מערכת COL
|
יום ט"ו תמוז ה׳תשע״ה
02.07.2015
כן, אני רב 'לא מחמד' ● הרב דרוקמן בטור נוקב
כבר עברו כחצי יובל שנים מאז נפילת השלטון הקומוניסטי, אבל, מתברר שהשיטה חיה וקיימת אף במחוזותינו, כן, כאן בארצנו הקדושה, ובמתא דילי ● הרב דוד-מאיר דרוקמן בטור נוקב במיוחד ● רב לא מחמד
הרב דוד-מאיר דרוקמן (צילום: לוי ישראלי, ארכיון כפר חב"ד)
הרב דוד מאיר דרוקמן
לפני כ-88 שנה ישב במאסר כאשר מעליו מרחפת סכנת חיים – רבי יוסף יצחק שניאורסון זצ"ל, הרבי הקודם מליובאוויטש. חטאו ופשעו של הרבי היה שלא כופף ראשו בפני השלטון הקומוניסטי דאז, ששם לו למטרה – למחוק ברחבי 'ברית המועצות' (רוסיה) כל זכר של אמונה ויהדות.
הרבנים ושאר 'כלי הקודש' כמו המוני שומעי דברו של הרבי, מסרו נפשם, ולא העלו לרגע במחשבתם לרקוד לפי צלילי השלטון הכפרני, וקיימו בנפשם "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". והדברים ארוכים.
בחסדי ה' ובניסי ניסים, יצא הרבי זצ"ל לחופשי ביום י"ג תמוז. בימים אלה, השבוע בו חל חג הגאולה י"ג תמוז, כמתבקש, ישבתי בדיבוק חברים בהתוועדות חסידית, כאשר במהלכה, איך לא, הועלו אנקדוטות מאותם ימים שחורים משחור.
בין הדברים – סופר על איזה 'נאצ'אלניק' (מנהל קומוניסטי בעל עוצמה) נציג נאמן של השלטון, שכשהיה מיסב עם פיקודיו עושי דברו – היו אלה 'חייבים' להביע בקול את רוב התפעלותם מחכמתו היתירה של הנאצ'אלניק. ועד כדי כך הגיעו הדברים, שכאשר ה'נאצ'אליק' היה מספר בדיחה – אוי לו, למי מהמאזינים, שלא הרחיב את שפתיו, ולא העלה חיוך למשמע הבדיחה, שאם לא כן מסתכן היה בחיי ראשו.
למרבה האירוניה, אישית, מאד התחברתי לסיפור הספציפי הזה;
אמנם, כבר עברו כחצי יובל שנים מאז נפילת השלטון הקומוניסטי, אבל, מתברר שהשיטה חיה וקיימת אף במחוזותינו, כן, כאן בארצנו הקדושה, ובמתא דילי.
מכיר אני רב, ולמען הגילוי הנאות, הוא קרוב משפחה שלי בדרגה מאד מאד ראשונה, וכפי שירומז להלן, שברוב חוצפתו של אותו רב 'לא מחמד' בעליל, העז למשל, לסרב באלגנטיות להשתתף באירוע הקשור עם ה'נאצ'אלניק', קרי, ראש העיר. מחמת "הרחק מן הכיעור והדומה לו", לא נרחיב בפירוט, ולא נאריך.
בשורה התחתונה; מרה הייתה אחריתו של אותו רב סורר.
במסווה 'החוק' הוטרד אותו רב, ועדיין מוטרד, בכל מיני דרישות כספיות – לתשלומי חשמל, מים, ארנונה, כל מיני תביעות אשר נולדו והומצאו בראשו הקודח של הנאצ'אלניק, והכל תחת הכותרת הטהורה והטהרנית – "למנוע שחיתות". כי זאת יש לדעת: הנאצ'אלניק האציל דנן, מאד לא אוהב שחיתות, וזה מן המפורסמות.
כך נמשך מסע הרדיפה וההתעללות במשך כעשרים שנה, למעט קטעי זמן של ערב בחירות מוניציפאליות בהן נזקק ראש העיר לפירגוניו של הרב. גם דוחו"ת חניה וקנסות הזויים - היו מנת חלקו של הרב.
הרב ספג הכל, לא התווכח, למרות, שבהחלט היה לרב 'קייס' להתמודד משפטית בהצלחה עם כל אלה, לו רק גורם הזמן היה עומד לרשותו.
