מערכת COL
|
יום כ"ט תמוז ה׳תשע״ה
16.07.2015
הסיפור שטרם סופר: הפצוע מגוש קטיף מדבר ● מרגש
מידי שנה בקיץ, נערכת סעודת הודיה לציון הנס הרפואי הגדול של שליח חב"ד הרב יגאל קרישנזפט שנפצע בנווה דקלים מפצצת מרגמה ● מה שרבים לא יודעים, שבאירוע זה, נפצע גם ד"ר זאב רב-נוי ● לראשונה, הוא מדבר בראיון בלעדי ל-COL על האירוע שגרם לפציעתו ומסביר איך 'התגלגל' לגוש קטיף, חודש לפני הגירוש? ● וגם: על בנו-השליח שנפטר באופן פתאומי בח' בשבט ● מגזין שישי הנס שלי בנוה דקלים
ד"ר זאב רב-נוי על רקע הזירה. משמאל: הרב קירשנזפט מתאושש בבית-הרפואה
משה בן-חיים
ד"ר זאב רב-נוי, בוגר מכון ווייצמן בפיזיקה, מחלק את זמנו בין בני משפחתו הגרים בארץ ובקליפורניה. לאחרונה הגיע לביקור בארץ לרגל אזכרותיהם של חמיו וחותנתו וכן כדי לבקר את גיסתו שהיתה בשלבים אחרונים של מלחמתה במחלה קשה. ההחלטה על הביקור לא היתה קלה עבורו, בעיקר בגלל המעורבות שלו ושל אשתו בעזרה לאלמנת בנם ז"ל וילדיה שיחיו.
רגע לפני שד"ר זאב רב-נוי ארז את מזוודותיו לטיסה חזרה לקליפורניה, הוא חושף לראשונה בראיון ל-COL את סיפור פציעתו מפצצת המרגמה לפני עשור בנווה דקלים חודש לפני הגירוש, באותו אירוע שבו נפצע גם השליח הרב יגאל קרישנזפט.
מספר ד"ר זאב רב-נוי: "היה זה כחודש לפני הגירוש. היינו בביקור בארץ, אז ציפינו ללידה של נכד בלוס אנג'לס, והיינו ב'היכון' לחזור לשם. באותה תקופה חרה לי מאוד כל נושא "ההתנתקות" והמצב שהתפתח בארץ. חשתי שכאן נותנים איתות שכל היישוב היהודי בארץ ר"ל בסימן שאלה, כשעוקרים עשרות יישובים בלי שום תמורה, והחלטתי לבוא ולבקר את הגוש באופן אישי.
"יצאנו אז, אני ובני מיכאל יחד עם גיסי יצחק ובנו מתן אשל. הכרנו את השליח הרב בוטמן מרמת השרון, ושאלנו אותו איך מתאמים ביקור? הוא אמר לנו: "קירשנזפט יחכה לכם". וכך היה. הגענו לנווה דקלים, וסיירנו בעוד יישובים, והתרשמנו מאד מהאמונה התמימה והחוזק של התושבים. לאחר מספר שעות שבנו הביתה.
"דקות לאחר מכן אני מקבל טלפון מלוס אנג'לס שמגיע לנו מזל טוב: נולדה נכדה בשעה טובה. כעת, כשאין ברית, החלטנו להאריך את השהות שלנו בארץ. פתאום, עלה לי רעיון: אלך לשבוע התנדבות בגוש קטיף. צילצלתי לרב יגאל קירשנזפט, והוא אמר: 'זה רעיון מצויין'. הרעיון היה שאתנדב להיות נהג ב'טנק' של חב"ד, שערך פעילויות בכל היישובים בגוש קטיף, לחזק את המתיישבים.
"היה זה ביום י' בתמוז תשס"ה. נפגשנו במחסום כיסופים בדרום והתחלנו לערוך סיור ביישוב 'פאתי שדה'. שם פגשנו את שי חמו שבמסגרת 'מאמין וזורע' השקיע כספים ומאמץ על אף הפינוי הצפוי. סיירנו גם בכפר דרום וביישוב נוסף. אני הייתי 'חמוש' במחשב נייד, וחובש כובע כתום כמובן.
