מערכת COL
|
יום י"ח טבת ה׳תשס״ה
30.12.2004
הרב דרוקמן בראיון מרתק לשבועון החרדי 'שעה טובה'
"הרב דוד-מאיר דרוקמן, משתייך לתנועת חב"ד והוא אחד הרבנים המקוריים האחרונים בישראל. רב עם טעם של פעם, שנלחם על אידישקייט, ולא מסתפק במתיחת גבו באזכרות. הדרך בה הוא הולך מיצבה אותו לא אחת במסלול של עימות בלתי נמנע, עם מי שרואים ברב "כהן דת", שמכבד בסלסולי קול הלוויות ובמקרים נדירים יותר בר מצוות. אחד השנונים בציבור הרבנים בישראל, ולא רק בו.
דמות נדירה במקומותינו. רב חריף מבע, בעל כושר ניתוח וגם מעט חוש הומור שמסייע בעדו לחדד מסרים. את רבנות קרית מוצקין קיבל לאחר פטירת הרב הקודם, הרב פוגלמן – דודו של הרב לאו. זה היה לפני 20 שנה, כשהוא עדיין אברך צעיר. הוא נטוע עמוק בציבור החרדי והשפעתו חורגת הרבה מעבר לגבולות קרית מוצקין. בכל מקרה הוא מהווה מוקד כאב ראש לשלטון, כרב שאינו הולך בתלם, ודמות "הרב מטעם" שהשלטון מאד חפץ ביקרה אינה מתלבשת עליו".
הפתיח לכתבה על הרב דרוקמן המתפרסמת השבוע בשבועון החרדי 'שעה טובה' * הכתבה במלואה - ב'כתבה מלאה'
רב עם טעם של פעם, שנלחם על אידישקייט. הרב דוד-מאיר דרוקמן
"רבנים משתפי פעולה מטעם היו ברוסיה למכביר. אבל ברוסיה הסובייטית הם חששו מעינויים במרתפי הק.ג.ב. מכוויות בכל חלקי הגוף, מכדור בראש, ולפחות היו אנוסים. אבל כאן, ברבנות הצבאית שם המשחק הוא כבוד וכסף. אוי לנו שרבנים מוכנים למכור את מצפונם ואת מעט היראת שמים שלהם".
*אומרים שאתה עובר חוויות לא נעימות בגלל עמדותיך נגד השמאל.
היום מתנהל טרור במדינה נגד מי שמעיז לפצות את הפה. ראשית כי זה שלטון של טרור. עמרי שרון, האיש החזק והבן של ראש הממשלה, שיגר שליח לאחד הרבנים החשובים בארץ שהתבטא בנושא, וזה מסר אזהרה בשם עמרי בנוסח זה: "אם תמשיך להתעסק בנושאי ההתנתקות – תטופל.
*וזה משפיע? רבנים מפחדים?
טבעי שבמצב דברים כזה של טרור, יש כאלה שחוששים. למעשה זה לא חדש. פעם עשינו כינוס אצל אחד האדמו"רים החשובים ובאמצע הכנס הגיעו נציגי מודיעין המשטרה כדי לצלם את הנוכחים. מאז הרבנית לא מאפשרת לערוך בבית ארועים הקשורים למלחמה נגד הממשלה.
*גם אותך הפחידו?
אחרי כל הופעה בתקשורת אני מקבל טלפונים מאנשים שמציגים עצמם בכל מיני צורות. כמו למשל אחד שמתקשר כל פעם ומציג עצמו כנציג של העיתון הגרמני ´דר שפיגל´. הוא שואל שאלות "תמימות", ואני עונה תשובות בהתאם, כי אני רגיל לכאלה טלפונים. ישנה "עיתונאית" אחרת שמתקשרת אלי בכל פעם ואומרת לי כי "צריך לצאת נגדם בנשק". או שואלת "מה אתה אומר על המתייוונים של היום? צריך לנהוג כמו מתתיהו"...
*איומים יש?
הם יודעים שעלי לא מאיימים. כי אני לא מתפעל מזה. שיעשו מה שהם רוצים. אבל קשה לומר שהציבור המתנגד להתנתקות כולו לא מתפעל. גם כאשר אני מוזמן למקומות דתיים לאומיים הם מבקשים לא לערב פוליטיקה, "כדי שלא להעכיר את האווירה".
*מפעם לפעם עולות דרישות לפטר רבנים שמתנגדים להתנתקות.