בכך לא תמה הסאגה; הרב המקומי התקין תקנה גדולה למען צניעות נשי ישראל – ובנה מחיצת הסוואה ברחבת מקווה הטהרה המקומי. לשם כך התרים הרב נדיבי עם, ובעזרת ראש המועצה הדתית שהינו מוקיר רבנן והוא גופיה צורבא מדרבנן – הוקמה המחיצה וגם ניצבה.
אלא, שראש העיר כדרכו ממשיך במסע הנקמה ברב, וכך בבוקר לא בהיר אחד מתברר כי שלוחיו של הנאצ'אלניק הרסו את המחיצה ואף גנבו אותה (סליחה, לא גנבו, רק 'סילקו'). הרב הגיש תלונה למשטרה, ברם זו נקברה בינות הררי הניירות שבמשטרת ישראל.
הרב יכול היה ללחוץ, לעקוב אחרי קצב הטיפול בתלונה, אלא, שהרב סבר, שיש עוד כמה דברים לעשות בעיר למען האידישקייט וקירוב יהודים, וחבל לכלות את הזמן בהתגוששות בירוקראטית שאחריתה מי ישורנה.
* * * *
ניתנה ראש ונחזור שוב, לרגע, לימי הקומוניזם העליזים.
במפלגה הקומוניסטית, הייתה מחלקה שנקראה בשם 'יבסקציה'. 'יבסקציה' זו מילה המורכבת מ-2 מילים "איבריה סקציה", פירוש: מחלקה יהודית.
גם הנאצ'אלניק דנן, כדי להראות ולהפגין את דאגתו וחיבתו הכנה לצרכי דת, הקים 'מחלקה לתרבות תורנית' מטעם העירייה.
אמרנו 'תורנית' - נכון? ובכן, במסגרת 'יום ירושלים' השתא, אירגנה המחלקה הלזו ערב אשר במהלכו יש קטע מאד 'תורני' – ...הופעת 'זמרת' (אגב, 'דתית'). וכאן אירע דבר שהנאצ'אלניק לא מוכן לסלוח עליו; הרב במסגרת שיעור תורני, הפטיר כבדרך אגב, שעל פי הלכה אסור ליהודי ירא שמים לשמוע קול זמר של אישה.
נו, יותר מזה לא צריך; ה'נאצ'אלניק' כמובן וברוח ימים אלה, האשים את הרב ב..'הדרת נשים'.
אלא שכל זה אך קדימון, והיה ברור מראש שעוד יבוא יום נקם ושילם.
השבוע, התבשרו תושבי קרית מוצקין, כי הנאצ'אלניק, הביא מסגר-רתך, ופשוט, שבר וחיבל במנעול דלת הכניסה של משרדי המועצה הדתית, והתקין מנעול חדש על שער הברזל של המועצה הדתית. ומעתה, נכון לעכשיו עכ"פ, המועצה הדתית סגורה.
כך זה ב'מוצקין' – לא ב'מוסקבה'.
האם יש כאן היבט פלילי, פעולה שבחוסר סמכות בעליל? ליועץ המשפטי של משרד הדתות פתרונים, וחזקה עליו שיטפל במקרה ההזוי הזה בנחישות המתבקשת. ותיתי לו מראש.
* * * *
אמנם מצויים אנו בימי תמוז ובפרק זמן שבמהלכו, בי"ז בתמוז, נזכרים בצער בבקיעת חומות הקודש, אבל איך אפשר, נוכח סיפור הנאצ'אלניק, שלא להיזכר דווקא בימי הפורים השמחים, כאשר קראנו במגילה על אותו אחד שכל עבדי המלך היו כורעים ומשתחווים לו - ולמי שעוד לא ירד לו האסימון ולידיעת הקוראים; זו האווירה הנוכחית בין עובדי העירייה המקומית, וזו מנת חלקו של מי שמעז אפילו שלא לחייך לבדיחותיו של הנאנצא'לניק.
וברוח המשך תיאור מגילת אסתר; "ויימלא המן חמה" לנוכח התופעה שישנו יהודי אחד (וכאמור, מדובר באחד שמאד מאד קרוב אלי...), ש-אוייי וויי, "לא כורע ולא משתחווה ".
ודי לחכימא, והכל כמובן בתחום המטאפורה.
