מערכת COL
|
יום כ"ח תמוז ה׳תשע״ה
15.07.2015
מי שנפגע מהתנהגותו של אדם, האם מותר לו לספר לחבר?
מי שנפגע מהתנהגותו של אדם, האם מותר לו לספר זאת לחבר קרוב או לבן משפחה? ● במדור 'פינת ההלכה' ב'שיחת השבוע', הרב יוסף שמחה גינזבורג משיב לפינת ההלכה
שאלה: מי שנפגע מהתנהגותו של אדם, האם מותר לו לספר זאת לחבר קרוב או לבן משפחה?
תשובה: איסור לשון הרע הוא על כל דבר שיש בו משום גנותו של אדם מישראל, גם אם מספר זאת הנפגע עצמו וכל העובדות נכונות (אם יש בזה שקר, הרי זה "מוציא שם רע", והעוון גדול בהרבה). אפילו אם רבו, או אביו ואימו, ביקשו ממנו לספר להם דבר שמתוך כך יוכרח לבוא לידי לשון הרע – אסור לו לשמוע בקולם, אף שהוא חייב בכבודם ובמוראם.
אם העניין מעיק עליו, וכוונתו בסיפור להתייעץ מה אפשר לעשות בנדון, או אפילו לפרוק את העניין מליבו, הרי יש תועלת בסיפור זה.
אולם היתר זה מותנה בכמה תנאים: א) שיתבונן (או יברר אצל מומחה) אם אכן על-פי ההלכה הוא (הנפגע) צודק בעניין זה, ואיזה צעד מותר לו לנקוט, ובפרט אם המידע על הפגיעה בא מפי אחרים. ב) אם אין סיכוי שבפנייה ישירה אל הפוגע יְיוּשרו ההדורים. ג) לספר את העובדות כמות שהן, לא להגזים בתיאור הפגיעה, ולא להשמיט כל פרט שיש בו משום צד זכות לפוגע. ד) שבסיפורו יכוון לתועלת (ובענייננו – לחפש עצה, או להרגיע את נפשו), ולא לפגוע באותו אדם.
אם יש אפשרות להשיג אותה תועלת בדרך אחרת, או אפילו אם יוכל להשיג את התועלת גם אם יקטין בסיפורו את העוול בעיני השומע ולא יגלה בו את כל קלונו של הפוגע – יעשה כן.
על האדם להיזהר שסיפורו לא יגרום לפוגע נזק גדול יותר מן המותר.
מקורות: חפץ חיים, הל' לה"ר, כלל י סי"ד, וש"נ.
תשובה: איסור לשון הרע הוא על כל דבר שיש בו משום גנותו של אדם מישראל, גם אם מספר זאת הנפגע עצמו וכל העובדות נכונות (אם יש בזה שקר, הרי זה "מוציא שם רע", והעוון גדול בהרבה). אפילו אם רבו, או אביו ואימו, ביקשו ממנו לספר להם דבר שמתוך כך יוכרח לבוא לידי לשון הרע – אסור לו לשמוע בקולם, אף שהוא חייב בכבודם ובמוראם.
אם העניין מעיק עליו, וכוונתו בסיפור להתייעץ מה אפשר לעשות בנדון, או אפילו לפרוק את העניין מליבו, הרי יש תועלת בסיפור זה.
אולם היתר זה מותנה בכמה תנאים: א) שיתבונן (או יברר אצל מומחה) אם אכן על-פי ההלכה הוא (הנפגע) צודק בעניין זה, ואיזה צעד מותר לו לנקוט, ובפרט אם המידע על הפגיעה בא מפי אחרים. ב) אם אין סיכוי שבפנייה ישירה אל הפוגע יְיוּשרו ההדורים. ג) לספר את העובדות כמות שהן, לא להגזים בתיאור הפגיעה, ולא להשמיט כל פרט שיש בו משום צד זכות לפוגע. ד) שבסיפורו יכוון לתועלת (ובענייננו – לחפש עצה, או להרגיע את נפשו), ולא לפגוע באותו אדם.
אם יש אפשרות להשיג אותה תועלת בדרך אחרת, או אפילו אם יוכל להשיג את התועלת גם אם יקטין בסיפורו את העוול בעיני השומע ולא יגלה בו את כל קלונו של הפוגע – יעשה כן.
על האדם להיזהר שסיפורו לא יגרום לפוגע נזק גדול יותר מן המותר.
מקורות: חפץ חיים, הל' לה"ר, כלל י סי"ד, וש"נ.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
