

ביקל אמר שהוא לא הניח היום, וגם לא לפני זמן רב. הוא אמר שהוא יהיה מוכן, אבל שאל אם זה לא ייחשב כצביעות מצידו. "האם לא יהיה זה צבוע מבחינתי שאני לא דתי ואניח תפילין בפומבי?"
הם אמרו: "לא, הרבי האמין שביצוע מצוה אחת בוודאי יוביל למצוה נוספת." וזה מה שקרה.

ברגע שביקל הפשיל את שרוולו השמאלי והניח תפילין, הוא אמר, "חשבתי, אני יכול גם להתפלל תפילת שחרית..."

המפגש המפורסם של תיאודור ביקל עם הרבי היה ב-י"א ניסן תשמ"א (1981) בהתוועדות גדולה לציון יום הולדתו של הרבי בבית הכנסת המרכזי ליובאוויטש - 770 איסטרן פארקוויי בברוקלין, ניו יורק.

ביקל הובא על ידי ידידו, הרב אברהם שמטוב, השליח הראשי בפילדלפיה, שהביא אז מכובדים רבים לרבי.


ביקל אצל הרבי ב-י"א ניסן תשמ"א (מתוך וידאו של jem)

הרבי פנה אליו בבקשה יוצאת דופן

הכרה במעמדו של מר ביקל ככהן, היתה יוצאת דופן ומיוחדת מאוד. כשהרב שמטוב הציג אותו, הרבי ביקש ממנו לברכו בברכת כהנים, ולאחר שמר ביקל ברך בהתלהבות, הרבי ענה אמן, והודה לו.

ביקל נפטר ב -21 ביולי 2015, במרכז הרפואי UCLA בלוס אנג'לס מסיבות טבעיות. הוא אמר פעם בראיון שהוא תכנן את הכתובת על מצבתו - "היה הזמר של בני עמו" – ביידיש.