(בחיוך) כאשר שמעון שיטרית שימש כשר הדתות, הוא בא בדרישה רשמית לרבנים הראשיים לפטר את אלה מבין הרבנים שחתמו על הכרוז נגד מסירת שטחים, עליו חתמו מאות רבנים והוא עורר סערה. באותם ימים הוצגה חוות דעת של עו"ד אליהו מירון, שקבעה כי עצם תפקידו של רב הוא להביע השקפות, וכי רב שאינו מביע השקפות אינו רב. פעם כתב רדיו שאל אותי: "איך אתה כרב מביע דעות?". שאלתי אותו מיניה וביה: איך אתה כשדר מביע דעות? "מה פירוש", הוא התפלא, "זה התפקיד שלי".
השבתי לו: זה גם התפקיד שלי. התפקיד של רב הוא לדבר. אם מישהו חושב שהתפקיד של רב הוא לחלק קומפלימנטים ולחייך, אז זו טעות בכתובת. אגב, פרופסור שמעון שיטרית היה אז הגון והבין שטעה, והסיר את הדרישה. אבל מפעם לפעם מחזירים את האיום הריק הזה על רבנים ועובדי ציבור. אחד הרבנים הנודעים, אגב, התראיין ואמר שהרב שפירא זכאי להביע דעות, אבל רבנים נושאי משרה זה משהו אחר. אותו רב גם אמר שהרב שפירא לא התכוון כפשוטו לסרב פקודה. שאלתי אותו אם הוא כנער שהגיע מבוכנוולד היה מקבל פקודה לפוצץ בית כנסת, היה מציית לה?
*אומרים לך בוודאי: הכל יפה, אבל מה עושים כשאמריקה לוחצת.
היהודים לוחצים על עצמם ויותר משהגויים לוחצים, מזמינים מהארץ את הלחצים.
*וזאת מנין לך, הרי אתה לא עוסק בדיפלומטיה.
לפני חצי שנה נסעתי לארה"ב ופגשנו סדרה של סנטורים וקונגרסמנים מהמקורבים ביותר לבוש. שמענו מפיהם נעימה מגוון אחד - שאינם מבינים את שרון. אחד מהם אמר לי: אמרתי לאהוד ברק כבר לפני 20 שנה: תרשום לך, לא יהיה שלום עם הערבים, והנוסחה של ויתורים תמורת שלום לא עובדת. סנטור אחד הראה לנו כרזה שמתנוססת על קיר משרדו: "שלום אפשר להשיג רק מתוך עמדה של כח". כאשר באנו לאחד הסנטורים הוא בדיוק רץ להצבעה במליאת הסנאט לאחר שהפעמון צלצל.
על כן שוחחנו בינתיים עם העוזר שלו שדיבר בנימה שמאלנית. בסוף השיחה התברר כי הוא יהודי וקשור ל´שלום עכשיו´... האמריקאים, מלבד היהודים השמאלנים, מבינים שאין עם מי לדבר, אבל יהודים מהארץ מאותתים להם: תכריחו אותנו לאכול קצת "דבר אחר"... אתה יודע מה פירוש "באונס וברצון" שאנחנו אומרים ב"על חטא"? שזה היה באמת באונס, אבל בתת הכרה רצינו שיכריחו אותנו. כמו שההוא אמר: שדל´ה שד´לה תכפה עלי, כמי שכפאו שד...
*איך אתה מסביר את הפחדים של רבנים שמתנהגים כמעט כמו "אנוסים", כאשר אין להם בעצם ממי לפחד.
סטאלין רצה פעם להראות לעולם שברוסיה יש חופש דת, והקים מאפיות לפסח. הרבנים שלו כמובן חתמו שהמצות כשרות. הרב היחיד שלא חתם היה רבי לוי יצחק, אביו של הרבי מליובאוויטש, שיצא בהודעה שהמצות חמץ למהדרין. רואים מכאן שלהיות רב בקומה זקופה זה קצת קשה. אחד הרבנים המפורסמים שביקש לרוץ לרב ראשי כתב לנו בשעתו פקס ובו ביקש להוריד את חתימתו מכרוז הרבנים נגד מסירת שטחים. אמרנו לו שאם הוא חוזר מהפסק הוא צודק וצריך להסיר את החתימה, אבל אם הוא דבק בפסק, אבל לא נוח לו אנחנו לא צריכים להיענות לבקשה. ואז קיבלנו פסק הלכה מהרב הראשי הרב שפירא שרב כלל אינו בעל הבית על הפסק שלו... בפועל חלק מהרבנים היום חוששים למשרותיהם ולמשכורותיהם ומפחדים לפתוח את הפה.