"לפתע שמענו פיצוץ, ופצמ"ר נחת כ-200 מטרים סמוך אלינו. אמרנו: 'מה עושים עכשיו'? החלטנו להמשיך בנסיעה למשפחה באיזור כדי לשאיר את חפצי, נסענו לשם וכשהגענו החנינו את האוטו.
הזירה לאחר פגיעת הפצמ"ר. בצד שמאל נראה הרכב של זאב רב-נוי. למעלה: רסיסים שהתפזרו ורכב פגוע (ארכיון)
"כשהיינו כבר מחוץ לרכב, ארעה התפוצצות של פגז מרגמה נוסף, שפגעה במדרכה ויצרה ים של רסיסים. ברגע הראשון לא קלטתי את גודל הנזק. מה שידעתי בבירור, זה שאני חי ושניצלתי תודה לה'. מה שלא ידעתי באותו רגע, שנחתך לי עורק ראשי ברגל ושיכולתי ח"ו למות מאובדן דם שזרם בקצב מפחיד.
"באותה תקופה הייתי מרבה בהליכה ולכן לבשתי נעליים גבוהות וחזקות. והנה אני מבחין שנעל שמאל מלאה בדם, מאוחר יותר למדתי שהדימום המינימלי היה קשור לרסוק עצמות כף רגל שמאל. הבחנתי גם בדמום חזק מאד ברגל ימין - שם כפי שציינתי היה עורק חתוך. נסיתי ללחוץ עם היד במגמה לעצור את הדימום.
"תוך כדי, אני מבחין שהרב יגאל קירשנזפט גם נפצע, ביד אחת החזיק טלפון, (כנראה להזעיק עזרה) והוא אומר לי בקור רוח: 'תלחץ, תלחץ!' הגיע יהודי בריצה, הוריד את הגופיה שלו וניסה לקשור אותה על הרגל שלי. אחרי זמן מה הגיע אמבולנס, ואני שלא הבנתי שרגל שמאל אצלי מרוסקת, ורגל ימין מדממת, פתחתי את בעצמי המכונית, הוצאתי את תיק המחשב, ובכוחות עצמי נכנסתי לאמבולנס ונשכבתי על המיטה, כשתיק החמשב הנייד שלי משמש לי ככרית.
הרב יגאל קרישנזפט, מובהל לביה"ר לאחר שנפגע מהפצמ"ר (ארכיון col)
"החובשים שמו לי חוסם עורקים, שממנו חשתי כאבי תופת. נסענו במהירות לכיוון נקודת הציון של מסוק שהמתין לנו, תוך כדי שאיבדתי דם רב. החובשים נתנו לי מורפיום להרגעת כאבים, אך ללא הועיל. הם דוקא עודדו אותי לזעוק מכאבים כי זה אותת להם שאני בהכרה...
"תוך כדי נסיעה, יכולתי לשמוע בקשר שמרוב מהירות 'פיספסנו' את נקודת הציון של המסוק. סופסוף הגענו למסוק והגענו ל'סורוקה' בבאר שבע. כשהגענו, אני רואה לידי אלונקה, ובה שוכב לא אחר מאשר הרב יגאל קרישנזפט... התוכנית שלי היתה להתנדב, והנה בא הפצמ"ר והרס לנו את התכניות...
"לפני שנתנו לי חומר הרדמה, אמרו לי לדבר עם משפחתי. כשסיפרתי לאשתי על מצבי, חשבה שאני מתלוצץ על חשבונה. כבר שמחתי להכנס לניתוח כי קויתי שאפטר מהכאבים.
"התעוררתי לאחר זמן. אני רואה את אשתי משפחתי וידידים, עומדים סביב למיטתי. שאלתי אותם: "מה אתם מסתכלים עלי?" הסבירו לי שעברתי ניתוח קשה, ברגל ימין שהיתה נפוחה נעשה נתוח לאחוי כלי הדם וניתוח שני לבנות את הרגל השמאלית שהיתה מרוסקת. במהלך הניתוח הכניסו לי 5 פינים של פלדת אל חלד בתקווה שהעצמות יתאחו סביבם, מה שאכן קרה ב"ה.
