במכתב ששלח אחד מאנ"ש למייל האדום, הוא קובל ע"כ שהמנהג שהיה פעם של נערי בר מצוה לעלות ל'מפטיר' בשבת, פסק כמעט לחלוטין. בעקבות כך, המוטיבציה של מרבית הנערים ללמוד את טעמי הקריאה וההפטרה – ירדה, ולמעשה, מי שלא שינן את ה'גירסא דינקותא', לא ידע למשך חייו את טעמי ההפטרה והקריאה בתורה. וחבל, חבל מאוד.

עוד הוא מוסיף וכותב, כי נכון, שפעם לא הושרש המנהג שכתוב במפורש ב"ספר המנהגים", שהעליה לתורה הראשונה תהיה בב' או ה' ובמנחה של שבת, ולכן עלו למפטיר. אבל עדיין, אף אחד לא מונע מנער שעלה בב' או ה' או במנחה של שבת שעברה, לעלות ל'מפטיר' בשבת שלאחרי זה.

שאלנו את המשפיע הרב עוזר אלפרוביץ, על הנושא:

מה נשתנה, שפעם היו נערי בר מצוה עולים ל'מפטיר' של שבת והיו קוראים ההפטרה, והיום רובם לא עולים?

"ספר המנהגים לא השתנה. שם כתוב: "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' בהקריאה דב' וה' ומנחת ש"ק." היות ומנחה זה "רעוה דרעווין" וזהו זמן נעלה, עולים לתורה בו בפעם הראשונה. למפטיר של שבת, אפשר לעלות בעליה השניה."

מה הסיבה בכל זאת, שפעם כן היו עולים נערי בר מצוה ל'מפטיר' של שבת בפעם הראשונה?

"כנראה אז המנהג עדיין לא התפרסם. אני זוכר שאצלי בבר מצוה בכלל לא ידעתי על המאמר "איתא במדרש תהילים" שהיום כולם מכירים כמאמר של הבר מצוה. היום הכל כתוב מול העיניים."

כמי שלימד שנים רבות נערים לקראת הבר מצוה. פעם היתה יותר נכונות ללמוד טעמים מאשר כיום?

"זה נכון שיש ירידה גדולה ברצון ללמוד. יש מכתב מהרבי שאין בידינו מנהג מקובל שבר מצוה יעלה ל'מפטיר'. אבל למרות זאת, אני בעד. אם אני רואה ילד שיש לו כישרון ורצון אני אלמד אותו. בדר"כ מי שיודע את הטעמים, הוא גם עולה."


הרב עוזר אלפרוביץ מוסר שיעור לבחורים ב'ישיבת קיץ' בכפר חב"ד (ארכיון col)


"אני זוכר שאז הרוב אכן למדו את הטעמים היטב, כי היו צריכים להתכונן לעליה שלהם ב'מפטיר'. היום, מדובר בתלמיד אחד בשנה בממוצע."

"אכן, הורים רבים התלוננו בפני על ירידת המוטיבציה בנושא הזה".

"מאוד חשוב ללמוד את הטעמים, ומי שירצה שיעלה גם ל'מפטיר'. בכל מקרה, חשוב מאוד ללמוד, זה לא דבר קשה."