*בוודאי פגשת פה ושם בקרב העסקנים החרדיים טענות בנוסח של: למה אנחנו צריכים לדאוג להם?
(בבוז) רחמנות על מי שאומר את זה. אתה בכלל יודע באיזה ציבור מדובר? יהודים יראי שמים בתכלית. אתה יודע שבעצמונה לא מכניסים לבתים טלויזיה?, שהילדים מסתובבים עם פיאות ארוכות?. אז יש אנשים שמחפשים מסיבות אינטרסנטיות שלהם טענות דמגוגיות כדי להצדיק את המעשה הלא כשר שהם מבקשים לעשות. זה כמו שתגיד לבעל תשובה: "הסבא שלך היה מהשומר הצעיר אז עוף לי מהעיניים". מה הוא מתפלמס לי היום עם זבולון אורלב, עם יוסל בורג ועם חיים משה שפירא?.
הקשר של תושבי גוש קטיף עם בורג קטן יותר מהקשר של הציבור החרדי עם בורג. אבל כל הדיבורים בנושא תמוהים. כשיהודי אומר: "אתה לא תקבע לי אם להתערב במה שקורה בגוש קטיף", זה דומה ליהודי שאומרים לו: "עד מאה ועשרים", והוא קופץ: "אתה לא תקבע לי עד מתי". כי כל בר דעת מבין שאם יגרשו את תושבי גוש קטיף ויפנו את הגוש משמעות הדבר שהגבול מתקרב למרכז הארץ. על כן ברור שכולם נמצאים אותה סכנה. אלה עם הקפלושים מסמט, עם הבורסלינו והקפלושים הירושלמיים. הרי כאן מדובר בהצלת נפשות של כל היהודים בארץ, ואת זה יודע כל יהודי חרדי, אז נגיד שרופא מזרחיסט מציע לך תרופות, לא תקח? מה ניהול ספרי החשבונות הזה? צריך להגיד את האמת: אף אחד לא עשה טובה לכיפות הסרוגות כשהצביעו נגד ההתנתקות. זו לא היתה אהבת ישראל, כמו שמישהו ניסה להגיד, בסך הכל עשו טובה אגואיסטית לעצמם.
*מה אתה אומר על רבנים ברבנות הצבאית כמו תא"ל הרב ישראל וייס שמסייע למהלך העקירה?
מה אגיד? שכבר היינו בסרט הזה. רבנים משתפי פעולה היו ברוסיה למכביר. אבל ברוסיה הסובייטית הם חששו מעינויים במרתפי הק.ג.ב. מכוויות בכל חלקי הגוף, מכדור בראש, ולפחות היו אנוסים. אבל כאן, ברבנות הצבאית שם המשחק הוא כבוד וכסף. נקודה. אוי לנו שרבנים מוכנים למכור את מצפונם ואת מעט היראת שמים שלהם. מה אגיד לך? אפילו הרב גורן עמד בקריטריונים יותר מכובדים של דבקות בהשקפות יהודיות.
*מה אתה מציע להם? להתפטר?
זה ברור שהם צריכים להתפטר. בכל מקרה את מעמדם איבדו לחלוטין, אני לא מאמין שמישהו יתייחס ברצינות לפסקים שלהם. מבחינה ציבורית למעשה הם כבר לא צריכים להתפטר, כי הם כבר "התפוטרו", על ידי הציבור. איש הרי לא מתייחס אליהם ברצינות, והם נתפסים כמו "הרב מטעם". אבל זה לא פלא שכך מתנהגים רבנים ברבנות הצבאית, בימים בהם ממנים בצבא קאדים וכמרים כדי "לספק את צורכי הקבוצות הדתיות בצה"ל". הרבנים הצבאיים מקבילים לצ´פלינים אמריקאיים, סוג של רבנים צבאיים מגולחים שמספקים "צורכי דת" ועורכים אזכרות.
*הרב נהפך ל"קאדי יהודי".
כן, כזה מין מספק צורכי דת. מזכיר את דברי ישעיהו ליבוביץ, שהמדינה מספקת צורכי דת וצורכי ביוב.
*אתה מתייחס אליהם בבוז מוחלט.
(מיניה וביה) אני? הם מתייחסים לעצמם ולתפקיד שלהם בבוז מוחלט. הם הופכים עצמם לנלעגים. אדם שרוצה שיכבדו אותו שיתנהג בצורה שתאפשר לכבד אותו.
