משה בן חיים הרב שחר שאער, איש חינוך עם רקורד מוכח וכיום מפקח במשרד החינוך במחוז החרדי, נתקל לא פעם בסיטואציה שכזו: ילדים שלא הביאו כסף מהבית עבור "תמונת מחזור" כיתתית. מבחינתו, אין מציאות כזו. "אין דבר כזה 'אין כסף לתמונה'. כל ילד צריך לקבל מה שמגיע לו, גם אם ההורים מסיבה זו או אחרת לא דאגו לתשלום", הוא אומר.

בתפקידו כמנהל הוא נתקל לא אחת בסיטואציות דומות, והתמודד איתן ברגישות. "מצד אחד, אני אמון על כך שההורים ישאו באחריות לתשלומים עבור הילד. אולם מאידך, אף פעם הילד לא צריך לסבול בגלל אילוץ כזה או אחר", הוא קובע בפסקנות. "כך גם בטיולים, ובכל דבר אחר".

כשאנו שואלים אותו - מה הורה עושה כשאין לו כסף לשלוח את הילד למחנה קיץ, הוא מזדעק: "הרבי אמר שמחנה קיץ זהו 'סדן' שמייצרים עליו חסידים. מצד אחריות ואחוות חסידים, חייב להיות שאין ילד שלא יגיע לקעמפ, או מסגרת אחרת בגלל מצב כלכלי. אני סבור שצריך לצאת בקריאה אדירה מצד אחריות קהילתית. אין דבר כזה!"


"סדן שמייצרים עליו חסידים". ילד בקעמפ (אילוסטרציה: ארכיון COL)

" כמנהל היו לי על זה תמיד ויכוחים עם האחראים על הצד הכספי. הייתי פונה להורים: תסדירו, תפרסו, תעשו את כל המאמצים שבעולם שילד לא ישאר בבית בטיול. אני מוודא באופן פרטני שלא יקרה מצב שילד לא ישתתף בגלל מצב כלכלי.

ולגבי קעמפים?

"מנהל קעמפ לוקח סיכון בניהול קעמפ, ואני מודע לכך. אבל מאידך, זה 'סדן שמייצרים עליו חסידים', האם אנחנו יכולים לוותר על ילד שלא ישתתף בסדנת היצור לחסידים? חובה על כולם לדאוג שלכל הילדים חיילי צבאות השם בארץ, יהיו במסגרת בקיץ. אני זוכר שבשנת תש"ס, המחירים בקעמפים היו מאוד גבוהים, ארגנו ברחובות קעמפ ב-900 שקלים (שאז היה חצי מהמחיר בקעמפים אחרים) והרעיון היה שאפשר לעשות קעמפ במחיר זול יותר."

כיצד יתמודד הורה שאין באפשרותו הכלכלית לשלוח ילד לקעמפ. איך ידאג שהילד לא 'יטפס על הקירות' בקיץ?

יש להורים את הזכות וההזדמנות להעניק לילד שלהם תכנית ומסגרת, גם אם אין אפשרות לשלוח לקעמפ. לדוגמא, לקחתי את ילדי למספר ימים של חופשה, ואז הבת שלי אמרה: 'זו הפעם הראשונה שאתה איתנו הרבה זמן כל הזמן!'. למדתי מזה, עד כמה נוגע לילדים שיהיה לנו ההורים זמן איכות איתם. זה חשוב להם וזה חשוב לנו.

"יש כאן להורה הזדמנות. מצד אחד שהילד בבית אפשר לחשוב הנה הוא יטפס על הקירות מרוב שיעמום. מאידך, יש כאן הזדמנות ליצור קשר מיוחד עם הילד ולבנות לו סדר יום מעניין ומאתגר. יש את המטלות – חובה, כמו לקום בזמן, להתפלל, חת"ת. ואת שאר הזמן צריך לתכנן בצורה מושכלת. מכינים טבלה עם נקודות, וכשהוא עמד במטלות אפשר לצאת איתו נניח, לקנות לו פיצה בערב. זה רק עניין של תשומת לב! יש פארקים שאפשר לערוך שם יחד סיור רגלי, על האש וכדו' אין ספק שההורה צריך רק לתת מעצמו קצת."

"הורה סיפר לי לאחרונה, כי ביקש ממנהל של קייטנה קיימת שיקח את בנו להדריך בקייטנה, והוא עצמו שילם לה כדי שתעביר לבנו את הכסף, כשכר על ההדרכה. זה רעיון יצירתי.