"התחילו לתת לי כמה וכמה מנות דם, כי ההמוגלובין שלי ירד מהפציעה לרמה המסוכנת של 6. קיבלתי גם מנות ברזל וכדורים נגד כאבים, וביום השלישי בחסדי ה' התחלתי כבר ללכת עם הליכון. ביוזמתי, יהודי מתל אביב בנה לי סנדל שיכולתי לשים על רגל שמאל והתחלתי להסתובב במחלקה.
"בסך הכל הייתי בבית הרפואה כשבועיים, במהלכם עברתי גם ניתוח פלאסטי ברגל. אח"כ עליתי למטוס עם מכתב שחרור. מהלך השיקום לא היה קל, ובתחילה הרגל היתה אמנם מאוחה, אך מעוותת.
מסכם זאב רב נוי: "ב"ה השתקמתי בעצמי עם טיפולים ממושכים של פיזיוטרפיסטים ונעליים מיוחדות, וכיום אני הולך ב"ה הליכה מהירה. תודה לבורא עולם!"
זאב רב-נוי לצד הרב קרישנזפט בסעודת הודיה בניצן לפני שנתיים (ארכיון col)
נס בתוך נס:
ד"ר רב נוי מספר עוד, כי באותו יום שנפצע בנווה דקלים, היה לו בכיס הרבה 'ניירת'. מסמכים, רשיונות, כרטיסי ביקור ועוד. רסיס אחד מהפצמ"ר חדר לכיס שלו, חתך את המסמכים ונעצר כשהוא פוצע אותו קלות. "עד היום אני שומר את המסמכים הקרועים", הוא מספר ומודה לה' על הנס. "ה' עזר לי יחד עם הברכות של הרבי" הוא אומר בהתרגשות.
***
ד"ר זאב רב-נוי, מספר גם על התקרבותו לחב"ד, ועל בנו השליח הרב אריאל רב-נוי ע"ה, שנפטר בפתאומיות בח' שבט:
"דרכנו לחב"ד החלה מפגישה מקרית עם שליח הרבי לישראלים בלוס אנג'לס כשנה אחר שהגעתי לעשות את הפוסט דוקטוראט שלי במכון הטכנולוגי של קליפורניה.
"אשתי שתחיה, קלטה לפני את העומק של חסידות חב"ד, וכל המשפחה הלכה בעקבותיה. הבנים הגדולים המשיכו בבתי ספר של מודרן-אותודוקסיה אך את בננו אריאל ז"ל ובתנו רחל שתחיה העברנו לבית ספר של חב"ד.
"שניהם גדלו להית שלוחים של הרבי, בתנו נשואה לרבי דובער מאטשניק והם שלוחים באוקסנרד בקליפורניה.
"היה חסיד אמיתי של הרבי ותמיד חלם על שליחות"
"בננו היקר אריאל היה בעל כשרונות עצומים ויכולות נדירות, כפי שהעיד עליו ראש הישיבה הרב שוחט, וכל מי שהכירו. הוא היה חסיד אמיתי של הרבי ותמיד חלם על שליחות. הוא בעקר התענין בחינוך בני נוער ושליחותו הראשונה היתה בוילקס-ברי שם טיפל בנוער עם צרכים מיוחדים.
בתמונה למעלה: השליח הרב אריאל רב-נוי ז"ל. בתמונה השניה: זאב רב-נוי שיחי' (מימין) בחברת ילדיו. שני משמאל: הרב אריאל רב-נוי ז"ל. בתמונה השלישית: זאב רב-נוי עם נכדו. בתמונה למטה: הרב אריאל רב-נוי ז"ל בחברת בני משפחתו (באדיבות המשפחה)
"בלוס אנג'לס הוא התעסק בעיקר עם סטודנטים ובני נוער. כחמש שנים הוא היה שליח באוניברסיטה בקמרילו ובשאר הזמן בבתי ספר שונים באזור מערב לוס אנג'לס. קשר מיוחד היה לו עם הרב הרצל פאר מחב"ד של הקהילה הפרסית.
"אריאל היה תמים וישר בצורה בלתי רגילה ויתר מכל הוא אהב את השלום מתוך אמונה תמימה שאהבת ישראל תביא את הגואל.
"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים"
"הוא השאיר אשה יקרה וחסידית ושבעה ילדים נפלאים. "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". מותו הפתאומי הכה אותנו קשות, אך אנחנו לא נשברים ומתמקדים בעזרה לגידול הילדים.