אגב, כל קשר בין הסיפור הנ"ל לכותב שורות אלה, הוא כמובן מקרי בלבד.
"אלה ברכב ואלה בסוסים" וברוח חג הגאולה של האדמו"ר הריי"צ בעל המסירות נפש – "ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר".
(פורסם ב'שעה טובה')
לפני כ-88 שנה ישב במאסר כאשר מעליו מרחפת סכנת חיים – רבי יוסף יצחק שניאורסון זצ"ל, הרבי הקודם מליובאוויטש. חטאו ופשעו של הרבי היה שלא כופף ראשו בפני השלטון הקומוניסטי דאז, ששם לו למטרה – למחוק ברחבי 'ברית המועצות' (רוסיה) כל זכר של אמונה ויהדות.
הרבנים ושאר 'כלי הקודש' כמו המוני שומעי דברו של הרבי, מסרו נפשם, ולא העלו לרגע במחשבתם לרקוד לפי צלילי השלטון הכפרני, וקיימו בנפשם "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". והדברים ארוכים.
בחסדי ה' ובניסי ניסים, יצא הרבי זצ"ל לחופשי ביום י"ג תמוז. בימים אלה, השבוע בו חל חג הגאולה י"ג תמוז, כמתבקש, ישבתי בדיבוק חברים בהתוועדות חסידית, כאשר במהלכה, איך לא, הועלו אנקדוטות מאותם ימים שחורים משחור.
בין הדברים – סופר על איזה 'נאצ'אלניק' (מנהל קומוניסטי בעל עוצמה) נציג נאמן של השלטון, שכשהיה מיסב עם פיקודיו עושי דברו – היו אלה 'חייבים' להביע בקול את רוב התפעלותם מחכמתו היתירה של הנאצ'אלניק. ועד כדי כך הגיעו הדברים, שכאשר ה'נאצ'אליק' היה מספר בדיחה – אוי לו, למי מהמאזינים, שלא הרחיב את שפתיו, ולא העלה חיוך למשמע הבדיחה, שאם לא כן מסתכן היה בחיי ראשו.
למרבה האירוניה, אישית, מאד התחברתי לסיפור הספציפי הזה;
אמנם, כבר עברו כחצי יובל שנים מאז נפילת השלטון הקומוניסטי, אבל, מתברר שהשיטה חיה וקיימת אף במחוזותינו, כן, כאן בארצנו הקדושה, ובמתא דילי.
מכיר אני רב, ולמען הגילוי הנאות, הוא קרוב משפחה שלי בדרגה מאד מאד ראשונה, וכפי שירומז להלן, שברוב חוצפתו של אותו רב 'לא מחמד' בעליל, העז למשל, לסרב באלגנטיות להשתתף באירוע הקשור עם ה'נאצ'אלניק', קרי, ראש העיר. מחמת "הרחק מן הכיעור והדומה לו", לא נרחיב בפירוט, ולא נאריך.
בשורה התחתונה; מרה הייתה אחריתו של אותו רב סורר.
במסווה 'החוק' הוטרד אותו רב, ועדיין מוטרד, בכל מיני דרישות כספיות – לתשלומי חשמל, מים, ארנונה, כל מיני תביעות אשר נולדו והומצאו בראשו הקודח של הנאצ'אלניק, והכל תחת הכותרת הטהורה והטהרנית – "למנוע שחיתות". כי זאת יש לדעת: הנאצ'אלניק האציל דנן, מאד לא אוהב שחיתות, וזה מן המפורסמות.
כך נמשך מסע הרדיפה וההתעללות במשך כעשרים שנה, למעט קטעי זמן של ערב בחירות מוניציפאליות בהן נזקק ראש העיר לפירגוניו של הרב. גם דוחו"ת חניה וקנסות הזויים - היו מנת חלקו של הרב.
הרב ספג הכל, לא התווכח, למרות, שבהחלט היה לרב 'קייס' להתמודד משפטית בהצלחה עם כל אלה, לו רק גורם הזמן היה עומד לרשותו.
בכך לא תמה הסאגה; הרב המקומי התקין תקנה גדולה למען צניעות נשי ישראל – ובנה מחיצת הסוואה ברחבת מקווה הטהרה המקומי. לשם כך התרים הרב נדיבי עם, ובעזרת ראש המועצה הדתית שהינו מוקיר רבנן והוא גופיה צורבא מדרבנן – הוקמה המחיצה וגם ניצבה.