יש עוד דברים שהורים יכולים לעשות, כמו למשל: המטלות שמחכות בפינה כל השנה. לסדר את הספרייה, לארגן אלבומים ותמונות ומשימות שלא מטופלות בשוטף.

"עוד אפשרות מעניינת, היא לפנות לאברך שיש לו הבנה בחינוך שילמד קבוצת ילדים יחד. הרי לא כל אחד יכול לעמוד בהוצאה של שיעורים פרטיים, אך כשמדובר במספר ילדים, כל אחד ישלם כמה שקלים על שיעור, וגם האברך יצא נשכר... וכמובן, ה'טריק' המוכר, שהגדולים עושים קייטנה לקטנים...

"חשוב מאד שהתוכנית תבנה עם הילד ויהיה בה מערכת של כללים ו"הטבות" וכן חשוב שהתוכנית תהיה כתובה ומפורסמת בבית במקום זמין ונגיש.

"בתשעת הימים, שאי אפשר לטייל, יש פעילויות מהנות ושקטות בבית, אפשר גם לשבת לצפות ביחד עם הילדים בסרט האחרון ובכלל בתוכניות החסידיות לילדים עם פופקורן ביתי. כאן המקום לציין את ההתלהבות של הילדים כשמגיע דיסק חדש של 'הפנסאים'...

איך ילד יכול להתמודד חברתית במצב שהוא נשאר בבית ולא הולך לקעמפ שכולם הולכים אליו?

"זה מאוד קשה. אני טוען שילד לא צריך לחוות את החסר, אך מצד שני אין ברירה וצריך להסביר לילד את המצב בעולם שלנו כיום, (עד שיבוא גואל במהרה) שלא הכל וורוד ומושלם, אבל בכל סיטואציה נשתדל שיהיה לך הכי טוב.

"מבחינתי ילד שנשאר בבית – אין לזה מחילה! אני מסתכל על עצמינו כ"חסידים איין משפחה" – כולנו משפחה אחת. צריך לעשות את כל המאמצים בעולם ואין דבר כזה שילד בגלל מצב כלכלי לא יהיה בקיץ במסגרת. אם לא קעמפ, אז דיי-קעמפ, ואם לא זה אז קייטנה. חובתנו כקהילה וכחסידות שיהיו את האנשים או הגופים לממן את זה. צריך לבחון ולוודא ילד – ילד, שכולם במסגרת מתאימה.



"מבחינתי ילד שנשאר בבית – אין לזה מחילה!" הרב שחר שאער בסמינריון (ארכיון)

ואם ילד לא הולך למסגרת קיץ, ולא בגלל מצב כלכלי?

"על ההורים לבנות לילד מסגרת מתוכננת כמו שהזכרנו קודם, לצד המחויבות של תפילה וכדו' לארגן טיול מפעם לפעם, שיעורי פנאי מתאימים לכשרונותיו. תגבור תחומי העשרה של הילד כגון מוזיקה וכדו' ילד שלומד מוזיקה ההורים יזמינו בני משפחה או שכנים קרובים ויתנו לו לנגן לפני כולם "קונצרט ביתי" עם הפרגון המתאים. אפשר לכוון את הילדים להכין ארוחה לעסוק באפיה או בישול תפריטים מתאימים להכנה על ידי הילדים ולאחר מכן לעשות "רעש" מהארוחה המיוחדת והטעימה. ילד עם כשרון בדרמה אפשר לבקש ממנו להכין הצגה קטנה לבד אם עם ילד אחר ולהושיב את בני הבית לראות את ההצגה. זה מזכיר לי שבחופשים ארגז הכובעים והתחפושות שלנו נמצא תמיד זמין בחדר הילדים.

"ילד שלא עסוק, סובל משתי בעיות: א. חוסר מעש ותסכול ב. בעיה רגשית מול החברה סביבו. על ההורים מוטלת החובה להיות גלויים ולשתף, ולא לכסות בתירוצים שונים. גם אם הם מתביישים – זו האחריות שלהם.

"אני פונה כעת למחנכים ואומר להם: זו ההזדמנות שלכם, בדיוק בימים אלה, לטפל בנושא הזה ולוודא לגבי כל תלמיד האם הוא סודר במסגרת מתאימה לימי הקיץ.

"אנחנו יודעים להציל יהודים רחוקים, אבל אולי לעתים מרוב עשיה, שוכחים את הילד שיושב כעת במרפסת ליד הבית שלנו, והוא בלי מסגרת. 'וחי אחיך עמך'. ילד יכול לשבת בבית הכנסת ספסל לידך, ואתה לא תבחין במצוקה שלו. האחריות היא של כולם: המחנכים, ההורים המורים, וכולנו יחד".