"ה'מופתים' שראינו מהרבי לאורך השנים כולל הצלחתי בבנית חברה של טכנולוגיה זה לא לכאן, הסיפור ארוך מדי. אומר רק כי ברכותיו של הרבי לוו אותנו לאורך הדרך ואנו מקוים שנמשיך לחסות בצלו עד התגלות המלך המשיח במהרה", מסכם ד"ר זאב רב-נוי את סיפורו המרגש.
ד"ר זאב רב-נוי, בוגר מכון ווייצמן בפיזיקה, מחלק את זמנו בין בני משפחתו הגרים בארץ ובקליפורניה. לאחרונה הגיע לביקור בארץ לרגל אזכרותיהם של חמיו וחותנתו וכן כדי לבקר את גיסתו שהיתה בשלבים אחרונים של מלחמתה במחלה קשה. ההחלטה על הביקור לא היתה קלה עבורו, בעיקר בגלל המעורבות שלו ושל אשתו בעזרה לאלמנת בנם ז"ל וילדיה שיחיו.
רגע לפני שד"ר זאב רב-נוי ארז את מזוודותיו לטיסה חזרה לקליפורניה, הוא חושף לראשונה בראיון ל-COL את סיפור פציעתו מפצצת המרגמה לפני עשור בנווה דקלים חודש לפני הגירוש, באותו אירוע שבו נפצע גם השליח הרב יגאל קרישנזפט.
מספר ד"ר זאב רב-נוי: "היה זה כחודש לפני הגירוש. היינו בביקור בארץ, אז ציפינו ללידה של נכד בלוס אנג'לס, והיינו ב'היכון' לחזור לשם. באותה תקופה חרה לי מאוד כל נושא "ההתנתקות" והמצב שהתפתח בארץ. חשתי שכאן נותנים איתות שכל היישוב היהודי בארץ ר"ל בסימן שאלה, כשעוקרים עשרות יישובים בלי שום תמורה, והחלטתי לבוא ולבקר את הגוש באופן אישי.
"יצאנו אז, אני ובני מיכאל יחד עם גיסי יצחק ובנו מתן אשל. הכרנו את השליח הרב בוטמן מרמת השרון, ושאלנו אותו איך מתאמים ביקור? הוא אמר לנו: "קירשנזפט יחכה לכם". וכך היה. הגענו לנווה דקלים, וסיירנו בעוד יישובים, והתרשמנו מאד מהאמונה התמימה והחוזק של התושבים. לאחר מספר שעות שבנו הביתה.
"דקות לאחר מכן אני מקבל טלפון מלוס אנג'לס שמגיע לנו מזל טוב: נולדה נכדה בשעה טובה. כעת, כשאין ברית, החלטנו להאריך את השהות שלנו בארץ. פתאום, עלה לי רעיון: אלך לשבוע התנדבות בגוש קטיף. צילצלתי לרב יגאל קירשנזפט, והוא אמר: 'זה רעיון מצויין'. הרעיון היה שאתנדב להיות נהג ב'טנק' של חב"ד, שערך פעילויות בכל היישובים בגוש קטיף, לחזק את המתיישבים.
"היה זה ביום י' בתמוז תשס"ה. נפגשנו במחסום כיסופים בדרום והתחלנו לערוך סיור ביישוב 'פאתי שדה'. שם פגשנו את שי חמו שבמסגרת 'מאמין וזורע' השקיע כספים ומאמץ על אף הפינוי הצפוי. סיירנו גם בכפר דרום וביישוב נוסף. אני הייתי 'חמוש' במחשב נייד, וחובש כובע כתום כמובן.
"לפתע שמענו פיצוץ, ופצמ"ר נחת כ-200 מטרים סמוך אלינו. אמרנו: 'מה עושים עכשיו'? החלטנו להמשיך בנסיעה למשפחה באיזור כדי לשאיר את חפצי, נסענו לשם וכשהגענו החנינו את האוטו.