אלא, שראש העיר כדרכו ממשיך במסע הנקמה ברב, וכך בבוקר לא בהיר אחד מתברר כי שלוחיו של הנאצ'אלניק הרסו את המחיצה ואף גנבו אותה (סליחה, לא גנבו, רק 'סילקו'). הרב הגיש תלונה למשטרה, ברם זו נקברה בינות הררי הניירות שבמשטרת ישראל.
הרב יכול היה ללחוץ, לעקוב אחרי קצב הטיפול בתלונה, אלא, שהרב סבר, שיש עוד כמה דברים לעשות בעיר למען האידישקייט וקירוב יהודים, וחבל לכלות את הזמן בהתגוששות בירוקראטית שאחריתה מי ישורנה.
* * * *
ניתנה ראש ונחזור שוב, לרגע, לימי הקומוניזם העליזים.
במפלגה הקומוניסטית, הייתה מחלקה שנקראה בשם 'יבסקציה'. 'יבסקציה' זו מילה המורכבת מ-2 מילים "איבריה סקציה", פירוש: מחלקה יהודית.
גם הנאצ'אלניק דנן, כדי להראות ולהפגין את דאגתו וחיבתו הכנה לצרכי דת, הקים 'מחלקה לתרבות תורנית' מטעם העירייה.
אמרנו 'תורנית' - נכון? ובכן, במסגרת 'יום ירושלים' השתא, אירגנה המחלקה הלזו ערב אשר במהלכו יש קטע מאד 'תורני' – ...הופעת 'זמרת' (אגב, 'דתית'). וכאן אירע דבר שהנאצ'אלניק לא מוכן לסלוח עליו; הרב במסגרת שיעור תורני, הפטיר כבדרך אגב, שעל פי הלכה אסור ליהודי ירא שמים לשמוע קול זמר של אישה.
נו, יותר מזה לא צריך; ה'נאצ'אלניק' כמובן וברוח ימים אלה, האשים את הרב ב..'הדרת נשים'.
אלא שכל זה אך קדימון, והיה ברור מראש שעוד יבוא יום נקם ושילם.
השבוע, התבשרו תושבי קרית מוצקין, כי הנאצ'אלניק, הביא מסגר-רתך, ופשוט, שבר וחיבל במנעול דלת הכניסה של משרדי המועצה הדתית, והתקין מנעול חדש על שער הברזל של המועצה הדתית. ומעתה, נכון לעכשיו עכ"פ, המועצה הדתית סגורה.
כך זה ב'מוצקין' – לא ב'מוסקבה'.
האם יש כאן היבט פלילי, פעולה שבחוסר סמכות בעליל? ליועץ המשפטי של משרד הדתות פתרונים, וחזקה עליו שיטפל במקרה ההזוי הזה בנחישות המתבקשת. ותיתי לו מראש.
* * * *
אמנם מצויים אנו בימי תמוז ובפרק זמן שבמהלכו, בי"ז בתמוז, נזכרים בצער בבקיעת חומות הקודש, אבל איך אפשר, נוכח סיפור הנאצ'אלניק, שלא להיזכר דווקא בימי הפורים השמחים, כאשר קראנו במגילה על אותו אחד שכל עבדי המלך היו כורעים ומשתחווים לו - ולמי שעוד לא ירד לו האסימון ולידיעת הקוראים; זו האווירה הנוכחית בין עובדי העירייה המקומית, וזו מנת חלקו של מי שמעז אפילו שלא לחייך לבדיחותיו של הנאנצא'לניק.
וברוח המשך תיאור מגילת אסתר; "ויימלא המן חמה" לנוכח התופעה שישנו יהודי אחד (וכאמור, מדובר באחד שמאד מאד קרוב אלי...), ש-אוייי וויי, "לא כורע ולא משתחווה ".
ודי לחכימא, והכל כמובן בתחום המטאפורה.
אגב, כל קשר בין הסיפור הנ"ל לכותב שורות אלה, הוא כמובן מקרי בלבד.
"אלה ברכב ואלה בסוסים" וברוח חג הגאולה של האדמו"ר הריי"צ בעל המסירות נפש – "ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר".
(פורסם ב'שעה טובה')
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