*התקשרת לתא"ל הרב ישראל וייס.
לא התקשרתי אבל העברתי אליו מסרים.
*במצב שנוצר אתה רואה במדינה מדינה יהודית?
הזכרנו שהצבא מינה כמרים. גם שמענו שהרבנות הצבאית הזמינה 8 אלפים כרכים של הספר של "אותו האיש", כדי שיהיה לחיילים הנוצריים על מה להישבע, אז במה הצבא יהודי?
*חיילים דתיים הם הנאמנים ביותר, יש סיבה שהם ישפכו את הדם כדי לאפשר לאחרים לגרש אותם מבתיהם?
דילמה לא פשוטה.
*איך זה מסתדר לך אידיאולוגית, למה שיהודי שומר מצוות יהרג על מדינה לא יהודית?
הדילמה לא פשוטה כי בוא ונגיד שבפולין יש יהודים וצריכים להגן על תושבי פולין, היהודים והגויים מפני לאומים מבחוץ, אז נכון, זה כמו שחייל יהודי מתגייס לצבא הפולני. זאת צריכה להיות הגישה.
*המשוואה של חייל דתי שהופך לבשר תותחים כדי שחייל חילוני יוכל בשקט לגרש אותו מביתו מוצאת חן בעיניך?
על דא קא בכינא. זאת הקריקטורה בכל העניין, זה הקומי-טראגי. זאת הדילמה. לכן המצב הוא של אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי. זאת אם אתה רוצה, הדילמה של כל מדינת ישראל. אוריאל צימר, מגדולי הוגי הדעות החרדיים של כל הזמנים, כתב בשעתו שגם אם כל חברי הכנסת יצביעו בעד חוק שמחייב להניח תפילין של רבינו תם, זאת תהיה מרידה במלכות שמים. כי עצם התיזה שהכנסת קובעת חוקים היא מרידה במלכות שמים וחושך ואפילה. עד השנים האחרונות עוד איכשהו הסתדרנו עם הדילמה בעזרת כל מיני "לאטעס" (טלאים). לאט לאט, בעצם מהר מהר, מתברר כי הכל מתפוצץ והעימות בלתי נמנע.
*והכל גם מתבטא במשוואה המוזרה שבה הדתיים הולכים למות כדי שהאנטי דתיים יוכלו לגרש אותם.
(בכאב) יש שתי ברירות, צריכים להשתחל בין הטיפות האלה. איך אמרו גדולי ישראל: תיקח כדור נגד בחילה ותצביע..
*עם כדור נגד בחילה אתה לא נהפך לסופר ציוני שרץ בחוד החנית.
פרופסור לפסיכיאטריה בא לבדוק את הנעשה במוסד לחולי נפש. הוא רואה שניים שאמורים להיות מאושפזים משחקים שחמט. הוא עוקב אחרי המשחק, ולא מזהה כלל סימפטומים פסיכוטיים. לידם עומד אחד זקוף כמי שבלע מטאטא. הוא נכנס עם השניים לשיחה, ואלה מדווחים לו כי להם אין בעיה פסיכיאטרית, רק זה שעומד סובל מסימפטומים. הוא השתכנע שהוא פנס רחוב. אז אולי תסלקו אותו שלא יעמוד כמו קלוץ?. "מה אתה מדבר?", הם עונים לפרופסור, "אם נסלק אותו יהיה חושך".
יש שמדברים על כך שהמדינה סוגרת מועצות דתיות, מרעיבה אברכים ומתירה תועבה, שהיא כבר אינה מדינה יהודית, ומה המסקנה מבחינתם? דילמה, האם אתה מפסיק לומר תוך כדי עמידה פטריוטית את התפילה לשלום המדינה, "ראשית צמיחת גאולתנו"? ואז פנס הרחוב מבית המשוגעים יתכבה. זה חלק מהמחלה. לאנשים קשה להשתחרר מאמונות שהתרגלו להאמין בהם על אף שהתנאים כבר השתנו לחלוטין, גם לפי דרכם. כמו אותו גבאי בברדיצ´ב שעיני ראו ולא זר בשבת חזון תשנ"א, אחרי הפרסטרויקה ונפילת השלטון הקומוניסטי, הגבאי הראשי בבית הכנסת נעמד עם הספר תורה בידו ואמר תפילה לשלום ממשלת השלום של רוסיה הסובייטית. כמו החייל שעומד עם הקלצ´ניקוב באמצע העיר ואומר פעם היה הגבול כאן. קשה להפנים בזמן את השינויים שמתרחשים.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