הזירה לאחר פגיעת הפצמ"ר. בצד שמאל נראה הרכב של זאב רב-נוי. למעלה: רסיסים שהתפזרו ורכב פגוע (ארכיון)
"כשהיינו כבר מחוץ לרכב, ארעה התפוצצות של פגז מרגמה נוסף, שפגעה במדרכה ויצרה ים של רסיסים. ברגע הראשון לא קלטתי את גודל הנזק. מה שידעתי בבירור, זה שאני חי ושניצלתי תודה לה'. מה שלא ידעתי באותו רגע, שנחתך לי עורק ראשי ברגל ושיכולתי ח"ו למות מאובדן דם שזרם בקצב מפחיד.
"באותה תקופה הייתי מרבה בהליכה ולכן לבשתי נעליים גבוהות וחזקות. והנה אני מבחין שנעל שמאל מלאה בדם, מאוחר יותר למדתי שהדימום המינימלי היה קשור לרסוק עצמות כף רגל שמאל. הבחנתי גם בדמום חזק מאד ברגל ימין - שם כפי שציינתי היה עורק חתוך. נסיתי ללחוץ עם היד במגמה לעצור את הדימום.
"תוך כדי, אני מבחין שהרב יגאל קירשנזפט גם נפצע, ביד אחת החזיק טלפון, (כנראה להזעיק עזרה) והוא אומר לי בקור רוח: 'תלחץ, תלחץ!' הגיע יהודי בריצה, הוריד את הגופיה שלו וניסה לקשור אותה על הרגל שלי. אחרי זמן מה הגיע אמבולנס, ואני שלא הבנתי שרגל שמאל אצלי מרוסקת, ורגל ימין מדממת, פתחתי את בעצמי המכונית, הוצאתי את תיק המחשב, ובכוחות עצמי נכנסתי לאמבולנס ונשכבתי על המיטה, כשתיק החמשב הנייד שלי משמש לי ככרית.
הרב יגאל קרישנזפט, מובהל לביה"ר לאחר שנפגע מהפצמ"ר (ארכיון col)
"החובשים שמו לי חוסם עורקים, שממנו חשתי כאבי תופת. נסענו במהירות לכיוון נקודת הציון של מסוק שהמתין לנו, תוך כדי שאיבדתי דם רב. החובשים נתנו לי מורפיום להרגעת כאבים, אך ללא הועיל. הם דוקא עודדו אותי לזעוק מכאבים כי זה אותת להם שאני בהכרה...
"תוך כדי נסיעה, יכולתי לשמוע בקשר שמרוב מהירות 'פיספסנו' את נקודת הציון של המסוק. סופסוף הגענו למסוק והגענו ל'סורוקה' בבאר שבע. כשהגענו, אני רואה לידי אלונקה, ובה שוכב לא אחר מאשר הרב יגאל קרישנזפט... התוכנית שלי היתה להתנדב, והנה בא הפצמ"ר והרס לנו את התכניות...
"לפני שנתנו לי חומר הרדמה, אמרו לי לדבר עם משפחתי. כשסיפרתי לאשתי על מצבי, חשבה שאני מתלוצץ על חשבונה. כבר שמחתי להכנס לניתוח כי קויתי שאפטר מהכאבים.
"התעוררתי לאחר זמן. אני רואה את אשתי משפחתי וידידים, עומדים סביב למיטתי. שאלתי אותם: "מה אתם מסתכלים עלי?" הסבירו לי שעברתי ניתוח קשה, ברגל ימין שהיתה נפוחה נעשה נתוח לאחוי כלי הדם וניתוח שני לבנות את הרגל השמאלית שהיתה מרוסקת. במהלך הניתוח הכניסו לי 5 פינים של פלדת אל חלד בתקווה שהעצמות יתאחו סביבם, מה שאכן קרה ב"ה.
"התחילו לתת לי כמה וכמה מנות דם, כי ההמוגלובין שלי ירד מהפציעה לרמה המסוכנת של 6. קיבלתי גם מנות ברזל וכדורים נגד כאבים, וביום השלישי בחסדי ה' התחלתי כבר ללכת עם הליכון. ביוזמתי, יהודי מתל אביב בנה לי סנדל שיכולתי לשים על רגל שמאל והתחלתי להסתובב במחלקה.
"בסך הכל הייתי בבית הרפואה כשבועיים, במהלכם עברתי גם ניתוח פלאסטי ברגל. אח"כ עליתי למטוס עם מכתב שחרור. מהלך השיקום לא היה קל, ובתחילה הרגל היתה אמנם מאוחה, אך מעוותת.
מסכם זאב רב נוי: "ב"ה השתקמתי בעצמי עם טיפולים ממושכים של פיזיוטרפיסטים ונעליים מיוחדות, וכיום אני הולך ב"ה הליכה מהירה. תודה לבורא עולם!"
זאב רב-נוי לצד הרב קרישנזפט בסעודת הודיה בניצן לפני שנתיים (ארכיון col)
נס בתוך נס:
ד"ר רב נוי מספר עוד, כי באותו יום שנפצע בנווה דקלים, היה לו בכיס הרבה 'ניירת'. מסמכים, רשיונות, כרטיסי ביקור ועוד. רסיס אחד מהפצמ"ר חדר לכיס שלו, חתך את המסמכים ונעצר כשהוא פוצע אותו קלות. "עד היום אני שומר את המסמכים הקרועים", הוא מספר ומודה לה' על הנס. "ה' עזר לי יחד עם הברכות של הרבי" הוא אומר בהתרגשות.
***
ד"ר זאב רב-נוי, מספר גם על התקרבותו לחב"ד, ועל בנו השליח הרב אריאל רב-נוי ע"ה, שנפטר בפתאומיות בח' שבט:
"דרכנו לחב"ד החלה מפגישה מקרית עם שליח הרבי לישראלים בלוס אנג'לס כשנה אחר שהגעתי לעשות את הפוסט דוקטוראט שלי במכון הטכנולוגי של קליפורניה.
"אשתי שתחיה, קלטה לפני את העומק של חסידות חב"ד, וכל המשפחה הלכה בעקבותיה. הבנים הגדולים המשיכו בבתי ספר של מודרן-אותודוקסיה אך את בננו אריאל ז"ל ובתנו רחל שתחיה העברנו לבית ספר של חב"ד.
"שניהם גדלו להית שלוחים של הרבי, בתנו נשואה לרבי דובער מאטשניק והם שלוחים באוקסנרד בקליפורניה.
"היה חסיד אמיתי של הרבי ותמיד חלם על שליחות"
"בננו היקר אריאל היה בעל כשרונות עצומים ויכולות נדירות, כפי שהעיד עליו ראש הישיבה הרב שוחט, וכל מי שהכירו. הוא היה חסיד אמיתי של הרבי ותמיד חלם על שליחות. הוא בעקר התענין בחינוך בני נוער ושליחותו הראשונה היתה בוילקס-ברי שם טיפל בנוער עם צרכים מיוחדים.
בתמונה למעלה: השליח הרב אריאל רב-נוי ז"ל. בתמונה השניה: זאב רב-נוי שיחי' (מימין) בחברת ילדיו. שני משמאל: הרב אריאל רב-נוי ז"ל. בתמונה השלישית: זאב רב-נוי עם נכדו. בתמונה למטה: הרב אריאל רב-נוי ז"ל בחברת בני משפחתו (באדיבות המשפחה)
"בלוס אנג'לס הוא התעסק בעיקר עם סטודנטים ובני נוער. כחמש שנים הוא היה שליח באוניברסיטה בקמרילו ובשאר הזמן בבתי ספר שונים באזור מערב לוס אנג'לס. קשר מיוחד היה לו עם הרב הרצל פאר מחב"ד של הקהילה הפרסית.
"אריאל היה תמים וישר בצורה בלתי רגילה ויתר מכל הוא אהב את השלום מתוך אמונה תמימה שאהבת ישראל תביא את הגואל.
"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים"
"הוא השאיר אשה יקרה וחסידית ושבעה ילדים נפלאים. "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". מותו הפתאומי הכה אותנו קשות, אך אנחנו לא נשברים ומתמקדים בעזרה לגידול הילדים.
"ה'מופתים' שראינו מהרבי לאורך השנים כולל הצלחתי בבנית חברה של טכנולוגיה זה לא לכאן, הסיפור ארוך מדי. אומר רק כי ברכותיו של הרבי לוו אותנו לאורך הדרך ואנו מקוים שנמשיך לחסות בצלו עד התגלות המלך המשיח במהרה", מסכם ד"ר זאב רב-נוי את סיפורו המרגש.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
